יצירת רלוונטיות וחיבור לעולם התלמיד/ה

רלוונטיות בהוראה

רלוונטיות בהוראה היא האופן שבו ההוראה מציתה את סקרנותם הטבעית של הלומדות והלומדים: הם חשים שהלמידה מעניינת אותם, והיא משמעותית ובעלת ערך עבורם.

הפרקטיקה עוסקת בדרך בה מכוונים את ההוראה לטובת עוררות של שיח ערכי, מעורבות של הלומדים וקישור התכנים לעולמם.

רלוונטיות קשורה קשר הדוק למוטיבציה הפנימית של הלומד/ת בתהליך הלמידה. לומדים שחשים שהלמידה רלוונטית עבורם, יהיו מעורבים ומושקעים בה יותר ויחושו שהיא חשובה להם. למידה של מיומנויות או של תכנים רלוונטיים, תעורר אצל התלמידים עניין, תניע אותם לחקור, להבין ולשלוט בנלמד. למידה כזו תצרב בזכרונם של הלומדים ולבסוף תהפוך עבורם את הידע לידע מוצק.

ערך פנימי וחיצוני

רלוונטיות נתפסת כמענה על הצורך של הלומדים ללמוד דבר מה שנתפס בעיניהם כבעל ערך. צורך זה נחלק לשניים – ערך פנימי וערך חיצוני:

• ערך פנימי
  הערך הפנימי בלמידה רלוונטית עונה על השאלה: איך זה קשור אלי?
  התלמיד או התלמידה תוהים מה בינם ובין תכני הלימוד והדרישות הלימודיות.
  הערך הפנימי ניכר כשהלמידה מספקת ביטוי לשאיפות הלומד/ת, לתחומי העניין ולנרטיב האישי של כל אחד ואחת. הרלוונטיות במובן הזה מאפשרת הבנה טובה יותר של העולם והיא נתפסת ככזו שיש בה היזון חוזר בין תכני הלימוד לבין העולם של הלומד/ת. לדוגמה:
  • תלמיד שמעורה באקטואליה יחוש שלמידה שנוגעת גם לסוגיות אקטואליות היא בעלת ערך עבורו.
  • תלמידה שתופסת את עצמה כבעלת זהות מוגדרת, יכולות או נטיות מסוימות, תרגיש שהלמידה רלוונטית עבורה אם אותם מרכיבים ייחודיים יבואו בה לידי ביטוי.
• ערך חיצוני
  הערך החיצוני בלמידה עונה על השאלה: למה זה טוב לי?
  כלומר, התלמידים תוהים כיצד הלמידה תתרום להם. למידה הופכת לרלוונטית כשהתלמיד/ה מכיר/ה בכך שיש לה ערך "שימושי": הלמידה מכשירה אותי לתפקודים שונים בחיי. לדוגמה:
  • תלמידים שאוהבים לשחק במשחקי מחשב המתנהלים באנגלית, עשויים למצוא את שיעורי האנגלית בבית הספר כבעלי ערך עבורם מפני שהם יסייעו להם לתפקד טוב יותר בעולם המשחק ולתקשר בקלות וביעילות עם שחקנים ממדינות אחרות.
  • תלמידים שרוצים להתקדם במסגרת חוג ספורטיבי כלשהו, ימצאו ערך בשיעורי החינוך הגופני אם יראו בהם הזדמנות לשפר את הכושר שלהם גם בזמן בית הספר.
  • בכיתות העל-יסודי, לימודים במגמת ביולוגיה עשויים להיתפס על ידי תלמידים מסוימים כבעלי ערך גדול במיוחד, משום שהם חולמים לעסוק בעתיד במקצועות הרפואה או לשרת בצה"ל כחובשים וכד'.
  • אחרים ימצאו ערך רב ביישומים טכנולוגיים בלמידה, בשל העניין שיש להם בתכנות מחשבים ומשום האפשרות שניתנת להם במסגרת הלמידה להרחיב את המיומנות הנוגעת לתחום.
  • תלמידי האומנויות שמקננת בהם כבר הידיעה על עיסוקם העתידי בתחום, או התלמידים שמתעתדים לעשות חיל באקדמיה, עשויים לראות בלימודים "מקפצה" לשלב הבא.

איך מייצרים רלוונטיות בלמידה?

סימנו כאן שישה עקרונות מובילים שיכולים לעזור לכם לייצר רלוונטיות בלמידה – קשר בין-אישי, מתן בחירה, חיבור לעולם, הקשר מיידי, התייחסות אישית ותמונת עתיד:

• קשר בין-אישי
  שמים דגש על היכרות עם התלמידים ועל חיזוק הקשר הבין-אישי איתם. קל יותר למורה שמכיר/ה את התלמידים והם מכירים אותו/אותה, להציע בכיתה דרכים להעצמת תחושת הרלוונטיות. ככל שהקשר בין המורה לתלמידים טוב יותר, כך מתחזקת בתלמידים התחושה שדברי המורה חשובים ורלוונטים עבורם. בנוסף, גם האופן שבו מורה מוערכ/ת מלמד/ת משפיע על תפיסת הערך של התוכן הנלמד: ככל שהמורה נלהב/ת יותר במהלך ההוראה, כך מתקבל אצל הלומדים רושם של ערך ותחושה של רלוונטיות.

• מתן בחירה
  מאפשרים לתלמידים לבחור את הנושא או את השאלה הפורייה, את התוצר, את שותפי העבודה ואת הסביבה בה היא תתרחש. כשהתלמידים בוחרים, הם נדרשים לענות על השאלות – מה וכיצד נכון לי ללמוד. ממילא יש בשאלות האלה כדי לכוון את הלומדים לענות על צורכיהם ולהבחין בערך שיש בלמידה עבורם.
  
  
• חיבור לעולם
  מעלים סוגיות שקשורות בחיים שמחוץ לכותלי בית הספר. הלמידה אינה מנותקת מהעולם: ההתרחשויות בעולם עשויות לשמש קשר מעורר ומלהיב עבור התלמידים במהלך לימוד סוגיות מתכני הלימוד וכחלק מתרגול מיומנויות הלמידה. לדוגמה:
  • ניתן ללמוד על הצומח במדעים בדרך של טיפוח גינת ירק בביה"ס.
  • מתמטיקה אפשר ללמוד תוך ניתוח תוצאות משחקי ספורט.
  • גאוגרפיה נוכל ללמד באמצעות ניתוח של סוגיות גיאו-פוליטיות אקטואליות.
  • אפשר לשוחח עם ניצול שואה במסגרת לימודי השואה.
  • ניתן לשלב פעילות של חפירה ארכיאולוגית במסגרת שיעורי תנ"ך או היסטוריה.
  • נוכל לבקר בכנסת במסגרת שיעורי אזרחות.

אפשר להעצים את הרלוונטיות בכל נושא על ידי הבאת אורחים ומומחים לשוחח עם התלמידים על אודות הסוגיות או לשלב פעילות שקשורה בסוגיות הנלמדות מחוץ לכותלי ביה"ס.

• הקשר מיידי
  לומדים מתוך ההקשר המיידי של התלמידים: ככל שהתוכן הנלמד קרוב יותר לעולמם של התלמידים, כך הוא נתפס כבעל ערך ורלוונטי יותר. למשל:
  - דיון בסוגיות אזרחיות לאומיות יכול להתחיל בבחינת מופען של הסוגיות במועצה המקומית שלהם ובהתחשב בדמויות המאכלסות אותה והקרובות לעולמם.
  - לימודי תנ"ך עשויים להפוך לרלוונטים יותר אם תנתן לתלמידים האפשרות לקשור בין הפרשה שלהם בבר המצווה לבין הפרקים הנלמדים בתוכנית הלימודים.
  
  
• התייחסות אישית
  מעודדים את התלמידים לייצר התייחסות אישית לתכנים הנלמדים ולמיומנויות שרכשו. ההתייחסות האישית עשויה לפוגג את הניכור בינם לבין התכנים ולחזק את התחושה ש"הנלמד" שייך להם. לדוגמה:
  - ניתן לשאול מהו, לדעתם, המסר של הפרק בתנ"ך?
  - מהי דעתם על התפתחות היסטורית?
  - אילו הייתם דמות ביצירה ספרותית כלשהי, כיצד הייתם פועלים?

בכל מקרה שכזה, ההתייחסות האישית תגרום לתלמידים להתבונן בתוכן הלימודי מתוך עולמם.

• תמונת עתיד
  מספקים לתלמידים הזדמנות לקבל השראה מביטוי אפשרי של לימודיהם בעתיד. יצירת רלוונטיות קשורה גם בערך העתידי שהתלמידים מייחסים לנלמד (חשוב בעיקר בעל-יסודי). אילו ניתן היה לעזור לתלמידים לדמיין ואולי אף לחוות את הביטוי המעשי שעשוי להיות ללימודיהם, היה ללמידה ערך רב יותר מבחינתם. לדוגמה:
  - ביקור במפעלים או עסקים מסוגים שונים שמתווים לתלמידים את הדרך שבין תוכנית הלימודים לבין התעסוקה במקומות אלו.
  - הצעה של "מודלינג" של בעל מקצוע מחוץ לביה"ס שמשקף לתלמידים את החזון התעסוקתי אל מול לימודיהם: כך אפשר להביא למגמת תיאטרון שחקנ/ית, ללימודי הומניסטיקה חוקר/ת או סופר/ת, ללימודי אזרחות נציג/ת ציבור וכדומה.

ניתן לשלב בתוכנית הלימודים יחידת לימוד שמרחיבה את הנושא הנלמד גם מעבר לתוכנית שנקבעה מראש, במסגרתה יבחרו התלמידים תת-נושא שקשור למקצוע ושמעניין אותם לעסוק בו, ויחקרו אותו בכוחות עצמם. למשל:

• בשיעור היסטוריה שעוסק בתקופת קום המדינה, ייתכן שתלמידים ירצו לחקור את תחום הספורט במדינה בתחילת דרכה, את אמצעי התקשורת שהיו קיימים בתקופה, את האופנה, המוזיקה הפופולרית, משחקי הילדים וכד'.
• בשיעור מדעים שעוסק בחלל, אולי תלמידים ירצו ללמוד עוד על חורים שחורים, על אסטרונאוטים מפורסמים, על הבסיס המדעי של סרטי מדע בדיוני שמתרחשים בחלל ועוד.
• בשיעור ספרות שעוסק בספרות הגירה, אולי יהיו תלמידים שיבקשו לחקור את סיפורי ההגירה האישיים של משפחותיהם, לראיין משפחות מהגרים מהסביבה הקרובה או לחקור את המדיניות של מדינות שונות בעולם ביחס למהגרים. 

1. יציאה לדרך
   בסיום לימוד נושא מסוים, נחלק את הכיתה לקבוצות בנות ארבעה תלמידים. כל קבוצה תבחר תת-נושא שקשור לנושא הכללי שנלמד, ושמעניין אותם לדעת עליו עוד. המורה תאשר את הנושאים.
2. חקר ברביעיות
   הקבוצות יוצאות לתהליך עצמאי של חקר ולמידה למשך מספר שיעורים. מומלץ לקיים שלב זה בספרייה ובמידת האפשר לספק גישה למחשבים ולמאגרי מידע. נלווה את הקבוצות בתהליך החקר בהתאם למידת ההנחיה שכל קבוצה נזקקת לה.
3. בניית מחוון יחד עם התלמידים
   במקביל לתהליך החקר, נעבוד עם הכיתה במליאה לבניית מחוון. התלמידים יהיו שותפים לעיצוב הקריטריונים להערכה, ובנוסף יבינו לעומק מה מצופה מהם ועל מה הם עתידים להיות מוערכים.
4. הצגת תוצרים
   אירוע השיא של יחידת הלימוד יהיה הצגת תוצרים. ניתן לאפשר לתלמידים בחירה בסוג התוצר: מצגת, סרטון, מודל, פוסטר וכדומה, על פי הבחירה המועדפת על כל רביעייה (ראו גם: מתן מגוון אפשרויות לבחירת התלמיד/ה).

ראו גם את הפרקטיקה: למידה שיתופית

דרך נוספת להתחבר לעולמות של התלמידים היא לשלב בהוראה חיבורים לנושאים הקרובים ללבם.

1. מיפוי תחומי עניין
   במהלך סבב השיחות האישיות הראשון בשנה, נתעניין בחיים האישיים ובתחומי העניין של התלמידים, בפרט באלו שחורגים משעות בית הספר: תחביבים, תחומי עיסוק, טלוויזיה, מוזיקה ועוד. 
2. תכנון חיבורים
   נצליב את מיפוי תחומי העניין שערכנו, עם נושאי הלימוד המתוכננים השנה. נשים לב להבטיח התייחסות לכל התלמידים.
3. יישום בפועל
   משלבים זאת בהוראה לאורך השנה. כאשר מלמדים נושא שיש לו חיבור לתחום העניין של תלמיד/ה, אפשר להציע להם להרחיב על כך וללמד את הכיתה משהו על תחום זה. לדוגמה:

• אם נגלה שיש לנו בכיתה תלמיד/ה המתעניין בכבאות והצלה (בעקבות עבודת הורה או התנדבות וכד') – נוכל לבקש ממנו לספר על כך לכיתה סביב ל"ג בעומר.
• עניין בתחום ספורט מסוים, אפשר לחבר למתמטיקה אם נבקש מהתלמיד/ה להכין פרזנטציה שתציג תוצאות, הישגים וסטטיסטיקות בענף הספורט "שלו".
• עניין במוזיקה ישראלית או בזמר מסוים, ניתן לחבר ללימוד שירה בשיעורי ספרות, אם למשל נשלב בחומר הלימוד גם שירים של הזמר האהוב על התלמיד/ה ונבקש ממנה להציגו בפני הכיתה.

הכלי מבט חלון וראי (בהשראת השיר סליחות מאת לאה גולדברג), נועד לסייע לכל ילד/ה ומבוגר/ת להעשיר את המפגש עם מגוון רחב של טקסטים או אנשים, על ידי הפעלת שלושה כיווני חשיבה שונים ביחס אליהם. בתוך כך נבחנת גם הרלוונטיות של מושא הדיון לחיינו שלנו.

פשטותו של הכלי מאפשרת להפעיל אותו במגוון סיטואציות כגון מפגשי שחרית, שיעורי חינוך ושיעורים בתחומי דעת שונים (ספרות, תנ"ך, היסטוריה ועוד). הדגש הוא על חזרתיות השימוש בו כך שתיווצר "מסורת" של גישה לטקסט או לדיאלוג. שלושת כיווני החשיבה משמשים כמעין שלוש קומות של התייחסות:

• מבט
  קומה זו מכוונת להבנת הדבר כפשוטו: מה אומר השיר/הטקסט? מהו המסר הישיר שעולה מקריאתו?  
• חלון
  קומה המכוונת לתובנות שעולות בי לאחר הבנת הפשט: רעיונות ומחשבות שהשיר לוקח אותי אליהן. 
• ראי
  קומה המאפשרת התבוננות פנימית: מה השיר גורם לי להבין על עצמי? על דפוסי ההתנהגות שלי?

דוגמה: הסיפור "ציפור הנפש" מאת מיכל סנונית

• דרך קומת המבט נבין את הסיפור כפשוטו, על פרטיו והנמשל שבו: ציפור הנפש קיימת בתוך כל אדם, היא פגיעה ועדינה והיא פותחת מגירות בתוכנו.
• דרך קומת החלון ננסה לבחון את הרעיונות שעולים מהבנת הטקסט. למשל: הציפור מייצגת את העולם הרגשי הפנימי שיש באדם. יש לנו יכולת לעצב אותו ולהשפיע עליו.
• דרך קומת הראי נתבונן פנימה: האם אני קשוב/ה לציפור הנפש שבי? אילו מגירות היא נוטה לפתוח אצלי?