מתן מגוון אפשרויות לבחירת התלמיד/ה

שלב 1 – שיח על תהליך הבחירה

• באילו מצבים בחיים אנחנו בוחרים? למה חשוב לבחור?
• מה נדרש מאתנו בתהליך הבחירה? (הפעלת שיקול דעת, בדיקת חלופות שונות והשוואה ביניהן, ויתור, התחשבות באחרים, לקיחת אחריות על הבחירה ועל תוצאותיה ועוד)
• האם היינו רוצים שתהיה לנו בחירה גם במשימות לימודיות? במה? מדוע?

שלב 2 – הגדרת המשימה 

• המורה תגדיר את המשימה הלימודית לתקופה הקרובה.
• לדוגמה: בתנ"ך – הצגת המפגש בין יוסף ואחיו תוך שימוש במקרא ובפרשנות כדי להצביע על הלבטים שהיו לדמויות המרכזיות. 
• התלמידים יעלו מגוון רעיונות לתכנים המרכזיים בנושא. למשל: התייחסות לדברי הדמויות ולמעשיהן, השלמת פערים ביחס לרגשות ומחשבות של הדמויות, פרשנויות על היבטים שונים בסיפור ועוד.

שלב 3  – בחירת התוצר המועדף

• הגדרת התוצר: התלמידים יעלו מגוון רעיונות לתוצרים אפשריים.
• לדוגמה: בסיפור יוסף ואחיו, אפשר לבחור כיצד להמחיש את המפגש בין האחים באופן יצירתי ומעורר עניין. למשל על ידי הכנת תשדיר חדשות לטלוויזיה, קיום ריאיון לרדיו, יצירת קומיקס לעלון ילדים וכו'.
• המורה יכול/ה להחליט אם לאפשר בחירה מצומצמת מתוך 4-3 אפשרויות מוגדרות, או לתת מגוון רחב יותר בהתאם למוכנות ולניסיון של התלמידים.
• כדאי להביא לתלמידים דוגמה כיצד לבצע את התוצר שבחרו. למשל, אם התוצר הוא כתיבת עיתון – אפשר להזמין לכיתה עיתונאי/ת או מישהו מתעשיית העיתונות שיסביר כיצד עורכים עיתון.

שלב 4 –  מילוי השאלון ויצירת קבוצות משימה

• בניית מחוון מלווה: ניצור מחוון שיאפשר לתלמידים להבין מה נדרש מהם לביצוע מיטבי של המשימה.
• חשוב שהתלמידים ידעו מראש כיצד יעריכו את התוצר שלהם, ואפשר אף ליצור את המחוון בשיתוף עם התלמידים.
• מילוי שאלון: התלמידים ימלאו שאלון המתייחס להיבטים שונים של הבחירה שלהם.
  ראו: שאלון אפשרויות בחירה - גרסה להדפסה
• עבודה בקבוצות: לאחר מילוי השאלונים, התלמידים יתחלקו לקבוצות בעלות עניין משותף (תלמידים שבחרו בתוצר דומה), חברי הקבוצה יפגשו, יחלקו תפקידים ויחלו במשימה.

כלי זה מתאים למקצועות רבי המלל בעל-יסודי. הוא מבוסס על עקרונות של בחירה, עבודה בקבוצות קטנות ורפלקציה. הוא בנוי מארבע תחנות המופעלות ברצף של מספר שיעורים. חוויית הלמידה תהיה מושפעת מהבחירה ומהתכנון של התלמידים.

בתחילת השנה או בתחילת המחצית, נכין מאגר אפשרי של יצירות או טקסטים שממנו התלמידים יוכלו לבחור. אחרי הבחירה הם יוצאים למסע למידה על פי ההנחיות והדגשים הבאים:

• תוכלו לבחור ללמוד באופן אישי, או בצוות של זוג, שלישייה או רביעייה. גוונו בין האפשרויות: לא ניתן ללמוד לבד את כל ארבע היצירות.
• לאחר שבחרתם, הגישו תוכנית עבודה ובה התייחסות לקריטריונים הבאים:
  • שם היצירה שבחרתם.
  • צוות הלמידה: לבד, או שמות השותפים בקבוצה.
  • לוח הזמנים ללמידת היצירה: פירוט מספר השיעורים שתקדישו ללמידה, כולל תכנון לכל שיעור ותאריך הגשה משוער של תלקיט היצירה. 

במהלך השיעורים הבאים, התלמידים עוברים בין התחנות לפי התוכנית שגיבשו, ומבצעים את המשימות בכל תחנה:

תחנה ראשונה 

• אמצעים אומנותיים: עליכם לאתר ולנתח את האמצעים האומנותיים הקשורים ביצירה. 
• הקשר (קונטקסט): עליכם ללמוד על התקופה בה נכתבה היצירה וכיצד השפיעה התקופה על הכתיבה, מי יזם את הכתיבה ומי כתב אותה, מה היה הנושא, מה הייתה המטרה, ואילו תגובות היצירה קיבלה אז והיום. 
• רלוונטיות לחיינו: כל יצירה ספרותית מזמנת אפשרות לדיון וקישור לחיינו. מצאו קישור דרך נושאים אקטואליים או דרך קשר אישי לחיים שלכם.
• חוויה רגשית: אילו רגשות היצירה מעלה בקוראים? מה עולה בכם כאשר אתם קוראים את היצירה? 

תחנה שנייה

• יצירה בעקבות: אתם מוזמנים ליצור סרטון, ציור, הצגה, דגם וכד' – ביטוי יצירתי כלשהו בעקבות היצירה שבחרתם ללמוד. הסבירו את הקשר שבין היצירה לתוצר שלכם.

תחנה שלישית

• מאמר דעה ביקורתי: כתבו את דעתכם על היצירה (כחצי עמוד-עמוד). אם הייתם נותנים את מאמר הדעה לאדם אחר לקרוא, מה הוע היה חושב על היצירה? האם הייתם ממליצים לו ללמוד אותה? מדוע?

תחנה רביעית

• רפלקציה: אם עבדתם בצוות, כל אחד מחברי הקבוצה יכתוב רפלקציה אישית על חוויית הלמידה בצוות –
  • כיצד התחלקה העבודה ביניכם? מי ניהל את העבודה? מי חילק תפקידים? מי התנדב לעשות מה?
  • האם חברי הצוות היו מגויסים למשימה?
  • האם הדיון היה פורה?

מבוסס על כלי שפותח על ידי גל חנוך, ביה"ס משאבים, מועצה אזורית רמת הנגב