הבנת הקשרים בין אירועים מקומיים ועולמיים ופיתוח אחריות גלובלית

• מהי המשמעות של חיים בעולם גלובלי?
• באיזה מובן אני חלק מהעולם הגלובלי ומה הקשר ביני לבין העולם?

כיום כבר לא ניתן להטיל ספק בכך שהחיים של אנשים מושפעים מתהליכים וממאורעות אשר מתרחשים במרחק רב מהם. מודעות ואחריות גלובליות מתחילות בהבנה כי קיימים קשרים בין סוגיות שונות בעולם וכי לכל אחד קשר והשפעה הרבה מעבר לסביבה הקרובה שלו. הכלים הבאים מהווים אמצעים לחשוף ולחקור את מערכת הקשרים וההשפעות הללו.

מהלך: שמש תוצאות

הכלי שמש תוצאות הוא סוג של מפת חשיבה שעוזרת לתלמידים  להבין  את שרשרת התוצאות של אירוע, פעולה או סוגייה. (ראו דף להדפסה לדוגמה)

1. עבודה בקבוצות
א. נחלק את הכיתה לקבוצות של 4-3 תלמידים ונבחר פעולה מסוימת שתעמוד במרכז הדיון.
לדוגמה: קניית ירקות תוצרת הארץ בלבד, הפסקת שימוש בשקיות פלסטיק, מעבר לנסיעה באופניים.

• נבקש מהתלמידים לכתוב את הפעולה שבחרנו בעיגול שבמרכז השמש, לחשוב על כמה שיותר תוצאות ישירות אפשריות לפעולה זו, ולכתוב אותן מסביב לעיגול המרכזי.
  לדוגמה: אם בחרנו בפעולה – קניית ירקות תוצרת הארץ בלבד, התוצאות הישירות עשויות להיות:
• פחות בחירה
• פחות שינוע ותעבורה של מוצרים
• בחנויות מוכרים יותר תוצרת הארץ
• מגדלים ממדינות אחרות מאבדים חלק מפרנסתם
• מחירי הירקות עולים? יורדים? (לבדיקה עם התלמידים)

ב. נחזור על התהליך עבור כל תוצאה – כלומר נכתוב כל תוצאה ישירה אפשרית של כל אחת מהתוצאות שכתבנו בשלב הקודם. נחזור על התהליך מספר פעמים לפי הצורך (לפחות שני מחזורים).

לדוגמה: הפעולה – קניית ירקות תוצרת הארץ בלבד.

• תוצאה ישירה 1: פחות שינוע ותעבורה של מוצרים.

תוצאות של התוצאה הנ"ל  – פחות זיהום אוויר, פחות שחיקה של כבישים.

• תוצאה ישירה 2: בחנויות מוכרים יותר תוצרת הארץ.

תוצאה של התוצאה הנ"ל  – מגדלים מקומיים מרוויחים יותר.

• תוצאה ישירה 3: מגדלים ממדינות אחרות מאבדים חלק מפרנסתם (האומנם?)
  תוצאה של התוצאה הנ"ל – הגירה לערים, עוני...

ג. עתה נבקש מהתלמידים לצבוע בצבע אחד תוצאות שנראות להם חיוביות, ובצבע שני תוצאות שנראות להם שליליות.

2. איסוף במליאה

 נצייר עיגול במרכז הלוח ונבקש מהתלמידים לשתף בתוצאות שהעלו בקבוצות, כולל האם לדעתם אלו תוצאות חיוביות או שליליות. במהלך האיסוף נוכל לשאול:

א. מהן ההנחות שהובילו אתכם לציון התוצאות הללו?
ב. האם ההנחות מוצדקות? איזה ידע נדרש על מנת להצדיק או להפריך אותן?
ג. מה ניתן לעשות כדי לשנות את התוצאות השליליות?

הרחבה: לאחר הפעילות עם שמש התוצאות, אפשר לבחון אילו תוצאות עשויות להיות להצעות שהתלמידים העלו. ניתן להשתמש בלוח סיבה-תוצאה ("אם-אז") לרישום התוצאות. 

הערה: ניתן להשתמש במתודה זו לכל נושא, כולל נושאים חברתיים בכיתה. ראו גם – שימוש במארגני ידע (מפת חשיבה, מארגן סיבה-תוצאה).

כלי זה מאפשר לתלמידים הבוחנים סוגיות מקומיות או גלובליות לצעוד מעבר לרשמים ראשוניים אל הסיבות והקשרים שמתחת לפני השטח.

1. עבודה בקבוצות
   נחלק את הכיתה לקבוצות של 4-3 תלמידים. ניתן לכל קבוצה דף עם מארגן גרפי. בצד ימין של הדף יש לרשום את הסוגייה העומדת על הפרק. (ראו דף להדפסה לדוגמה)

לדוגמה: הגעת עובדים זרים לארץ, מיחזור, התחממות גלובלית, עוני, פערים בחינוך, עבדות ילדים, עובדי קבלן, אבטלה, מותגים, תאגידים, רגולציה, זכויות יוצרים והורדה פירטית של מידע, מגיפות עולמיות...

2. למה? – שלב ראשון
   נשאל את התלמידים: למה המצב כך? מהם הגורמים שהובילו לתופעה?
   כל קבוצה תכתוב משמאל לסוגייה את כל הגורמים הישירים לה.
   לדוגמה: להגעת עובדים זרים לארץ יש מספר גורמים –

• הם רוצים להרוויח יותר כסף
• הם פליטים במדינה שלהם, נרדפים
• הם מאמינים שיהיו להם כאן חיים טובים יותר

3. למה? – העמקה
   נחזור על התהליך. נשאל עתה את התלמידים 'למה' עבור כל אחד מהגורמים שציינו. כל קבוצה תכתוב משמאל לכל גורם שכתבו בשלב הקודם, את כל הסיבות הישירות לו. לדוגמה:

• העובדים הזרים מגיעים לארץ כי הם רוצים להרוויח יותר כסף. למה?
• כי הם רוצים לשלוח כסף למשפחות שלהם, כי אין להן מספיק כסף לתרופות ולחינוך הילדים.
• העובדים הזרים מגיעים לארץ כי הם פליטים במדינה שלהם, נרדפים. למה?
• כי הם בסכנה במדינה שלהם כי יש שם מלחמת אזרחים.

נמשיך כך לפחות למשך שני סבבים. ראו דוגמה: שרשרת ה'למה' בנושא עובדים זרים

4. איסוף במליאה

נכתוב את הסוגייה מצד ימין של הלוח ונבקש מהתלמידים לשתף בתוצאות שהעלו בקבוצות. עם השלמת הדיאגרמה הכיתתית, נקיים דיון מסכם ונתייחס לשאלות הבאות:

• אילו סיבות נראות לכם נכונות מבחינה עובדתית ואילו לא?
• איזה ידע חסר לכם כדי לבסס את הטענות והיכן תוכלו למצוא אותו?
• האם המצב הוגן? ואם לא – מה ניתן לעשות כדי לשנות אותו?
• האם יש לנו אחריות לתופעות שזיהינו? אילו פעולות נוכל לעשות כדי לשפר את המצב?

המצפן הוא כלי המעודד שאילת שאלות שבעזרתן ניתן לזהות ממדים סביבתיים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים של סוגיות ואת הקשר ביניהן. במקום  לכתוב על המצפן את הכיוונים (צפון, דרום, מזרח ומערב), כותבים בהתאמה:

(ראו דף מעוצב להדפסה)

1. אישי
נבחר תמונה או חפץ שמסמן את הנושא שבו נרצה לדון. למשל: מיחזור בבית הספר, חוק חינוך חובה, בתי ספר מקצועיים, פתיחת אזורי רישום, מכוניות אוטונומיות, תחנות כוח אטומיות, מחסור במים, עבודה במפעלים בעולם השלישי ועוד. נבקש מהתלמידים להעלות שאלות אודות הנושא ולרשום אותן על פתקיות פוסט-איט.

2. במליאה
נציג את המצפן בפני התלמידים ונצייר אותו על הלוח. ננחה את התלמידים להדביק את השאלות שכתבו במקום המתאים לדעתם על המצפן. ייתכן ויעלו שאלות שלא מזוהות באף קטגוריה. זהו חלק מהתהליך שבעזרתו התלמידים לומדים אילו שאלות לא מקדמות חקר. שאלות אחרות עשויות להתייחס ליותר מנקודה אחת על המצפן. שאלות אלו יעוררו דיון על היחסים בין הממדים השונים.
ראו: דוגמאות לשאלות וסוגי שאלות

3. דיון
נקיים דיון עם התלמידים על השאלות ועל אופן סידורן במצפן. במהלך הדיון נעלה את הרעיון שלכל נושא בו אנו דנים יש ממדים שונים וכי לאותה שאלה לעיתים היבטים שונים. היחסים בין הממדים השונים מעלים את השאלות המעניינות ביותר, לדוגמה: כיצד פעילות כלכלית משפיעה על הסביבה, או כיצד השאלה הפוליטית (מי מחליט?) משפיעה על הכלכלה או על התרבות המקומית.

4. בזוגות
נחלק את התלמידים לזוגות. על כל זוג למצוא שאלות מממדים שונים המשפיעות אחת על השנייה, ולהסביר מה הקשר בין השאלות. לדוגמה:

• כיצד מחסור במים (N) משפיע על מחיר המים (E)
• כיצד השאלה מי הבעלים של המים (W) משפיעה על היכן שופכים את מי הביוב (N)

5. סיכום במליאה
נבקש מהזוגות להציג את הקשרים שגילו, ולחבר בציור שעל הלוח את הקשרים בין השאלות השונות. בעקבות הקשרים שיתגלו על הלוח, נסכם ונדגיש את הקשרים בין הממדים השונים ואת האופן שבו פעולה בממד מסוים עשויה להשפיע על כל הממדים האחרים.

להרחבה ראו גם: המצפן הכפול – יצירת קשרים בין המקומי לגלובלי

ליסודי: אני והעולם

כלי זה מאפשר לתלמידים לראות כיצד הם משפיעים על העולם וכיצד הוא משפיע עליהם.

1. נבקש מהתלמידים לצייר את עצמם ולסמן מסביב לתמונה:

• דברים שהם אוכלים
• חפצים בהם הם משתמשים
• לבוש שהם נוהגים ללבוש

(ראו דף להדפסה לדוגמה)

2. ננחה כל תלמיד/ה לכתוב מהיכן כל אחד מהדברים מגיע – המקום שבו הוא מיוצר.

3. אם מדובר במוצרים מורכבים, נשאל את התלמידים אילו רכיבים נדרשים עבורם ומהיכן הם הגיעו.
למשל: אני נוהג/ת לאכול המבורגר – הלחמנייה הגיעה ממאפייה בירושלים, הבשר הגיע מארגנטינה, הירקות הגיעו מחווה חקלאית בנגב, הצ'יפס הגיע מארה"ב וכד'.

4. בקשו מהתלמידים לצייר על מפת העולם את המדינות מהן הגיעו המוצרים, או לסמן על מפה התלויה על קיר הכיתה בעזרת נעצים, מדבקות וכד'.

5. לסיכום נשאל את התלמידים כיצד הבחירות שלהם משפיעות על העולם? מה יקרה לדוגמה אם נפסיק לקנות מוצר מסוים או לאכול מאכל כלשהו...

ניתן לסיים באמירה של מרטין לותר קינג: "לפני שסיימת לאכול ארוחת בוקר כבר סמכת על יותר מחצי מהאנשים בעולם".

הרחבה: לגילאים מבוגרים יותר

1. נציג את הנושא שבו נרצה לדון בפני תלמידים. למשל: תזונה, נשק, מים, זכויות, טכנולוגיה...

2. נבקש מהתלמידים למנות 5 מדינות שיש קשר בינן לבין ישראל בהקשר של הנושא המוצג.
לדוגמה: בנושא המים – טורקיה, ירדן, הרשות הפלסטינית, ספרד (משקיעים במתקני ההתפלה), הונג קונג.

3. ננחה את התלמידים לסמן את המדינות על מפת העולם ולמתוח קו בינן לבין ישראל:

• קשר פוליטי: כחול
• קשר כלכלי: אדום
• קשר סביבתי אקולוגי: ירוק
• קשר חברתי: כחול

נבקש מהתלמידים להסביר את הקשרים שזיהו ואת הבחירה שלהם בצבע כזה או אחר.

4. לסיכום במליאה נאיר את מארג הקשרים הקיימים בין מדינות שונות בתחום הנחקר. נדגיש את התלות ההדדית בין המדינות בנושא זה.

(ראו דף להדפסה לדוגמה)