יצירת קבוצות ייעודיות ללמידת מיומנות חברתית מסוימת
פיתוח מיומנויות חברתיות, ובמיוחד היכולת לקיים אינטראקציה הולמת עם בני הגיל ועם מבוגרים, נחשבת זה מכבר להיבט מכריע בהתפתחות ילדים. רכישת כישורים חברתיים על ידי התלמידים חשובה להצלחתם לקיים קשרים חברתיים בתוך בית הספר ומחוצה לו ולהשתלבותם בעולם.
מכיוון שמדובר בתנאי הכרחי להצלחת התלמידים, יש ללמד מיומנויות אלו כחלק מתוכנית לימודים בסיסית ויסודית בכל מוסד חינוך. הנחת היסוד היא שהוראת מיומנויות חברתיות אינה שונה עקרונית מהוראת כל תוכן אחר. כלומר, מערכי השיעור והפרקטיקות המומלצות להוראת מיומנויות חברתיות דומים מבחינה מבנית להוראת קריאה, כישורים מתמטיים או כל מיומנות אחרת.
שלב ראשון: הכנה של המורה
1. מיפוי
נבצע מיפוי של התלמידות והתלמידים לזיהוי חוסרים או קשיים בהפעלת מיומנויות חברתיות ספציפיות, וננהל שיחה פרטנית עם כל תלמיד ותלמידה כדי להציע להם להצטרף לקבוצת לימוד קטנה שתתמקד במיומנות מסוימת שהם מתקשים בה.
בשיחה הפרטנית אפשר לתת לתלמיד/ה למלא שאלון המתייחס למיומנויות חברתיות, ובעקבותיו לשמוע מה הוא או היא חושבים על עצמם ביחס למיומנויות אלו. נוכל לשקף את הצורך שאנו מזהים בחיזוק מיומנות מסוימת, ולוודא שגם להם יש רצון לחזק או לרכוש אותה.
שאלות שאפשר לשאול את הילדים בשיחה פרטנית כזו:
- האם גם את/ה מרגיש/ה שיש לך קושי במיומנות הזו?
- איך את/ה חושב/ת שאוכל לעזור לך לרכוש או לחזק אותה?
- יש תלמידים נוספים בכיתה שמתקשים במיומנות זו. האם היית רוצה שנלמד כקבוצה כיצד לחזק אותה?
חשוב שהתלמידים יבינו שקבלת ההחלטה להצטרף לקבוצה שתעבוד על מיומנות מסוימת היא החלטה משותפת ולא המורה מחליט/ה עבורם, וזאת בהתאם לעיקרון "שום דבר עלינו בלעדינו" (Nothing about us without us). בנוסף, חשוב ליידע את ההורים שבוצע מיפוי כיתתי ושיש רצון להציע לילדם להשתתף בסדרת מפגשים קצרה עם קבוצת ילדים שתבחר בכך, ולשמוע את עמדת ההורים בנושא.
לדוגמה: לאחר המיפוי זיהינו חמישה תלמידים בכיתה עם קושי במיומנות של התמודדות עם התגרות מצד חברים. ננהל שיחה עם כל תלמיד/ה מהחמישה ונציע להם להצטרף לקבוצת לימוד בנושא. נוודא שהתלמידים בוחרים מרצונם להצטרף לקבוצה ושהם מבינים את חשיבות מיומנות זו עבורם.
ראו גם:
- כלי מסייע למיפוי ילדי גן - תצפית בתחומים החברתי והרגשי (מבטים)
- בנק מיומנויות למיפוי - רשימת מיומנויות חברתיות
- שאלוני מיפוי יכולות וקשיים - למורה ; לתלמיד (גרסה להדפסה)
2. יצירת קבוצה ייעודית
ניצור קבוצות לימוד קטנות לכל מיומנות "חסרה", ונתכנן מספר פגישות ללימוד המיומנות.
ביצירת הקבוצה חשוב לקחת בחשבון את הדברים הבאים:
א. שיקולים הקשורים ליחסים בין-אישיים בין המשתתפים
ב. מידת המורכבות של המיומנות
ג. מספר המשתתפים הרצוי בהתאם למורכבות
לדוגמה: נקבע סדירות ל-4 פגישות בחודש הקרוב עם חמשת התלמידים שזיהינו שיש להם קושי בהתמודדות עם התגרות. אפשר להשתמש לצורך כך בשעות פרטניות, שעות שהייה או כל משבצת זמן אחרת המתאימה למורה ולחמשת התלמידים שנבחרו.
ראו גם:
- שיקולים לקראת עבודה בקבוצה - אינקלו, בתי ספר מכילים
- טופס לרישום קבוצה (להדפסה)
3. פירוק המיומנות לשלבים קטנים
נפרק את המיומנות החסרה לשלבים קטנים הניתנים ללימוד ולתרגול.
בפעמים הראשונות אפשר לעשות זאת בעזרת היועצת, הפסיכולוגית, רכזת ההשתלבות, מדריכת ההכלה או מומחית מתחום החינוך המיוחד.
לדוגמה, בהקשר למיומנות של התמודדות עם התגרות:
- להגיד: לשתף את החברים בתחושה הלא-נעימה שלי
- לנשום: לקחת נשימה עמוקה כדי להירגע
- לפעול: לבחור פעולה או תגובה שתעזור לי להימנע מהתנהגות לא-רצויה (להתרחק, לספר למבוגר/ת, להתעלם, לדבר עם מישהו אחר וכד')
*להרחבה: דוגמאות נוספות לפירוק מיומנויות לשלבים קטנים (בקרוב).
4. הכנת דוגמאות
נחשוב על דוגמאות חיוביות ועל דוגמאות שליליות ליישום המיומנות.
הדוגמאות יהיו מותאמות לגיל ולתרבות של הילדים הספציפיים שייקחו חלק בלימוד הקבוצתי.
למשל:
תיאור מקרה: תלמידים הצביעו על התיק של דניאל וצחקו שהתיק ישן ושיש בו חורים ואמרו שדניאל עני.
דוגמה שלילית: דניאל אומר להם שהוא לא עני, מקלל אותם ומעיף לאחד מהם את התיק.
דוגמה חיובית: דניאל אומר להם שהאמירה שלהם פוגעת בו; הוא לוקח נשימה עמוקה, מתרחק מהם ומספר לחבר טוב על התקרית. הם מחליטים לגשת ביחד למורה לשתף אותה ולקבל ממנה עצה.
שלב שני: יישום
5. סימולציה
נלמד את הקבוצה את השלבים הקטנים שהכנו (סעיף 3 לעיל), ונקיים תרגול המבוסס על משחק תפקידים.
לדוגמה: נציג בפני המשתתפים את השלבים להתמודדות עם התגרות - להגיד/לנשום/לפעול - ונבקש משני מתנדבים בקבוצה לבצע סימולציה שבה אחד משחק את הילד המתגרה בחברו והשני מגיב בהתאם לשלבים שלמדנו.
בהמשך לכלל "שום דבר עלינו בלעדינו" שהוזכר לעיל, חשוב לערב את התלמידות והתלמידים בכל ההיבטים האפשריים של הוראת המיומנות והתרגול שלה, וכן להציע להם לגבש בעצמם את התרחישים למשחקי התפקידים אותם ישחקו ויפתרו עם חבריהם לקבוצה.
התלמידים יכולים לאסוף יחד דוגמאות חיוביות ושליליות להתנהגות ולקדם דיון פתוח בנוגע לבחירות שלהם. כך מתאפשר להם להיות משתתפים פעילים בתהליך, והתוכן הופך רלוונטי יותר באמצעות דיון בדוגמאות מהניסיון היומיומי שלהם.
6. מעורבות כלל התלמידים בקבוצה
כדי שכל המשתתפים יהיו פעילים, ניתן תפקיד מוגדר גם לתלמידים שאינם משתתפים בסימולציה.
לדוגמה: אחד יכול להתבונן בתשומת לב בהתנהגות ה"מציק", אחר יכול להתבונן בתשומת לב בהתנהגות הילד שמציקים לו, ותלמיד נוסף יכול להתבונן בכל הסיטאציה במבט רחב (שפת גוף, תנועה במרחב וכד'). הצופים יכתבו הערות בזמן הצפייה. אפשר לקיים מספר סבבים ולהחליף תפקידים.
ראו: טופס צפייה בסימולציה (גרסה להדפסה)
*לכיתות הנמוכות (א-ג) אפשר להכין סרטון קצר במקום לבצע תצפית על סימולציה, ולשוחח בקבוצה על מה שראינו בסרטון, איך כל ילד פעל, מה אפשר לעשות אחרת וכד'. ראו סרטון לדוגמה: מישהו מציק לי
7. משוב
במהלך הסימולציה, ניתן משוב מקדם ומיידי כל הזמן, לכל המשתתפים בתרגול.
לדוגמה: אם התלמיד המשחק את המגיב להתגרות פועל על פי שלושת השלבים שלימדנו, נשבח אותו על כך ונמשיג את הפעולות. למשל-
- "מצוין, אני רואה שזכרת להגיד לחבר שזה לא נעים לך"
- "שמתי לב שלקחת נשימה עכשיו, יופי!"
- "אני רואה שבחרת להתרחק ולדבר עם מישהו אחר, בדיוק כמו שלמדנו. כל הכבוד!"
- אם הילד שוכח את אחד השלבים הקטנים, המשוב המיידי מאפשר להזכיר לו בזמן אמת: "שמתי לב שדילגת על שלב הנשימה, כדאי לחזור לזה…"
8. הקשרים טבעיים
אחרי שהקדשנו מפגש או שניים למשחקי תפקידים בסביבה המוגנת של הקבוצה, נציע לתלמידים להתחיל להתבונן בהקשרים טבעיים של חיי בית הספר, לזהות מקרים רלוונטיים למיומנות הנלמדת ולבחון כיצד תלמידים אחרים מתנהגים במצבים אלו.
לדוגמה: אפשר להתבונן כיצד תלמידים אחרים מתמודדים עם התגרות, בחצר בזמן ההפסקה, בתחנת ההסעות, במסדרון וכד'. יציאה כקבוצה עשויה להיות בעייתית כיוון שתמשוך תשומת לב ולא תהיה אפקטיבית, ולכן עדיף שכל תלמיד יסתובב בעצמו וינסה לשים לב אם מתרחשים אירועי התגרות וכיצד הם מתפתחים.
ראו: טופס מלווה לצפייה (גרסה להדפסה)
* בכיתות הנמוכות (א-ג) אפשר שהמורה תצא עם כל תלמיד/ה לתצפית כדי לסייע בכתיבת התובנות. אפשרות נוספת היא להיעזר בסרטונים ולשוחח על הדוגמה שבסרטון. לדוגמה: מישהו מציק לי
9. שימור והכללה - יישום בהקשרים חדשים
- ניידע אנשי צוות נוספים שנפגשים עם חברי הקבוצה, בנוגע למיומנות שנלמדה והשלבים הקטנים שמרכיבים אותה, ונבקש מהם לשים לב האם התלמידים מיישמים את המיומנות בהקשרים שונים.
- במקביל נבקש מהמשתתפים עצמם לנהל מעין יומן אישי לתיעוד האופן שבו הם מיישמים את המיומנות בזמנים שבין מפגשי הקבוצה, ולכתוב בכל פעם האם הצליחו לפעול על פי השלבים שלמדנו. גם צעד זה עולה בקנה אחד עם העיקרון "שום דבר עלינו בלעדינו".
- ניעזר ביומנים האישיים ובדיווחי המורים כדי לדעת מתי הגיעו כל המשתתפים להשגת שליטה במיומנות שנלמדה.
לדוגמה: נבקש מהתלמידים לכתוב במהלך השבוע, כיצד התמודדו עם התגרויות מצד חברים והאם הגיבו בכל פעם בהתאם לשלושת השלבים (להגיד/לנשום/לפעול), איזה שלב הם נוטים לשכוח, אילו מהשלבים היו להם נוחים יותר, קשים יותר, על מה ויתרו וכד'.
ראו: כלי לתלמידים - טופס יומן אישי
שלב שלישי: סיום התהליך
10. סגירת הקבוצה
עם הגעת כל המשתתפים לשליטה טובה במיומנות נקיים מפגש שיא לסגירת הקבוצה, נציין לשבח את כל המשתתפים על רכישת המיומנות החברתית ונעודד אותם להשתמש בכלים שרכשו ולהפוך אותם להרגל.
אף שהתלמידים לא ימשיכו לקבל הדרכה ומשוב תכוף לגבי המיומנות הספציפית שרכשו, חשוב להמשיך לתמוך בהם ולהעריך מדי פעם האם הכישורים החדשים עדיין קיימים.
לסיכום ננהל שיחה אישית עם כל אחת ואחד ממשתתפי הקבוצה, ונכתוב להם מכתב אישי על ההתקדמות ועל הדרך שעשו.
ראו גם: דוגמת היישום ברצף (גרסה להדפסה)
שימו לב: מהלך זה ממוקד בזיהוי מיומנויות חסרות ובזיהוי קשיים ביישום מיומנויות חברתיות. במקביל כדאי לעבוד עם התלמידים גם על זיהוי החוזקות שלהם.
ראו על כך בפרקטיקה: חיזוק כישורי התלמיד/ה ומתן מענה מתאים
