פרקטיקה זו נבנתה בהשראת עבודתו החינוכית של פרופ' סוגטה מיטרה, זוכה פרס TED בעקבות הניסוי פורץ הדרך שערך בשנת 2009 – החור שבקיר, והמודל שפיתח במהלך השנים בעקבות תוצאות הניסוי: סביבת למידה מאורגנת עצמאית (Self-Organized Learning Environment – SOLE).
מהלך
נקודת המוצא של המורה בלמידה עצמאית המבוססת על חקרנות רשת, היא ניסיון לענות על שאלות שהמורה אינו יודע את התשובה עליהן, או עיסוק בנושאים שהמורה אינו מומחה בהם. למשל:
- מהי הסיבה שכל כך מעט נדבקים בקורונה ביבשת אפריקה?
- האם ייתכן שיהיה בכדור הארץ עידן קרח במאה השנים הבאות?
- כמה נשים בעולם כיהנו כראשות ממשלה בעשור האחרון ובאילו מדינות, מה ממוצע הגיל שלהן והאם יש להן ילדים?
- כמה עולה להדפיס בית של ארבעה חדרים במדפסת תלת ממד, והאם זה אפשרי בישראל?
- איך אפשר לדעת בוודאות מוחלטת אם מידע חדשותי הוא אמיתי או שקרי?
- איך פלטפורמת זום פועלת הלכה למעשה?
- ניסוח שאלה
ננסח שאלה ונבקש את עזרת התלמידים בניסיון להשיב עליה. שני התנאים לניסוח השאלה הם, ראשית שמדובר בנושא שמעניין אותנו ונוכל להסביר מדוע הוא משמעותי (לפחות ברמה התחלתית), ושנית שבאמת ובתמים איננו יודעים מהי התשובה לשאלה.
שימו לב! לאחר מספר פעמים שבהן קיימנו את הפעילות והתלמידים כבר מנוסים בפרקטיקה, שלב ניסוח השאלה יכול להתקיים בשיתוף התלמידים. כך נגיע לשאלה שהם עצמם ניסחו אותה ולא המורה, והשאלה שלהם היא זו שתוביל את תהליך החקרנות ברשת כפי שהוא מתואר בהמשך. - קביעת לוח זמנים
נקבע עם התלמידים לוח זמנים ברור ומוסכם לתהליך חיפוש תשובה לשאלה – בטווח שבין שיעור אחד לשבוע ימים, על פי מורכבותה של השאלה והזמן שאנחנו מעריכים שייקח כדי לחפש תשובות. - עבודה שיתופית
התלמידים יכולים לדבר ולהתייעץ ביניהם, לעבוד ביחד או לחוד, לשאול את מי שהם רוצים, ולחפש תשובות במקורות מידע לבחירתם באמצעות האינטרנט. רצוי להקפיד על כללים בסיסיים של תיעוד הלמידה:
- מהן מילות החיפוש שבהן השתמשנו כדי למצוא תשובה לשאלה שלנו?
- באילו אתרים חיפשנו?
- באילו אתרים מצאנו מידע שסייע לנו?
- באילו שפות חיפשנו מידע? האם היה הבדל מבחינת הממצאים בשפות שונות?
בסופו של דבר עליהם להציע תשובה לשאלה ולפרט על מה הם מבססים אותה.
- סיכום הלמידה
נחליט כיצד נרצה לתת לתלמידים להציג את תשובותיהם לשאלה. אפשר לקבוע זאת מראש או לשתף את התלמידים ולשאול אותם כיצד ירצו לעשות זאת. יש אפשרויות רבות, לדוגמה:
- שיתוף התשובות ודיון עליהן במליאה, כולל השוואה בין תשובות שונות לאותה שאלה.
- הגשת עבודה מסכמת אישית שבה כל תלמיד/ה מנסח/ת את התשובה לשאלה ואת תהליך ההגעה אליה.
- פוסטר או פרזנטציה שמציגים את התשובה שהגענו אליה – כל קבוצה בוחרת כיצד להציג.
- שיח על אופן החיפוש או על הדרכים לביסוס התשובות – סיכום ששם דגש על התהליך ולא רק על התוצאה הסופית שלו.
- החלטה להחשיב את המהלך כחלופת הערכה, אישית או קבוצתית – מעבירה את המסר שגם "מבחן" הוא אירוע שבו מתקיימת למידה.
דגשים למורה
- אם התלמידים לא מגיעים לתשובה בגלל שהנושא גדול מדי, אפשר להציע להם לחלק את השאלה לשאלות משנה ולחלק את העבודה על שאלות המשנה בין הקבוצות בכיתה.
- בתחילת השיעור אפשר להזמין את הילדים להעריך מהו היקף התשובה שלדעתם יוכלו להגיע אליה בזמן הנתון, ולכתוב זאת לעצמם.
- בסוף כל שיעור נבקש מהתלמידים לקרוא את מה שכתבו עד כה ולתת לעצמם דין וחשבון, איך התוצר שלהם בהשוואה למה שהעריכו תחילה, לפני שניגשו לעבודה.
