עידוד שאילת שאלות על ידי התלמידים

"סיעור שאלות"

1. נציג בפני הלומדים משהו מסקרן שיעורר שאלות (סרטון, טקסט קצר, חפץ, תמונה וכד'),
   ונבקש מהם לנסח שאלות רבות ככל האפשר על החפץ שהוצג (כמו בסיעור מוחות).
2. נכתוב את השאלות בלוח שיתופי אונליין (כדוגמת Padlet), או על הלוח בכיתה ונציג את כל השאלות במרוכז.
3. בקבוצות: התלמידים ימיינו את השאלות לקטגוריות לפי בחירתם.
   אפשר לארגן את המידע בטבלה (להסבר על סוגי שאלות - פתוחה, סגורה ועוד).
4. כל קבוצה תבחר שאלה אחת שנראית להם מעניינת ביותר, כזו שירצו להשיב עליה,
   ותסביר מה הופך את השאלה הזו לשאלה טובה, מסקרנת ופורייה.
5. כל קבוצה תציג את השאלה שבחרה ואת הנימוק שלה לבחירה.
   נשתף את התלמידים בכך שבמהלך למידת הנושא, ננסה למצוא תשובות לשאלותיהם.

סימולציית ראיון

1. התלמידים יבחרו דמות כלשהי (חוקר/ת, דמות מסיפור, מנהיג/ה), ויכינו שאלות לקראת ראיון עמה.
   למשל: שאלות לבנימין זאב הרצל – איך חשבת על הרעיון להקים מדינה ליהודים? מה היו התגובות הראשונות שקיבלת לרעיון שלך? למה לא קיבלת את ההצעה להקים מדינה באוגנדה? וכדומה...
2. נקיים סימולציה שבה אחד הילדים משחק את הדמות שנבחרה,
   והילדים האחרים או המורה מראיינים אותו ושואלים את השאלות שהכינו בשלב הקודם.
3. לאחר סיום הסימולציה אפשר לקיים דיון בשאלה –
   אילו מן השאלות שהכנו היו פוריות וטובות יותר? מדוע? מה הפך אותן לשאלות טובות?

> דוגמה להקשר לימודי

בכפר הנוער תו"מ חרב לאת פועלת יוזמה של למידת חקר קבוצתית המשלבת מעגלי קהילה ומומחי ידע, ומאפשרת למידה מתוך בחירה במטרה לפתח בתלמידים יכולות של למידה עצמאית ושיתופית, ולחזק בהם את הזהות והחיבור הפנימי למורשת היהודית. מה עושים?

1. מתחלקים לחברותות
התלמידים מתחלקים לחברותות למידה וכל חברותא בוחרת נושא שמעסיק אותה. 

2. מנסחים שאלת חקר
המורה מנחה את התלמידים ומסייע/ת להם לבחור את השאלות שהם רוצים לחקור ולנסח אותן בצורה מדויקת כך שיוכלו לצאת לפרויקט החקר עם כיוון ברור של המידע אותו הם מחפשים.
דוגמאות לשאלות חקר בתושב"ע שנוסחו על ידי תלמידים:

• מה היו מנהגי שמירת השבת באתיופיה?
• האם מותר לצפות בטלוויזיה המופעלת עם שעון שבת?
• האם אפשר לשנות את כללי הצניעות בימינו?
• האם מותר לעשן?
• מהם דיני הכשרות הרלוונטיים לבשר מהונדס?
• האם ולמה חייבים ללכת עם כיפה?
• האם מותר להשתמש בפלאפון בשבת?

3. חוקרים
לאור השאלות שהתלמידים ניסחו, הם מחפשים מקורות מידע, מראיינים אנשים, מבקרים במוזיאונים שיתנו להם תשובות וכדומה. המורה המלווה את תהליך החקר מעודד/ת את התלמידים לשים דגש על החיבור האישי של השאלה לחיים האישיים, המשפחתיים או הקהילתיים שלהם (מסורות, עדות וכד'). כל חברותא מכינה יחידת לימוד קצרה על הנושא אותו חקרה. 

4. מציגים
עיקר ההתרחשות הלימודית בכיתה נעשית באמצעות הוראת התוצרים על ידי התלמידים בפני חבריהם לכיתה. בסיום השנה, הכיתה תוציא לאור חוברת לימוד במגוון נושאים וממגוון עדות, שתהווה יצירה ייחודית של הכיתה המסכמת את התהליך הלימודי סביב שאלות החקר השונות שהם בחרו.
*הפרויקט יכול לשמש גם כחלופת הערכה.

לקריאה נוספת ראו: דף היוזמה באתר אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות

הילדים ירחיבו את עולמות התוכן והידע שלהם באמצעות הקשבה למורה מקריא/ה ספרים ארוכים בהמשכים, ויהנו מהעשרת השפה, התחביר ואוצר המילים תוך שאילת שאלות לפיתוח הדמיון. 

1. נקדיש לסיפור בהמשכים שיעור מובנה ומסומן ביומן. כדאי לבחור ספר מרתק במיוחד שהינו חלק מסדרה.  ילדים נמשכים לספר טוב ומפותל – גם אם הווייתו רחוקה מהם (למשל, סדרת הארי פוטר).
2. השיעור נפתח בהתכנסות ואיסוף חופשי של הזיכרונות והשאלות שעלו ביחס למה ששמענו בשיעור הקודם. 
3. לאחר כ-10-5 דקות מתחילה ההקראה. חשוב לשמור על הכללים ולא לפתח דיונים במהלך ההקראה, גם אם התלמידים מבקשים. אפשר להסביר מילים במדרג שפתי גבוה.
4. מתמידים בהקראה של פרק בשיעור. הקריאה רצופה וללא הפרעות, אך ילדים יכולים להביע רגשות, לזוז, לצייר, להניח ראש על השולחן וכד'.
5. בסוף כל פרק נאפשר לתלמידים לשאול שאלות בנוגע לסיום הפרק וביחס לפרק הבא. בכל שיעור נכתוב את השאלות ובשיעור הבא נראה האם בפרק הבא ניתנו תשובות לשאלות ששאלנו או שהשאלות עדיין מחכות לפתרון בפרקים הבאים. 
6. בסיום קריאת הספר נכין קיר כיתתי עם תמונת כריכת הספר וכן כל השאלות שמסקרנות את הילדים לקראת הספר הבא בסדרה.  

**אפשר להשתמש בכלי גם באופן מקוון בלמידה מרחוק, עם חלק מהכיתה או עם כולה. חשוב לשמור על סדירות קבועה (פעם-פעמיים בשבוע, שעה קבועה ביום וכד'). במקרה כזה נאסוף את שאלות התלמידים בלוח שיתופי כגון פאדלט.