ראש השנה מציין את תחילת השנה בלוח העברי והוא ממועדי השנה שמקורם בתורה:
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'" (וַיִּקְרָא כ"ג, כ"ד-כ"ה).
"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם – כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (בַמִּדְבָּר כ"ט, א').
על פי המקרא היום הראשון של החודש השביעי הוא א' בתשרי במניין החודשים המתחיל בחודש ניסן.
ראש השנה עומד במוקד של תקופה של עריכת חשבון נפש, שבה מבקשים סליחה על המעשים רעים בשנה שחלפה ושואפים לפתוח דף חדש בשנה החדשה. בחודש אלול, הנקרא חודש הרחמים והסליחות, מתחילה תקופת חשבון הנפש. במהלכה מתפללים תפילות מיוחדות הנקראות "סליחות" שתוכנן חרטה על חטאים ובקשת מחילה מן האל. בסיומו של חודש אלול נחגג ראש השנה.
בתורה מכונה החג "יום תרועה" (במדבר כ"ט, א') או "זיכרון תרועה" (ויקרא כ"ג-כ"ד). השם "ראש השנה" מקורו בספרות חז"ל. עוד מכונה החג "יום הדין" משום שלפי המסורת היהודית ראש השנה הוא יום שבו האל דן את "כל באי עולם" על מעשיהם בשנה שחלפה וגוזר את דינם לשנה הבאה: "בראש השנה כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" (משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב').
המצווה היחידה מן התורה בראש השנה היא תקיעת שופר, מצוות תרועה. האמונה היא כי תקיעות השופר גורמות לפתיחת שערי שמיים ולהבאת התפילות בפני הקב"ה.
עשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים נקראים עשרת ימי תשובה ומקובל לכנותם הימים ש"בין כֶּסֶּה לעשור". המילה "כסה" מכוונת לראש השנה, בעקבות המדרש המקשר לראש השנה את הפסוק מספר תהילים: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (פ"א, ד') ובשל מולד הירח ביום זה, שעה שהוא כביכול מתכסה.
במאות השנים האחרונות השתרש המנהג לברך בראש השנה קרובים ומכּרים בברכת "לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו" ולשלוח זה לזה אגרות ברכה לשנה החדשה. החל מהמאה ה-14 נהגו לשלוח איחולים כאלו בכתב לפני ראש השנה. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו בעבור החג. מסוף המאה ה-20 דעך השימוש בכרטיסי נייר והוחלף בברכות טלפוניות ובמשלוח ברכות בדואר האלקטרוני ובמסרונים.
ערב החג נערכת ארוחה חגיגית ובה נהוג לאכול מאכלים מיוחדים שיש בהם סמליוּת כגון תפוח בדבש המסמל את התקווה שהשנה הבאה תהיה טובה ומתוקה יותר מזו שחלפה; רימון המסמל את הרצון שבעת המשפט האלוהי יעמדו לטובת האדם זכויותיו והמעשים הטובים שעשה הרבים כגרגירי רימון; ראש של דג המסמל את הכמיהה ש"נִהְיֶה לְראשׁ וְלֹא לְזָנָב"; סֶלֶק המסמל את התפילה שיסתלקו כל שונאינו ומבקשי רעתֵנו; תמר המסמל את התפילה שיִיתַמוּ כל אויבינו. בעדות שונות משמשים מאכלים שונים לסימני החג.
מנהג נוסף הקשור בחג הוא התַשְלִיךְ. ביום הראשון של ראש השנה הולכים לפנות ערב לים או למקור מים אחר ואומרים בו את תפילת תשליך, בקשה להשלכת העבירות אל 'מצולות הים'. מקובל לנער את שולי הבגד סמל להתנערות מהעוונות.
השנה החדשה בפתח ובעוד מספר שעות נשמע את תקיעת השופר, ונשב מסביב לשולחן החג. אך לפני שזה יקרה, זה הזמן לבדוק איזו ברכה אתם בשולחן ראש השנה - רימון, דבש, או שמא ראש של דג? שחקו וגלו
בעוד מספר שעות כולנו נשב מסביב לשולחן החג, נברך ונאכל. אך לפני שזה יקרה, החלטנו לתת לכם הזדמנות לבדוק איזה טיפוס אתם בשולחן - המצחיק, המשעמם, או שאולי המצלם?
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
