שפת חשיבה
שפת חשיבה היא מערכת של מילים ומושגים שבהם אנחנו משתמשים כדי לתאר פעולות חשיבה.
- לימוד מילות חשיבה
נקדיש זמן ללמידת מילות חשיבה ונתלה בכיתה כרזה של המילים כגון:
להשוות, למיין, לשער, להסיק, לגזור, לאתר, לפרק תהליך, לחפש מידע, לזהות פער, לשאול, להעלות רעיון, לחשב, להיזכר ועוד...
(ראו מילים נוספות של שפת החשיבה) - מתן דוגמה אישית
ניתן דוגמה אישית ונשתמש בעצמנו במילות החשיבה. נפנה את תשומת ליבם של התלמידים לכך שאנחנו משתמשים בהן. למשל: כאשר אנחנו מבקשים מהתלמידים לחפש מידע, להעלות רעיונות, להסיק מסקנות – נצביע על הכרזה בכיתה ונזהה את מילות החשיבה שעשינו בהן שימוש; נדגים לתלמידים איך הגענו לפתרון תרגיל מסוים, תוך שאנחנו מסבירים וממלילים את אופן החשיבה שהשתמשנו בו. - תרגול בשיגרה
בשגרת הלמידה נבקש מהתלמידים להשתמש במילים שלמדנו משפת החשיבה.
כשהתלמידים מציעים פתרון לשאלה שנשאלה בכיתה, נעודד אותם להמליל את תהליך החשיבה
שהוביל אותם להגעה לתשובה, באמצעות שאלות המשך כגון: איך הגעת לפתרון? תוכל/י להעלות רעיונות נוספים? אילו שאלות חדשות זה מעורר בך? - זיהוי טעויות בתהליך החשיבה
ננסה לזהות ביחד עם התלמידים טעויות שעלולות להתרחש בתהליך חשיבה. אפשר להיעזר בהגדרות של פרקינס וסווארץ, שמזהים ארבעה סוגים של טעויות חשיבה מרכזיות:
- פזיזות: הנטייה "לקפוץ" עם הפתרון הראשון שעולה בראש, מבלי לבחון היטב ובשיטתיות את הנתונים ומבלי לקיים בקרה עצמית על ההחלטות.
- ערפול: הקושי להגדיר, לתחם ולבודד את נתוני הבעיה, או הסתפקות באמירות כלליות ולא מדויקות.
- פיזור: "לקפוץ" מדבר לדבר, להתפזר ולא להצליח לקיים תהליך חשיבה שיטתי ומסודר.
- חד-ממדיות: התעלמות מדברים החשובים למשימה, או בחינת הנתונים רק מזווית אחת.