בשגרת ההוראה, המורות והמורים נדרשים לרכוש ידע על מיומנויות קוגניטיביות, מיומנויות תוך-אישיות ובין-אישיות (רגשיות וחברתיות), ומיומנויות גופניות, ועל הדרכים המועילות ביותר לסייע לתלמידים לפתח אותן, להתנסות בהן ולתרגל אותן, כיחידים וכקבוצות.
פיתוח מיומנויות
האם אפשר להפיח חיים בתמונה? מסתבר שכן. האם אפשר לשלב אותה במרחב הפיזי שלנו? בואו נראה
"מבטאמפתי" – פיתוח המודעות והיכולת של ילדים לראות את נקודת מבטו של האחר ולהתייחס לכך באופן רגשי ומקבל
"רגע, מרגישים!", קופסת רגשות, ועוד פעילויות שיעזרו לתלמידים לזהות את רגשותיהם ואת מחשבותיהם במצבי חיים שונים ולהביע אותם בדרכים מגוונות ויצירתיות
מתן כלים לתלמידים לשליטה במערכת הרגשית שלהם כדי שיוכלו להכיל את רגשותיהם ולנהל אותם בהצלחה. הצעות לפעילויות בממד הגופני, הרגשי והקוגניטיבי
מה בין מאמץ להצלחה? השקעת מאמץ מגדילה את הסיכוי להצליח, והצלחה היא גורם מדרבן להמשיך ולהתאמץ. יצירת סרגלי מאמץ-הצלחה עם התלמידים
איך נסייע לתלמידים לסגל לעצמם גמישות מחשבתית ויצירתית בהתמודדות עם מצבי לחץ ואי-ודאות, בעזרת פרקטיקה פשוטה של שלושת כובעי הקסם
בכל תלמיד/ה גלומים מגוון כישורים ויכולות. כדי שירגישו שהם מסוגלים להביא אותם לידי ביטוי, חשוב שיחוו מידה גבוהה של מסוגלות עצמית ואמונה בכוחותיהם. איך נעודד חוויות הצלחה בכיתה?
שימוש במודל רקפ"ת ועוד רעיונות לשיפור יכולת התלמידים לייצג את עצמם ולסנגר על זכויותיהם כדי להעצים את תחושת המסוגלות שלהם ולעזור להם להצליח
אקלים חיובי בכיתה ויצירת תחושת שייכות ואחריות הדדית הם מאפיינים חשובים המשפיעים על תחושת הרווחה של התלמידים, ויש להם קשר ישיר לפניוּת שלהם ללמידה
"לקחת את עצמי בידיים" – איך נעזור לתלמידים לרכוש "תבנית חשיבה מתפתחת" (Growth mindset), לזהות מצבי כישלון, אי-הצלחה או קושי כמצבים זמניים, ולתרגם רגעי אי-הצלחה למניע פנימי לשוב ולנסות
רגע לנשום! תרגילי רוגע על כיסא ועוד כלים לשילוב מיינדפולנס במהלך יום הלימודים להפחתת מתחים, להעלאת הריכוז ולרווחתם הכללית של התלמידים והמורים
איך נחזק את יכולתם של התלמידים לתת משוב חיובי זה לזה ולהדק את הקשרים ביניהם, כחלק מגיבוש הכיתה כקבוצה חברתית
משחקי תפקידים וסימולציות ממחישים למשתתפים מודלים של המציאות. המשתתפים משחקים בעולמות מדומיינים, נוקטים עמדות, מתחרים ביניהם או משתפים פעולה להשגת מטרות משותפות
איך נְלמד את התלמידים לנהל דיון בכיתה באופן סובלני, מנומס ומכבד המאפשר הקשבה וביטוי אישי? כלים לעבודה בכיתה: חפץ דיבור, אקווריום, שיקוף ועוד
קל להסתכל על דברים מזווית הראייה הייחודית שלנו, וקשה יותר לחשוב על תופעות, תהליכים, סוגיות ורעיונות מעיניו של אחר. ואולם אם נצליח לעשות זאת נרחיב את טווח החשיבה שלנו ונוכל להעלות רעיונות יצירתיים ואיכותיים יותר
מה אנחנו רואים במראה? נעזור לתלמידים לרכוש כלים להתבונן על עצמם כאל לומדים ולהשתמש בהתבוננות העצמית כדי להתקדם ולהתפתח
רפלקציה קבוצתית היא הזמנה לחברי הקבוצה להעניק או לקבל משוב מעצים על פעולות שעשו או חוו. פרקטיקה מצוינת לעבודה בקבוצות
במהלך למידה שיתופית הלומדים מתרגלים תכנון וניהול זמן, מתן וקבלת משוב, לקיחת אחריות, סיגול דפוסי תקשורת חיוביים ולמידה עצמאית. כל אלו הן מיומנויות חיוניות לבוגרי מערכת החינוך בעולם גלובלי, דינמי ושיתופי
מודעות לניגודים שעל רצף הציר התרבותי, עשויה לתרום לנטרול השיפוטיות. מודעות תרבותית גלובלית מקדמת גישה סובלנית וסקרנית כלפי שונות, ופתיחות והתעניינות בתרבויות שונות
חינוך לאזרחות גלובלית מדגיש את הפן האנושי המשותף לכלל בני האדם, ובפרט הצרכים המשותפים הקושרים בין כל בני האדם, ושואף לפיתוח תחושת אחריות אישית למעורבות בנושאים גלובליים
אנשים נוטים להבין ולפרש אחרים לפי אמות המידה הנהוגות בתרבות שלהם, מה שמוביל לעיתים לאי-הבנה ולשיפוטיות. איך נזהה את הגלוי והסמוי ב"קרחון התרבותי" שמסביבנו?
המפגש המשולש, משחקים מכל העולם, מפגשים מוזיקליים ועוד – המפתח לתקשורת בין תרבויות היא סקרנות! מפגש בין-אישי מבסס את ההבנה שבין כל שני אנשים קיים דמיון ושוני בו-בזמן, ומפתח את הסובלנות לאחר
איך נלמד לשים לב מתי הדעות שלנו אודות אנשים מבוססות על גיל, מגדר, דת, תרבות, עושר וכדומה? וכיצד נהיה מודעים יותר לאופן שבו סטריאוטיפים עשויים להשפיע על העמדות ועל ההתנהגויות שלנו?
עבור כל אדם, התרבות שלו כמעט "שקופה" עד שהוא נפגש עם תרבות אחרת. זיהוי תרבויות שונות, היכרות עמן והכרה בהן, הוא תהליך שגורם לנו להיות מודעים לכך שהתרבות שלנו היא רק חלק מהסיפור
סקראץ', שעת קוד, רובוטיקה, אלגוריתם - רכישת מיומנות של חשיבה מיחשובית היא כמו רכישה של שפה חדשה. איך יכולה השפה החדשה הזו לעזור לנו בפתרון בעיות מחיי היום יום?
ספירת ציפורי בר, מדוזות בעם, זיהוי מינים פולשים ועוד – מדע אזרחי משלב תלמידים ואזרחים מתנדבים בביצוע מחקר מדעי אמיתי שנעשה על ידי מדענים, בנושאים ובתחומים מגוונים מעולם המדע.
פעילות של חקר מקרה (Case Study) מאפשרת לתלמידים להרגיש חלק מ"העולם האמיתי" ומגרה אותם לחפש מידע ולחשוב על רעיונות שיעזרו להם לפתור בעיות תוך גילוי סקרנות ועניין
האם אילוצים הם מכשול? או שאולי הם עוזרים לנו לחפש תשובות ופתרונות במקומות לא-שגרתיים ומגבירים את היצירתיות שלנו? – כלים ורעיונות לעידוד חשיבה יצירתית
השוואה בטבלה, ראש בראש, תו"ת, נקודות מצפן – יש כלים רבים שיכולים לסייע לנו לעצור רגע לפני קבלת החלטות, ולוודא שאנחנו שוקלים ומעריכים היטב את כל החלופות ורק לאחר מכן בוחרים בתבונה!
לו הייתי..., משחק ההפכים, שיטת הננסים – חשיבה יצירתית אינה מסתכמת רק בהגיית רעיונות חדשים: זהו תהליך שלם הכולל חשיבה ביקורתית, הפעלת הדמיון, תרגול, ומשחק בהמצאת אפשרויות
פרקטיקה בהשראת עבודתו החינוכית של פרופ' סוגטה מיטרה, זוכה פרס TED שערך את הניסוי פורץ הדרך "החור שבקיר", ובהשראת המודל שפיתח בעקבות תוצאות הניסוי: סביבת למידה מאורגנת עצמאית (SOLE)
תלמידים שיתאמנו בפיענוח תוצר המבוסס על מדיה חזותית בתוך סביבה דיגיטלית – תמונה, גרף, קומיקס, מפה דינמית – יהיו מיומנים באוריינות דיגיטלית הנדרשת למאה ה-21 וילמדו לפתח חשיבה ביקורתית.
סיכוני אבטחת מידע וסייבר הולכים וגדלים ככל שהאמצעים הטכנולוגיים הופכים לחלק בלתי נפרד מחיינו. "ילידי" העידן הדיגיטלי אומנם בקיאים בשימוש ברשתות החברתיות, בהורדת תכנים וכדומה, אך עליהם גם לרכוש כלים להתמודדות יעילה עם מגוון הסיכונים שקיימים ברשת בתחום זה
תעמולה, מניפולציה, דמגוגיה – בעידן המידע בו אנו חיים, הידע הקיים מכפיל את עצמו במהירות הולכת וגוברת, וחשוב להקנות לתלמידים מיומנויות המתייחסות ל"צרכנות נבונה" של מקורות מידע
מפגש בין תלמידים בבית הספר, כרוך לעיתים בהתנגשות בין ערכים שונים שהתלמידים מביאים איתם מתרבויות שונות שבהן גדלו. איך נסייע לתלמידים לפתח מודעות לנושא ונקדם את יכולתם ליישב קונפליקטים מסוג זה?
כולנו צורכים תמונות, סרטונים, כרזות וייצוגים חזותיים אחרים במדיה הדיגיטלית. היכולת ליצור בעצמנו ייצוגים כאלה תוך שימוש בכלים דיגיטליים, מרחיבה את אפשרויות הביטוי שלנו והופכת אותנו למיומנים יותר בדרכים האפשריות לפעולה ולהשפעה במאה ה-21
פעילות גופנית, מיינדפולנס, יוגה, דמיון מודרך, חשיבה חיובית – יש דרכים רבות לחזק את תחושת השלומות הנפשית (well-being) של התלמידים ולעזור להם להיות מודעים לקשר ההדדי בין הגוף לנפש
בתחום הבריאות קיימים מיתוסים שונים שחלקם אינם נכונים. כדי להכשיר את התלמידים לקבל החלטות מושכלות בתחום זה, עלינו להקנות להם אסטרטגיות של חשיבה ביקורתית ומיומנויות לביצוע חקר
מהי פירמידת המזון? אילו קבוצות מזון נכללות בה? כיצד בונים תפריט מאוזן? ומה חשוב לדעת על התוויות שמופיעות על מוצרי המזון שאנחנו אוכלים? ואיך אפשר לשלב את כל אלה בתחומי הדעת השונים?
היגיינה אישית וסביבתית, תזונה בריאה, שגרה פעילה ורווחה נפשית – אימוץ הרגלי חיים בריאים מצריך רכישת ידע, פיתוח מודעות וסיגול הרגלים. איך נסייע לתלמידים להתרגל לכך מגיל צעיר?
כדי לפתח יכולת לקבל החלטות מושכלות בתחום הבריאות, צריך קודם כל לדעת איך להעריך נכונה את המידע הרב המגיע אלינו מכל מקום בנושאים אלה
מה הקשר בין בן גוריון, טייס חלל, שאילת שאלות ומאיץ רעיונות? חקירה של כיוונים חדשים ולא צפויים, דורשת פתיחות, ערעור על המוכר ועל המובן מאליו, ויכולת להשתחרר מתבניות ומתפיסות מקובעות
מחפשים רעיון או פתרון לאתגר, והרעיונות שעולים אינם מספיק מגוונים ומקוריים? נדרשת לכם נקודת מבט רעננה כדי לפתור בעיה? רוצים להמציא או לפתח משהו חדש ומיוחד? מרגישים תקועים? – יש פתרונות!
ארגון הבריאות העולמי ממליץ לילדים ולבני נוער לצבור לפחות שעה של פעילות גופנית ביום. כל דקה נחשבת! איך נוסיף לסדר היום הבית ספרי 90 דקות של פעילות גופנית מעבר לשיעור חינוך גופני?
למידה בקהילות שיתופיות מהווה הזדמנות לפרוץ באופן אמיתי את גבולות הכיתה: באמצעות בחירת התוכנית והשותפים המתאימים, תוכלו להסיר מחסומים של מרחק וזמן
הרעיון המרכזי של פעלנות בלמידה (Student Agency), הוא היכולת של הלומדים לשחק תפקיד מרכזי בחינוך שלהם. פעלנות נועדה לייצר אצל הלומדים תחושה של ערך ומסוגלות עצמית, ולעודד אותם לפעול כסוכני למידה עצמאיים
כולנו מחפשים מידע באינטרנט מדי יום. כדי שהתלמידים ידעו לאסוף מידע מגוון באופן מושכל, נדרשות להם מיומנויות כגון ניווט יעיל במרחב הדיגיטלי, זיקוק שאלות רלוונטיות, ניסוח מילות חיפוש מדויקות ועוד
כשמתמודדים עם שאלות מורכבות, מתעורר צורך לבחון מספר מקורות מידע, להתוודע לנקודות מבט שונות, ולהצליב מידע כדי להסיק מסקנות מבוססות
בואו להכיר דרך חשיבה שיכולה לעזור במצבים של עמימות, במצבים שבהם קשה להסביר באופן מילולי רעיון או מחשבה, או בתהליכים של פתרון בעיות
האתגר לייצג ידע בצורה אחרת או בדרך הבעה שונה מזו שבה למדנו אותו, מחייב את הלומדים לעבד אותו ואת היחסים בין מרכיביו לעומק, ומשפר את ההבנה
למידה בתחנות לפי 8 האינטליגנציות של גרדנר, שימוש בחידות, "מניפת קונצפטים" – ועוד רעיונות שיעזרו לנו לעודד את התלמידים לחשוב מחוץ לתבניות קבועות
עבודה בקובץ שיתופי מקנה מיומנויות יסוד להשתלבות בעולם הגלובלי, מאפשרת למורים לתת משובים לתלמידים תוך כדי למידה, ומייעלת ניהול של למידה שיתופית בקבוצות, גם כאשר כל תלמיד/ה נמצא/ת פיזית במקום אחר
הבנת בעיה או אתגר העומדים בפנינו, זהו צעד ראשון למציאת פתרון מוצלח. אך לשם כך עלינו להכיר תחילה מגוון דרכים שבאמצעותן נוכל לזהות בעיות ולהבין אותן
פעמים רבות אנחנו שיפוטיים כלפי עצמנו וכלפי אחרים והביקורתיות מונעת מאיתנו להגות דברים דמיוניים ויצירתיים. השהיית השיפוט מעודדת חשיבה נועזת והגעה אל מעבר לגבולות שבהם אנחנו מורגלים
לעיתים אנחנו מתייאשים ומוותרים על רעיונות כשהתשובה לבעיה אינה מגיעה מייד או כשאנחנו חווים תסכול. אם נוכל להתמיד גם במצבים עמומים, ונדע להגן בביטחון ועם ראש פתוח על הרעיונות שלנו, נצליח לצמוח ולהתמקצע, למצוא פתרונות יצירתיים ומעשיים, ולחוות תחושה טובה של גדילה ומשמעות
כשיש לנו הרבה רעיונות מלהיבים שממש מתחשק לנו ליישם אותם, עלינו להיות מסוגלים לנתח את האתגרים שלפנינו, להסיק מסקנות מעשיות שיסייעו לנו למצוא דרכי פעולה קונקרטיות, וליישם את הפתרונות בפועל
ששת כובעי החשיבה של דה בונו, שגרת טען-תמוך-שאל, מה גורם לך לומר זאת? איפכא מסתברא – ועוד כלים שיעזרו לכם לעודד את התלמידים לחשוב באופן ביקורתי ולהטיל ספק
איך נקבל החלטות באופן מושכל וביקורתי? אילו מיומנויות כדאי לרכוש כדי להתרגל לחשיבה מודעת שמנטרלת דעות קדומות, נמנעת משיקולים זרים ומזהה תפיסות מוטות של בעלי עניין?
מורות ומורים המספקים לתלמידיהם משוב מילולי מיידי, מותאם ויעיל על התנהגויות חברתיות חיוביות, מסייעים בשיפור משמעותי של הביצועים ההתנהגותיים והלימודיים של התלמידים. איך נלמד לעשות זאת נכון?