דלג אל

הצהרת נגישות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     פיתוח מיומנויות

מטרה

לתת בידי התלמידים כלים להכיל את רגשותיהם ולנהל את עצמם בצורה מושכלת מבלי שרגשותיהם ינהלו את התנהגותם. 

ויסות רגשי

ויסות רגשי

המושג 'ויסות רגשי' מתייחס ליכולת האדם למתן את עוצמת רגשותיו ולשלוט בביטוי ההתנהגותי שלהן.

מתי נתרגל פעילויות לוויסות רגשי?

  • במהלך יום הלימודים, כבדרך שגרה.
  • בעקבות מצבים מעוררי לחץ, כגון - תחילת היום, תחילת שיעור, לפני מבחן, לפני הופעה בטקס.
  • בעקבות אירועי חירום ומשבר מקומיים או רחבים יותר ועוד.

הצעות למהלך - הספר הנכון ברגע הנכון

הצעות למהלך - הספר הנכון ברגע הנכון

חשוב להדגיש שאין פתרון קסם אחיד שיתאים לוויסות רגשי לכל התלמידים. המורה צריכ/ה לעזור לכל ילד וילדה למצוא את הדרך המתאימה ביותר עבורם.

הספר הנכון ברגע הנכון הוא כלי משולב לוויסות רגשי גופני וקוגניטיבי, לשימוש עצמאי על ידי התלמיד/ה בעת הצורך.

נאפשר לכל אחת ואחד מהתלמידות והתלמידים להחליט מה הם חושבים שירגיע אותם במצבי לחץ. למשל: לחייך, לזכור שהרגש הזה טבעי, למצוא חבר/ה לשוחח איתו, תרגילי נשימה, תזוזה ופעילות גופנית, לחשוב על מקום אהוב, חיבוק, יציאה לטבע, ליטוף בעל חיים בפינת החי של בית הספר, שמיעת מוזיקה, קריאה ועוד.

הצעות למהלך - ויסות רגשי גופני

הצעות למהלך

ויסות רגשי גופני 

נשימה
נשימה עמוקה מרגיעה ומשפיעה לטובה על האדם. במצבי לחץ הנשימה מואצת והופכת למהירה, שטחית ולעתים אף מקוטעת. מודעות לנשימה והקפדה על "נשימה מלאה" מעודדות את הגוף להירגע ומאפשרות הקלה לגוף ולנפש.

נסביר לתלמידים: כאשר אתם חשים צורך להירגע או לצבור אנרגיה לעשיה, אתם מוזמנים "לנפח" בועות סבון (אמיתיות או דמיוניות).  נסו "לנפח" כמה שיותר בועות: צבעוניות, ססגוניות, בגדלים שונים – דמיינו שהבועות מתפזרות בחדר וממלאות אותו. כעת, נפחו בועת סבון גדולה, ממש גדולה, הכי גדולה… ועוד כשתיים - שלוש בועות סבון גדולות…  שימו לב - על מנת  לנפח בועת סבון גדולה עלינו לשאוף אוויר ולנשוף  באיטיות, כך גופנו מתמלא בחמצן הטוב.

תזוזה
להתרחק לרגע ולמצוא לעצמי מקום שקט ורגוע לנשימה ולהסדרת הרגש, קפיצה, ריצה ועוד

פעילויות הרפיית ג'יקובסון

נשאל את התלמידים כיצד הם מרגישים אחרי הפעילות ונתייחס לתחושות הגופניות ולרגשות המתעוררים בהם (לרוב התלמידים ידווחו על רגיעה, על יכולת לנשום ואף על יכולת לחשוב בשיקול דעת).

עוד רעיון - ויסות רגשי בין-אישי

עוד רעיון - ויסות רגשי בין-אישי

רשימת אנשי הקשר שלי

כחלק מתהליך ויסות עוצמת הרגש ומיתון התגובה ההתנהגותית נעודד את התלמידים לנקוט באסטרטגיה של שיתוף.
מהו שיתוף? פנייה לאדם משמעותי, תיאור התחושות שעולות בנו וההקשר שלהן בפתיחות ובגילוי לב.
לשם מה שיתוף? הדיבור אודות רגשות מורכבים מאפשר לפרט להתאוורר מהם, להתבונן עליהם לרגע מהצד ולעבד אותם. דיבור גלוי יכול לפוגג במעט את העוצמה הרגשית ולמתן את התגובה ההתנהגותית.
הטכניקה - זיהוי ופנייה לאנשי קשר שאיתם אני יכול לחלוק מצב מעורר לחץ ולמתן את החוויה הרגשית:
השלבים:

  1. נחשוב יחד עם התלמיד - מה צריך לאפיין את אנשי הקשר המועדפים? (זמינות, חוסר שיפוטיות, קירבה, פתיחות, נינוחים, לא קיצוניים, היכרות טובה, אכפתיות, הדדיות ועוד...)
  2. התלמיד יערוך לעצמו רשימה של כחמישה אנשי קשר מועדפים, אליהם יוכל לפנות עת יחווה סערה רגשית, לשתף, לחלוק ולשוחח.
  3. נעודד את התלמיד לפנות אל אותן דמויות, מבעוד מועד ולשתף אותן בבחירתו בהן כדמויות קשר לעת הצורך. בנוסף, נבקש מהן להעניק לו משפט או עצה שהוא יוכל לומר לעצמו, אם בעת סערה רגשית לא יוכל לדבר עימן בפועל. את המשפטים והעצות התלמיד ישנן לעצמו או יכתוב לעצמו במקום זמין (טלפון, יומן).
  4. בזמן אמת, לנוכח רגשות מורכבים או מציפים, התלמיד יוכל לפנות לאותן דמויות לשם שיתוף וסיוע, או לחילופין לומר לעצמו את ההיגד שהם העניקו לו.

אפשר גם - ויסות רגשי-קוגניטיבי

אפשר גם - ויסות רגשי-קוגניטיבי

בעקבות אירוע שהתרחש בכיתה עשויות לעלות בקרב התלמידים מחשבות ופרשנויות רבות ואולי אף רגש קשה שמעורר אי נחת בקרב חלק מתלמידי הכיתה. חשוב לבדוק האם יש דרך נוספת להבין את מה שקרה (דרך שתוכל אולי להרגיע את "אי הנחת").

נעניק לתלמידים כלים להתנהלות מול מחשבות אוטומטיות ושליליות, למשל –

  1. "מסימן קריאה לסימן שאלה" – נעודד את התלמידים להתאמן על הצבת סימני שאלה בסוף מחשבות שליליות פסקניות – אף פעם אני לא מצליח! הופך ל – האם אף פעם אני לא מצליח? הצבת סימן השאלה מאפשרת לבחון את ההנחה האוטומטית.
  2. דיבור פנימי – כאשר עולה חשבה שלילית, נזמין אותם לעצום עיניים לחשוב על מילים טובות ומפרגנות לעצמי ו/או לחשוב על האופן בו אדם אהוב מביט עליהם, ולחשוב מה הוא היה אומר? באיזו מחשבה היה מחליף את המחשבה האוטומטית. לחילופין אפשר להשתמש במאגר משפטים שמכינים מבעוד  מועד כגון (כשאני מתאמץ אני מצליח, אני מצליח בתחומים שאני אוהב ועוד)
  3. להיזכר בדברים:
  • להיזכר בשמות של אנשים שאני אוהב ושאוהבים אותי
  • להיזכר במקום בטוח ואהוב שמשרה עלי בטחון ונינוחות

אפשר גם - מיקוד מחשבה-רגש-גוף

אפשר גם - מיקוד מחשבה-רגש-גוף

כדי לפתח בתלמידים יכולת ויסות רגשי, חשוב להנחיל להם תפיסה לפיה האדם הוא זה שאחראי להתנהגות שלו והוא זה ששולט בה. השליטה בהתנהגות עוברת דרך מודעות למחשבה, לרגש ולתחושות הגוף.

1. תרגיל נשימה
נפתח את השיעור בתרגילי נשימה או מדיטציה.
(ראו דוגמאות בפרקטיקה: מודעות רגשית – מיינדפולנס)

2. מחשבה-גוף-רגש
במסגרת הדמיון המודרך נתעכב על שלושת המוקדים (התלמידים אינם עונים בקול אלא מבררים לעצמם):

  • מה אני חושב/ת?
  • מה אני מרגיש/ה?
  • אילו תחושות גוף יש לי?

3. שאלות מנחות
נסיים את הרצף בשאלות מיקוד (אפשר לתת לתלמידים לכתוב לעצמם, או לאפשר שיתוף למי שרוצה):

  • מה למדתי על התחושות שלי הבוקר?
  • מה יצריך ויסות כדי לתפקד טוב היום?

(מבוסס על פרקטיקה בשם LEAD, ארה"ב. מתוך: פרקטיקות הוראה במחקר ERI)

אפשר גם: סרטון סימולציה – ויסות רגשי במפגש וירטואלי

אפשר גם: סרטון סימולציה – ויסות רגשי במפגש וירטואלי

הסרטון ויסות רגשי מתרחש במהלך שיעור היסטוריה בזום. במהלך השיעור מתרגלים המורה והתלמידים טכניקות הרפיה, ויסות וקשיבות רגשית. התרגולים ('כוס הקפה שלי' ו'מקום בטוח') מאפשרים לתלמידים להתכנס ולהתפנות ללמידה. התרגול מסייע לתלמידים, אך לא רק להם: גם המורה נהנית מהדרך ומהתוצר.

תרגולי קשיבות, ויסות והרפיה תורמים לאווירת הלמידה, מחזקים את התלמידים ומאפשרים להם להתחבר לגוף, לחוויה ולרגע באופן שמסייע להם להתרכז בלמידה בנינוחות ומתוך מודעות אישית. התרגולים ניתנים ליישום בלמידה פנים אל פנים ובלמידה מרחוק.

קישור לסרטון הסימולציה: ויסות רגשי בלמידה מרחוק

טיפים

טיפים
  • חשוב שהמורה תתרגל על עצמה שיטות לוויסות עצמי בטרם תעבוד על כך עם תלמידיה.
  • רצוי שהמורה תבצע את המשימה שנתנה לתלמידים יחד איתם, כדי להדגים עבורם את הטכניקה.
  • כדאי שהמורה תתרגל את השימוש בכלי כדי שיהפוך נגיש ומוכר עבור התלמידים.
  • תרגילים חוזרים שבהם התלמיד/ה ממקד/ת את תשומת הלב בזמן אמת בתגובות פיזיולוגיות בסיסיות, כגון מידת המתח בשרירים ואופי הנשימה, ומתאמנ/ת בשליטה בהם במצב בטוח, מאפשרים זיהוי של התגובות הללו, ועם הזמן הבנה של ההיזון החוזר החיובי שיש לתגובות הפיזיולוגיות והמנטליות על תחושת הלחץ כדי למנוע את החרפתה.
  • מומלץ ללמד ילדים לזהות את גורמי הלחץ שמשפיעים עליהם ובהמשך את אופני התגובה האפשריים למצבי הלחץ הללו.
  • ניתן להציע שבכל שיעור אחד התלמידים יעביר את יחידת הנשימות ברוטציה, לבד או בזוגות (מוטב להתחיל בכך אחרי שהתלמידים כבר מנוסים בטכניקות השונות לוויסות עצמי).
אחלה שיעור
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

הערכה מסכמת
מבחן סגור, מבחן פתוח, אַנְסִין (קֶטַע עָלוּם), תוצר פיזי, נייר עמדה, עבודת חקר, משוב ועוד – מילון מונחים וכל מה שצריך לדעת על הַעֲרכה מסכמת בסיום יחידת הלימוד
הוראה רגישת מגדר
איך נתנהל באופן שוויוני כלפי כל התלמידים והתלמידות? הגברת המודעות לנושאים בעלי היבטים מגדריים יכולה לקדם סביבה לימודית שתעודד שוויון מגדרי
שילוב הערכה מתוקשבת בהוראה
משימות מתוקשבות מאפשרות לקדם אוריינות דיגיטלית. שימוש בהיבחנות מתוקשבת עשויה להגביר את המוטיבציה של התלמידים ואת ההנאה מהלמידה
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.