שיחה אישית עם תלמידים מזמנת קירבה ומאפשרת פתיחות. המטרה בשיחות האישיות היא שהתלמידים ילמדו לשתף בחוויות, צרכים ושאלות. שיחות אישיות הן רגעים משמעותיים המאפשרים קשר, מעניקים הזדמנות לבסס תחושת שייכות ואכפתיות, ולהוות עבור התלמיד דמות של מבוגר משמעותי נוכח.
בתום השיחה חשוב מאוד לתעד אותה ולשוב לתלמיד בהמשך להתעדכנות או להמשך סיוע.
לעזרתנו בניהול השיח – "מניפת השאלות"
בפתח שנה"ל המורה תציג את 'מניפת השאלות' במליאת הכיתה.
בשיחה בין המורה לתלמיד יוכל התלמיד להיעזר ב'מניפת השאלות' ולבחור שאלה מבין מגוון נושאים – חברתי, רגשי, לימודי ושיתוף.
מבנה השיחה
בחירה: נזמין את התלמיד לשתף בשאלות שבחר לשיחה, נשאל את השאלה הראשונה שהתלמיד בחר ונמתין לתשובתו.
הקשבה: נקשיב לדבריו בקשב עמוק
עניין, שיקוף, הבנה, תוקף: נשאל מעט שאלות הבהרה והתעניינות (היכן? עם מי? מתי?), נשתמש בשיקופים ("אני שומעת שאתה חש בדידות בהפסקות") נביע הבנה ותוקף (אני מבינה שהנושא החדש בחשבון, כפל מאונך, פשוט מבחינתך ולכן שיעורי הבית אינם מציבים בפניך אתגר).
התכוונות לפעולה: נשאל את התלמיד: מה אתה צריך? מה עשוי לסייע לך?
לקראת יציאה לפעולה – ניצור ביחד אקורדיון נייר מקופל עבור – 'מניפת הפתרונות'.
על גב כל קיפול יענה התלמיד תשובה לאחת מהשאלות הבאות, למשל:
- מה אני רוצה להרגיש?
- מה אני רוצה שיקרה?
- למה אני זקוק מהמורה, מהחברים או מהמשפחה?
- מה עוד אני יכול לעשות כדי לקדם את פתרון הבעיה?
- מה הצעד הראשון שאנקוט?
- ומה הצעד השני?
אם יישאר זמן נעבור לשאלה הבאה שהתלמיד בחר.
והיה והתלמיד יתאר קושי או צורך לימודי, חשוב שבנוסף לשיח האישי נסייע לו בהבנת החומר הנלמד. (באמצעות הקנייה חוזרת והסבר נוסף של חומר עליו בקש להתעכב, לימוד מטרים של נושא חדש, או הקנייה ייחודית של תוכן מותאם עבורו)
סיום: בתום השיחה נשאל את התלמיד מה הבין? איך הוא מרגיש? ומה ירצה לומר לסיום?