דלג אל

הצהרת נגישות

הגדרת בעיות ופתרונן

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     הבניית ידע

מטרה

שיפור יכולת התלמידים להגדיר בעיות ולהתמודד עם פתרונן.

הצעות למהלך – פתרון בעיות בכיתה

הצעות למהלך – פתרון בעיות בכיתה
  1. הגדרת הבעיה
    בעיה היא מצב שבו יש פער בין מצוי לרצוי.
    נבחר נושא ונחשוב עם התלמידים: מה המצב היום ומה המצב שאנחנו שואפים להגיע אליו?
    במצב נתון עשויות להיות מספר בעיות, ומומלץ להגדיר את כולן ולחשוב איזו מהן היא המשמעותית ביותר.
  2. חקירת הבעיה
    נשאל שאלות, נעלה השערות לגבי מקור הבעיה, ונחשוב אילו נתונים או איזה מידע יכולים
    לעזור לנו להבין אותה טוב יותר. נאסוף נתונים על הבעיה.
  3. העלאת רעיונות
    נציג מגוון רעיונות לפתרון הבעיה. בשלב זה חשוב לעודד את התלמידים לגלות סקרנות ומקוריות, לשאול שאלות שיובילו אותם להציע רעיונות בכיוונים חדשים ולא-צפויים, לפתור מצבי עמימות, להפיק תובנות ולהסיק מסקנות אופרטיביות, ולחפש פתרונות לא-שגרתיים בכלים של חשיבה יצירתית.
  4. הערכת הפתרון והחלטה
    נעריך את הרעיונות שהוצעו בעזרת קריטריונים, ביצוע "ניסויים קטנים", תרגילי סימולציה וכו',
    ונחליט על כיוון לפתרון ויישומו.
    בסיום התהליך יש להעריך את הצלחת היישום ולחזור לשלב 1 במידת הצורך.

עוד רעיון - ללמוד מאחרים

עוד רעיון - ללמוד מאחרים

אפשר ללמוד על פתרון בעיות שנעשה בידי אחרים, למשל על ידי ממציאים, מנהיגים, דמויות מסיפורים וכדומה, ולנתח יחד עם הכיתה את שלבי פתרון הבעיה שהדמות ביצעה.

גם כשקיים פתרון לבעיה בחומר הנלמד, נוכל לבצע עם התלמידים את תהליך ההגדרה והחיפוש, ולבסוף לחזור לחומר ולראות כיצד פתרו שם את הבעיה. אולי הפתרון של התלמידים יהיה טוב יותר... ובכל מקרה מידת הסקרנות שלהם לגבי גילוי הפתרון המוצע תהיה גבוהה יותר.

עוד רעיון - ליסודי: בעיה אחת – פתרונות רבים

עוד רעיון - ליסודי: בעיה אחת – פתרונות רבים

הכלי מתמקד במה שמתאפשר לכל ילד וילדה  לעשות כאשר הם נתקלים בבעיה או קושי. כך נחשפות הפעולות שניתן לעשות מיד, קטנות ככל שיהיו, שיש להן יכולת לשנות את התמונה כולה בטווח הרחוק. 

השימוש בכלי יכול להיות חלק מסדירות כיתתית שבה יש מקום להתייחס ולעבד סוגיות חברתיות ורגשיות שעולות במסגרת הכיתתית, או לחילופין לעסוק בקושי אישי שבו נתקל/ת תלמיד/ה.

הכלי מסייע להכרה בחוזקות ולהתגברות על תחושה של חוסר אונים, מלמד את הילדים לשתף ברעיונות ולעזור זה לזה בפתרון בעיות שונות, וכן בונה אמון בין חברי הכיתה.

  1. כתיבת פתקים
    ניתן להתחיל את הפעילות בשתי דרכים:
  • המורה כותב/ת קשיים חברתיים שקיימים בתקופה האחרונה בכיתה על גבי פתקים.
  • התלמידים כותבים באופן אנונימי פתקים שבהם שיתוף בקושי אישי או חברתי שהם היו רוצים לחשוב על פתרונות אפשריים לגביו.

הפתקים נאספים לכובע או לסל.

  1. חשיבה ברביעיות
    מחלקים את הכיתה לרביעיות. כל רביעייה שולפת פתק מתוך הכובע. אחד מילדי הקבוצה מקריא בקול את הכתוב בפתק. 
  • מקצים כ-5 דקות שבהן כל ילד/ה כותב/ת רשימה של פתרונות לבעיה.
  • הילדים חולקים את הרעיונות שכתבו עם הרביעייה שלהם.
  • חברי הקבוצה שואלים זה את זה שאלות הבהרה לגבי הפתרונות שכל אחת ואחד הציעו, ומעלים יחד פתרונות נוספים. שמים לב שכולם באים לידי ביטוי.
  1. שיתוף במליאה
    מזמינים ילדים שמעוניינים בכך, או נציג/ה מכל רביעייה, להציג את הבעיות והפתרונות שלהם בפני הכיתה. כדאי להסב את תשומת הלב לכך שגם כאשר מספר תלמידים מתמודדים עם אותו קושי או עם אותה בעיה, הפתרונות שעולים הם שונים ומגוונים. חשוב למצוא פתרונות שהם ביכולת ההשפעה של התלמידים.

ראו גם את הפרקטיקה: פעלנות (Agency)

אפשר גם

אפשר גם

כישורי חיים: בעיות מחיי בית הספר (חלוקת המגרשים, שמירה על הניקיון ועוד), או בעיות מחיי היום-יום (איך לזכור משהו שהבטחנו, איך להתעורר בזמן בבוקר).
אקולוגיה: נוכל להביא את נתוני צריכת המים וירידת הגשם בישראל ולהראות את הפער בין קצב התחדשות מקורות המים לצריכה השנתית. 
היסטוריה: נוכל לתאר את חיי היהודים בגטו ורשה או להראות סרט על הנושא, ולבקש מהתלמידים להגדיר את הבעיות העיקריות שהם מזהים.
מדעים: הבעיה יכולה להיות טכנולוגית (כיצד נרפא מחלות? כיצד נחסוך בחשמל?), או בעיית הבנה (איך נחשים מתקיימים בחורף? מדוע מגנטים נמשכים?).
מקרא: מוזיאון ארצות המקרא מקיים פעילות לימודית הבנויה על הגדרת בעיות ופתרונן שהיא משותפת לתלמידים מהארץ והתפוצות, מעמיקה את עַמִּיּוּת היהודית ומחברת אותה למיומנויות של יזמות. ראו: סטארט-אפ ארצות המקרא לבתי ספר תאומים

טיפים

טיפים

כדאי להתנסות בעצמנו בתהליכי פתרון בעיות לפני שניישם את האסטרטגיה בשיעור.

מומלץ לבטא כל שלב בעזרת מארגנים גרפיים התומכים בביצוע.

רצוי לתת לתלמידים לקיים את מרבית התהליך בעצמם, ולעשות שימוש בסיכומי ביניים: לסכם מדי כמה זמן מה נעשה עד כה ומה כבר ידוע להם על הבעיה.

לא חייבים תמיד לקיים את כל שלבי פתרון הבעיות בכיתה. חלק ניכר מהבעיות יכולות להיות מוצגות באופן תיאורטי ויסתיימו בהצגה של הרעיונות לפתרון ובהערכתם, ובחירת הפתרון הנבחר גם ללא יישומו, תוך שימת דגש על סקרנות, על חשיבה יצירתית ועל פתיחות לרעיונות חדשים וגמישות מחשבתית. 

אחלה שיעור
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

חיזוק תחושת המסוגלות והאמונה ביכולת בקרב תלמידים
בכל תלמיד/ה גלומים מגוון כישורים ויכולות. כדי שירגישו שהם מסוגלים להביא אותם לידי ביטוי, חשוב שיחוו מידה גבוהה של מסוגלות עצמית ואמונה בכוחותיהם. איך נעודד ח...
שיח ערכי על בסיס טקסט
כמעט כל טקסט – כתוב, חזותי או שמיעתי – יכול להיות בסיס לשיח ערכי. באיזה אופן יזמין הטקסט את המשתתפים להפעיל חשיבה ביקורתית ולבחור בחירה מושכלת ולא אוטומטית ב...
משוב מקדם למידה פורמלי (משוב בכתב)
מה ההבדל בין Feedback ל-Feedforward? ואיך משוב כתוב של המורה או של החברים לכיתה, יכול לקדם באופן מיטבי את תהליכי הלמידה שלנו – מורים ותלמידים כאחד?
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.