ברוכים הבאים לעולם המידע השקרי, הזוי, מוטה - ואולי אמיתי
במהלך זה, התלמידים יכירו את סוגי המידע השגוי שבינה מלאכותית יוצרת עשויה ליצור, וילמדו להבחין בין עובדות לבין מידע שגוי.
שלב ראשון: היכרות עם סוגי המידע
נציג לתלמידים את חמשת סוגי המידע, וניתן דוגמה לכל סוג:
עובדות: אמירות, קביעות או היגדים שאין עליהם ויכוח כיוון שהם מבוססים על המציאות וניתן להוכיח את אמיתותם.
לדוגמה: בתל אביב יש בניינים גבוהים רבים.
דעות: מה שחושבים על העובדות, על הרעיונות, או על הדעות של אחרים.
לדוגמה: טוב שיש בתל אביב בניינים גבוהים.
מידע שקרי או מזויף: מידע המופץ בזדון על ידי בעלי אינטרסים פוליטיים, כלכליים ואחרים, כדי להטעות את הציבור הרחב. מאחר שהמידע המוזן לבינה מלאכותית הוא בדרך כלל זה שזמין באינטרנט - כולל המידע השקרי שבו - היא ממשיכה בהפצתו.
לדוגמה: דונלד טראמפ זכה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020.
מידע הזוי: אמירות לא נכונות לגמרי, שמוצגות כעובדות ונראות משכנעות. בשונה מזיוף מידע, אין כאן כוונה זדונית של בני אדם (ובוודאי לא של הבינה המלאכותית). המידע נובע מכשל באופן פעולת הבינה המלאכותית ומנטייתה להשלים פערי מידע על בסיס "ניחושים" סטטיסטיים.
לדוגמה: מגורים בבניינים גבוהים עשויים לגרום לחלומות מפחידים.
הטיות: בינה מלאכותית יוצרת מבוססת על אלגוריתם סטטיסיטי המעבד מידע. המידע משקף את הלך הרוח של החברה, ובעיקר של קובעי דעת הקהל המייצרים תוכן ברשת, ולכן עלול להיות מוטה לכיוון מסוים - לעיתים פוגעני ומפלה - בהתאם להטיות שכיחות בחברה.
לדוגמה: אנשים מצליחים גרים בתל אביב במגדלי מגורים. אנשים עניים גרים בבתים נמוכים.
שלב שני: אמת או שקר?
- נבחר שאלה שנויה במחלוקת שתעניין את התלמידים והתלמידות.
למשל: ״האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ?״ - נבקש מהתלמידים להתחלק לקבוצות לפי מאפייני המידע - קבוצת המידע השקרי, קבוצת המידע ההזוי, קבוצת ה״דעות שמתחזות לעובדות״ וקבוצת ההטיות. ננחה כל קבוצה למצוא 3 פריטי מידע אמיתיים ולהמציא 3 פיסות מידע שגוי, כל אחת לפי המאפיין של קבוצתה.
- כל קבוצה תציג את המידע לשאר הקבוצות. התלמידים יתבקשו לציין מהם לדעתם הפריטים האמיתיים, ואילו פריטי מידע מומצאים (שגויים, מוטים וכד').
שלב שלישי: מציאת דוגמאות למידע שגוי שנוצר על ידי בינה מלאכותית
נחלק את התלמידים והתלמידות לקבוצות - קבוצת המידע השקרי, קבוצת המידע ההזוי, קבוצת ה״דעות שמתחזות לעובדות״ וקבוצת ההטיות (אפשר להמשיך בקבוצות מהשלבים הקודמים, או ליצור קבוצות חדשות).
ננחה כל קבוצה למצוא, בסיוע צ׳אטבוט, דוגמאות של מידע שנוצר על ידי בינה מלאכותית ומתאימות לסוג המידע שהקבוצה עוסקת בו. דוגמה:
- פרומפט ראשוני: "תן לי רשימה של 20 מקרים בהם בינה מלאכותית נתנה למשתמשיה מידע [מזויף-הזוי-דעות-כעובדות-מוטה]".
נבקש מכל קבוצה לבחור שלושה מקרים מעניינים מתוך הרשימה שנתקבלה. נעלה את פריטי המידע של הקבוצות לשאלון מקוון, לדוגמא באמצעות google form, ונבקש מהתלמידים להצביע - איזה פריט נכון ואיזה שגוי.
תנצח הקבוצה שתצליח לשכנע את הכיתה שמירב פריטי המידע השגוי שלה נכונים.
שלב רביעי: בדיקה ביקורתית של התוכן
נבקש מהצ׳אטבוט ליצור טקסט על נושא שנוי במחלוקת. דוגמה:
- פרומפט ראשוני: "האם יש ביקום יצורים חיים, מחוץ לכדור הארץ? בבקשה הציגי את כל העובדות הידועות בנושא זה. כתבי על כך מאמר באורך 200 מילים".
נחלק את התלמידים והתלמידות לקבוצות. בכל קבוצה, התלמידים יקראו את המאמר שיצר הצ׳אטבוט ויסמנו בו חמש עובדות שעשויות להיות שגויות. הם יבדקו עובדות אלה באמצעות חיפוש בגוגל, באמצעות צ׳אטבוט או בדרכים אחרות (יצירת קשר עם מומחה אנושי, ספר מהספרייה וכד'). דוגמה לפרומפט:
- "במאמר שכתבת, טענת ש.. [כאן להזין את העובדה]. אנא הציעי חמישה נתונים או מקורות מידע התומכים בעובדה זו".