דיון דילמה

1. נבחר דילמה שיש בה התנגשות בין ערכים. למשל: הלשנה מול חברות, אמירת אמת מול נאמנות, שימור מול פיתוח ועוד. נציג אותה על ידי סיפור מקרה שבו מתעוררת הדילמה שבחרנו.
   (למשל: סיפור על מדען שחשוב לו לשמור על זכויות בעלי החיים, והוא נדרש לבצע ניסוי הכולל גרימת סבל לעכברים. הערכים המתנגשים: ציות לסמכות ומצפון אישי). ראו דף מעוצב להדפסה
2. נברר את תוכן הדילמה בעזרת שאלות כגון:
   • מי הן הנפשות הפועלות בסיפור?
   • מהי ההתרחשות? מהו הקונפליקט? מהם הערכים המתנגשים בדילמה?
3. נבקש מהמשתתפים לנסח בכתב את עמדתם לגבי ההכרעה שלדעתם הדמות המרכזית צריכה לקבל,
   ולהוסיף שני נימוקים עיקריים לבחירתם.
4. נחלק את המשתתפים לקבוצות קטנות בהתאם לעמדה שנקטו (קבוצת "בעד" וקבוצת "נגד").
   על כל קבוצה להגיע להסכמה על הנימוק הטוב ביותר תוך ציון דעת המיעוט.
5. במליאה: כל קבוצה תציג את עמדתה ואת נימוקיה. נקיים דיון על ההתלבטות המוסרית ועל הנימוקים שהוצגו תוך שימוש בשאלות הבהרה, ועידוד המשתתפים להגיב.
   נכלול שאלות רפלקטיביות: האם שמעתם נימוק חדש שלא חשבתם עליו? כיצד הרגשתם במהלך הפעילות?
   קבלת ההחלטה תיעשה לאחר בחינת חלופות שונות, השוואה ביניהן והערכת ההשלכות הצפויות לכל החלטה.

• דוגמאות מתחומי הדעת

אפשר לשלב בדיון דילמה גם משחק תפקידים בעד ונגד הצדדים בדילמה. למשל:

• המחזת המקרה ומשחק של הדמויות השונות.
• עריכת דיבייט בעד ונגד שבו התלמידים משחקים תפקידים שונים.
• "מועדון מאמרים": קריאת מאמרים שמביעים עמדות שונות בסוגיה ומשחק תפקידים של "מחברי" המאמרים.

משחק התפקידים יכול להתקיים גם במרחב דיגיטלי, כאשר התלמידים בוחרים דמות אותה יגלמו, ולומדים את נקודת המבט של דמות זו על הדילמה שהם עוסקים בה, תוך כדי משחק.

ראו לדוגמה: לשחק תפקיד – דגם הוראה שעושה שימוש בכלי הדיגיטלי To-be Education

מטרת הכלי היא לאפשר לתלמידים לערוך בירור פנימי עם עצמם ועם חבריהם לכיתה על סולם הערכים הפנימי המוביל אותם, תוך הקשבה לחברים, יכולת קיום דיון והגעה להסכמות, על מנת לתת להם כלים לחיים בחברה מרובת דעות ועמדות שבה מתעוררות לעיתים דילמות בין יחידים וקבוצות המצדדים בערכים שונים.

1. כתיבת ערכים

• עבור חלק זה יש להצטייד מראש בפתקיות ובטושים.
• ננחה את התלמידים לכתוב על הפתקיות מספר רב של ערכים ושל מרכיבים משמעותיים להם בחיי היום-יום. מרכיב או ערך אחד על כל פתקית. לדוגמה:

משפחה, חברים, פלאפון, ללכת לסרט, חגים, מורשת, טיולים, שמירה על הטבע, איכות הסביבה, כבוד לאחר, מראה, איפור, ווטסאפ, לקנות בגדים, טיקטוק, נתינה, צדקה, ספרים, הצגות, תרבות, בית יפה, חדר משלי, חשמל, אוכל, ספורט, כסף, מדינה, מחשב, לאכול במסעדות, דת, אמונה, אוכל טוב, חיות מחמד, חופש בבית מלון, ים, בריכה, צדק, בתי משפט, משטרה, ידע, שוויון, בריאות, שפה ,עזרה הדדית, אופטימיות, חוש הומור, בחירה, מקלחת חמה, תחביבים.

• טיפ: כדי לעודד את התלמידים לכתוב כמות רבה של פתקים, אפשר להכריז כי 7-5 הדקות הקרובות הן תחרות מי כותב/ת את הכמות הגדולה ביותר של פתקים. 

2. עבודה בקבוצות

נחלק לכל קבוצת תלמידים מספר זהה של כרטיסיות (המלצה: 8-7 כרטיסיות של ערכים, 8-7 כרטיסיות של מרכיבים מחיי היומיום). על הקבוצה לקרוא את כל הכרטיסיות שהם קיבלו.

• בשלב הראשון (10 דק'), על הקבוצה לקיים דיון פנימי ולקבל החלטה משותפת על אילו שלוש כרטיסיות הם מוכנים לוותר. כרטיס אחד לפחות מבין השלושה צריך להיות כרטיס של ערך. לפני סיום הזמן עליהם לכתוב על דף לעצמם, על אילו ערכים החליטו לוותר ומדוע. 

• נחזור על ההנחיה בשני סבבים נוספים (כלומר, בסך הכול הקבוצה תוותר על תשע כרטיסיות, שלוש בכל סבב).
• בשלב השני נבקש מכל קבוצה לסדר את הערכים שנותרו, אלו שלא ויתרו עליהם, בסולם עולה – למעלה הערך החשוב ביותר וכך הלאה.
• בשלב השלישי כל קבוצה תידרש להציג את סולם הערכים שלה ולנמק את הבחירה שלה, תוך הסבר של שיקולי הדעת בנוגע לערכים שהם החליטו לוותר עליהם. 

3. סיכום במליאה
נקיים דיון כיתתי רפלקטיבי בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות בקבוצה. שאלות אפשריות: 

• סביב מה היה לנו קל להסכים כקבוצה? על אילו ערכים ומרכיבים היה קשה יותר להסכים?
• איך התקבלה ההחלטה הסופית?
• מה מידת הקשר בין הערכים שבחרה הקבוצה שלי ובין הערכים שאני מביא/ה מהבית?