דלג אל

פיתוח נקודות מבט מגוונות

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     הבניית ידע

מטרה

לסייע לתלמידים להבין נקודות מבט שונות, לפתח גמישות מחשבתית ולהעלות רעיונות יצירתיים.

הצעות למהלך

הצעות למהלך

נקודות מבט שונות

  1. הצגת הבעיה
    נציג בעיה שיש לפתור, מצב חברתי או היסטורי, תופעה הדורשת הסבר וכדומה. הבעיה צריכה להיות כזו שאין לה תשובה אחת נכונה. למשל: האם הפרויקט הציוני הצליח? למה אנשים מתחתנים? האם כדאי להקים תחנת חשמל חדשה בישראל?
  2. העלאת נקודות מבט מגוונות
    ביחידים, בזוגות או בקבוצות, נבקש מהתלמידים להעלות מגוון נקודות מבט אפשריות הקשורות לבעיה. נקודות המבט יכולות להיות למשל:
    • אדם או בעל תפקיד: חבר, מורה, הורה; דמות היסטורית, מנהיג/ה, מדענ/ית, אומנ/ית; שר/ת החינוך, ראש/ת הממשלה, מנהל/ת ביה"ס, מנכ"ל/ית חברה מסחרית וכדומה.
      לדוגמה: אם הבעיה היא "האם כדאי להקים תחנת כוח חדשה", נוכל להתבונן עליה מעיניהם של מנכ"ל חברת החשמל, יועצ/ת לענייני איכות הסביבה, בעלי עסקים שצורכים הרבה חשמל, תושבים בסביבה הקרובה שמודאגים מזיהום האוויר וכו'.
    • תכונה או דרך חשיבה: אופטימיות, פסימיות, ספקנות, יצירתיות, עקשנות, הססנות, פרגון (אפשר להיעזר לצורך כך בששת כובעי החשיבה של דה-בונו או בדמויות מהסרט הקול בראש).
      לדוגמה: את הבעיה שהוזכרה לעיל בדבר הקמת תחנת כוח חדשה, אפשר להציג מתוך חשיבה על עובדות ונתונים (כובע לבן), על רגשות שמתעוררים סביב הסוגיה (כובע אדום), לחשוב על הפרויקט באופן ביקורתי (כובע שחור), לנסות לחשוב על פתרון הבעיות שעלו בדרך של חשיבה חיובית (כובע צהוב) או חשיבה יצירתית (כובע ירוק), ולבסוף להתבונן בתהליך החשיבה שערכנו וללמוד ממנו (כובע כחול).
  3. בחירת נקודת מבט אחת
    ננחה את התלמידים לחשוב על הבעיה מתוך עיניו ונקודת מבטו של x , מה הוא היה עושה במצב הזה?
    אילו שיקולים היו משפיעים על דרך הפעולה או המחשבה שלו? מה הוא היה אומר? איזה רעיון הוא היה מציע לפתרון הבעיה?
    למשל: נדמיין מצב שבו נציגי חברה עסקית מגיעים למועצת הרשות המקומית כדי להציג את הצעתם לבנות תחנת חשמל חדשה – מה תהיה עמדת כל אחד מהאנשים או הגופים שהוצגו לעיל?
    מה כל אחד מהם יאמר במהלך הדיון?
    ראו הצעה לשיעור בנושא
    התלמידים יכולים לכתוב את תשובותיהם או לשרטט מפת חשיבה שתייצג את מגוון האינטרסים של בעלי העניין השונים סביב הבעיה.
  4. סיכום במליאה
    נחזור למליאה ונסכם: נסב את תשומת הלב למגוון נקודות המבט ולמורכבות השיח הנוצר באופן טבעי כאשר יש נקודות מבט שונות, נבצע הערכה של הרעיונות ונבחר את המנומקים והמתאימים ביותר לפתרון הבעיה. לא חייבים להכריע! ייתכן שנגיע למסקנה שיש כמה פתרונות לגיטימיים שיהיו רלוונטיים לבעלי נקודות מבט שונות. (ראו גם: משפט מבוים)

מעגל נקודות מבט

  1. נציג בעיה (לדוגמה: האם הפרויקט הציוני הצליח?) ונערוך סיעור מוחות ליצירת רשימה של נקודות מבט רלוונטיות כדי לפתור אותה.
  2. ננחה את התלמידים לבחור נקודת מבט אחת מתוך הרשימה ולעבוד על פי השלבים הבאים:
    • אני חושב/ת על ______ (הנושא) מנקודת המבט של______ (דמות)
    • אני חושב/ת ש _________ (תיאור הנושא מנקודת מבטך; כניסה לדמות)
    • אני שואל/ת:__________ (שאל/י שאלות מנקודת המבט הזו)
    • אילו רעיונות חדשים יש לך אודות הנושא, בזכות ה"כניסה" לנקודת המבט הזו?
  3. המורה יכתוב את הנושא או הבעיה על דף ויניח אותו על הרצפה או על שולחן. התלמידים ישבו במעגל מסביב לנושא, וכל תלמיד יציג את הדברים מנקודת המבט שבחר.

עוד רעיון

עוד רעיון

מודל האו"ם

תוכנית חינוכית המשתמשת ברעיון של פיתוח נקודות מבט מגוונות, במסגרתה הילדים מתחלקים לקבוצות המייצגות מדינות וצריכים לנהל דיונים על סוגיות מורכבות שעומדות על סדר היום של הארגון הבין-לאומי.

דיון כזה מנקודות מבט של מדינות שונות, מאפשר לתלמידים לתרגל "כניסה לנעלי" מדינה זרה, ניסיון לעמוד על האינטרסים שלה בדיון ויכולת לייצג את עמדתה באופן האפקטיבי ביותר.

עוד רעיון - ליסודי: סוף לסיפור!

עוד רעיון - ליסודי: סוף לסיפור!

ילדים רבים נוטים לפרש אירועים וסיטואציות חברתיות באופן שאינו תואם את האירוע עצמו ומה שהתרחש בו. לעיתים הם נוטים להסביר את האירוע מנקודת מבטם ואינם מבינים את הסיבות שגרמו לאירוע להתרחש ואת התנהגות שאר השותפים בסיטואציה. 

הכלי סוף לסיפור! מאפשר לתלמיד/ה לראות נקודות מבט נוספות ולנסות להבין את התנהגות האחר. הוא מבוסס על אירועים חברתיים שהילדים חוו, על אירועים כיתתיים שהמחנכ/ת דיווח/ה עליהם, או על סיפורים וסרטונים המעלים דילמות חברתיות כגון: משחק בהפסקה, ריב על מקום בכיתה, החלטה את מי להזמין ליום ההולדת, קושי לימודי מול יכולת ספורטיבית וכד'. תרגול כזה של מציאת פתרונות למצבים חברתיים ממגוון נקודות מבט, יאפשר לתלמידים בהמשך ליישם את אופן החשיבה הזה גם לגבי "סיפורים" מתוך החומר הנלמד בתחומי הדעת השונים.

1. הצגת הנושא
נציג את הנושא עליו נרצה לשוחח. לדוגמה  – "הפסקה". את המילה הפסקה נרשום על הלוח, ונבקש מהתלמידים לספר על אירוע חיובי או שלילי שקרה להם בזמן ההפסקה. 

2. ניסוח כסיפור
נבחר סיפור אחד וננסח עם הילדים את הסיטואציה המתוארת כסיפור קצר. למשל:

  • "בהפסקה הגדולה רציתי לשחק כדורגל עם ילדי הכיתה. אחד התלמידים התנגד ואמר שאני לא יודע/ת לשחק ושאני אגרום לקבוצה להפסיד. זה מאוד פגע בי ולכן החלטתי להרביץ לו".  

נסיים את כתיבת הסיפור כפי שסופר על ידי התלמיד/ה מבלי להתייחס למה שקרה לאחר מכן – כלומר, נשאיר את הסיפור כסיפור פתוח, בלי הסוף שלו. 

3. דיון בקבוצות 

  • נחלק את הכיתה לקבוצות של 5-4 תלמידים. נקליד את הסיפור ונדפיס עותק לכל קבוצה, או נשאיר אותו כתוב על הלוח.
  • כל קבוצה קובעת תלמיד/ה אחראי/ת קריאה שמקריא/ה שוב את הסיפור, ותלמיד/ה אחראי/ת כתיבה כדי לסכם בכתב את הנאמר בדיון הקבוצתי.   
  • ילדי הקבוצה דנים באירוע, משתפים בתחושות שעולות, ומספרים על מקרים דומים שחוו. כל המידע נרשם על ידי האחראי/ת לכתיבה. 

4. כתיבת סופים
כל קבוצה צריכה לכתוב המשך לסיפור ולנסח שלוש אפשרויות שונות לסיום האירוע: 

  • סיום מנקודת המבט של המספר/ת
  • סיום מנקודת המבט של מי שהתנגד/ה לצרף את הילד/ה למשחק 
  • סיום מנקודת המבט של שאר השחקנים או הצופים במקרה

5. סיכום

  • הקבוצות משתפות את הכיתה ברעיונות שכתבו כאפשרויות לסיום הסיפור.
  • מקיימים דיון פתוח על ההבדלים בנקודות המבט השונות וכותבים תובנות משותפות. במהלך הסיכום נתייחס לעובדה שבכל אירוע ניתן להתבונן ממספר נקודות מבט, נדגיש כי ישנן סיבות שונות שגורמות לכל אחד להתנהג בצורה מסוימת, ונציע שלפני שמגיבים יש להבין את הסיבות להתנהגות האחר

ניתן לאסוף את הסיפורים והתובנות וליצור ספר כיתתי המכיל את הסיפור המקורי ואת מגוון ההצעות לפתרון. 

אפשר גם - הדגמה בתחומי הדעת

אפשר גם - הדגמה בתחומי הדעת

בתנ"ך אפשר לבקש מהתלמידים לספר את סיפור הפרק מעיני דמויות שונות המוזכרות בו. למשל: סיפור עקדת יצחק מנקודות המבט של אברהם, יצחק, אלוהים, שני הנערים המלווים, או מנקודת מבטה של שרה.

בהיסטוריה אפשר להציג מצבים מורכבים ולבקש מתלמידים לייצג צדדים שונים במצב ולגבש את תוכנית הפעולה שבה היו נוקטים. למשל בשיעור על אימפריאליזם נבקש להציג את עמדות מדינות אירופה, המושבות וכו'.

במדעים אפשר להציג תוצאות של ניסוי ולבקש מהתלמידים לגבש מסקנות והסברים לתוצאות תוך שהם חובשים את כובעי החשיבה של דה-בונו.

דיון רב תחומי: ניתן להשתמש במקצועות הלימוד כנקודות מבט – לבחור סוגיה מורכבת, ספר או סרט מעוררי מחלוקת וכדומה, ולשאול: כיצד הייתה המורה לספרות בוחנת את זה? מה המורה לאזרחות הייתה שואלת? איך המורה להיסטוריה היתה מנתחת? והמורה לסוציולוגיה? לדוגמה: האם החיים במאה ה-21 טובים יותר מאשר במאה ה-19? – ננסה לענות על השאלה מנקודת מבטם של מורים לתחומי הידע השונים.

אחלה שיעור
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

مسح معرفة التلاميذ المسبقة قبل البدء بعمليّة التعلّم (Pre-test)
يعطي مسح المعرفة للمعلّم صورة عن مستوى المعرفة في الصف. والتي من شأنها أن تساعده في اتخاذ القرارات المتعلقة ببناء وحدة التعلم. وكذلك عن النقاط المهمة التي يج...
מפגש מורה–הורה–תלמיד/ה ביום הורים
יום הורים הוא אחד המפגשים החשובים בין השותפים לרווחת התלמידים ולהצלחתם. טיפים לניהול המפגש בדרך חווייתית ונעימה לכל הצדדים
הערכה פנימית במסגרת למידה היברידית
למידה היברידית המשלבת תהליכי הוראה-למידה פיזיים ומקוונים, דורשת גם חשיבה מחודשת על כלי הערכה מותאמים. איך נדע לבחור את כלי ההערכה המתאימים לנו? ואילו מאגרים ...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.