"לומדים על הראש"

רוח, ים ושמש גם

בשנות החמישים יזם בן גוריון את הקמתה של המועצה למחקר ופיתוח. לטענתו, עתידנו תלוי בשלוש בעיות:

1. מציאת תהליך זול להמתקת מי ים
2. מציאת פתרון מעשי לניצול אנרגיית השמש
3. שימוש ברוחות לייצור כח חשמלי

בן גוריון טען שהים והשמש מספקים לנו מים ואנרגייה וצריך לרתום זאת לטובתנו.
כאשר הצליח מנהל מחקר אנרגיית השמש להרתיח מים בעזרת קולטי שמש, הוזמנו כל חברי הממשלה לצפות בהצלחה.
כיום בישראל, מי הים מותפלים והשמש משמשת למקור אנרגייה חשוב בישראל.
והרוח? גם תורה יגיע....

הקוץ' מוץ' של פולה

במטבח של פולה היה תלוי תפריט המיועד לדוד בן גוריון, בליווי רשימת התרופות והוויטמינים שהיה עליו ליטול.

במשכנם בתל אביב פולה הקפידה שיאכל רק בבית, ואילו בשדה בוקר הוא אכל בחדר האוכל ופולה בדקה בסירים וביקשה לתת לו רק מה שהיא חושבת שמתאים.

לארוחת הבוקר אכל קוץ' מוץ' שמורכב מגבינה לבנה, אשל, רסק תפוחים ומיץ פטל. בן גוריון ממש לא אהב את הארוחה הזו...

למרבה הפלא, לאחר מותה של פולה, הגיעה בתו וראתה שהוא מכין קוץ' מוץ' לארוחת הבוקר! לתדהמתה הסביר שמאז מותה של פולה, הוא אוכל זאת לזכרה!

הגדה של פסח

בן גוריון רחש כבוד רב ליהדות ולמקורותיה.

באחד מנאומיו בפני ועדת החקירה האנגלית שדנה בהקמת מדינה יהודית, בשנת 1947, הוא מעלה על נס את המסורת המשתמרת מדור לדור:

הנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, לפני הפלגת "מייפלאואר", יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום יצאו: בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים: מצות.

ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות, ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה.

וכך תאר בן גוריון, את המסורת היהודית המוכרת לכל יהודי בכל מקום בעולם.

לומדים על הראש ועומדים על הראש

כשנעמד על ראשו, פולה קראה לו משיגע!
לקראת חג הפורים, בואו נדבר על האיש שעמד על הראש כדי להיות מסוגל לעמוד על רגליו...
לא מדובר בספורטאי עבר, מדובר באדם שלא עסק בספורט עד שהגיעו כאבי הגב (באוקטובר 1959 כתב ביומנו ש"ההתעלמות מהגב לא הביאה להתעלמות הגב ממני").
בהשפעת חברו משה פלדנקרייז, החל בן גוריון לצעוד פעמיים ביום ולעשות תרגילי התעמלות בסיומם נעמד על הראש.
הוא דרש מעובדי לשכתו להצטרף אליו לתרגילים וקיים פגישות עבודה תוך כדי הליכה.
כאשר רצה "לסגור חשבון" עם מישהו, היה מזמינו לצעדה והולך מהר מאוד בכוונה להתישו....

בן גוריון והבגרות המזויפת

השנה 1911, דוד בן גוריון רוצה ללמוד משפטים באינסטנבול שבטורקיה (האימפריה העות'מנית) אך לצורך כך נדרשה ידיעת השפה ותעודת בגרות טורקית.
בן גוריון שדיבר שפות רבות, עדיין לא ידע טורקית, אז חברו יצחק בן צבי השיג עבורו תעודת בגרות מזויפת ובן גוריון הפליג לסלוניקי שם למד טורקית מסטודנט למשפטים (במקביל, למד גם צרפתית).
למי שדואג, בן גוריון לא הסתפק בתעודה המזויפת ואחרי שעבר בהצלחה את מבחני הבגרות הטורקית ואת מבחני הכניסה לאוניברסיטה ב 1912, החל ללמוד עם חברו יצחק בן צבי משפטים.
את הלימודים השניים לא סיימו בשל מלחמת הבלקן הראשונה ולאחריה מלחמת העולם הראשונה.

ילדים זה שמחה (הטעות במקור)

דוד בן גוריון עודד ילודה והעניק 100 לירות לכל יולדת שילדה את ילדה העשירי!

לעיתים, כשנולד בן, הוא אף שימש כסנדק. בהמשך הורחב המענק וניתן גם ליולדות ערביות.

השיר "ילדים זה שמחה" נכתב על רוח התקופה ולמרות שנחשב לשיר מחאה, הוא השיר הכי מזוהה עם עידוד הילודה בתקופת ראשית המדינה.

איך דבק הכינוי "הזקן" בדוד בן גוריון?

בן גוריון זכה לכמה וכמה כינויים. הכינוי הנפוץ ביותר היה 'הזקן'.
הביוגרף מיכאל בר זוהר סיפר איך נולד הכינוי.
בן גוריון ישב במלחמת העולם השנייה עם חברים במסעדה, וילדה קמה ושאלה: "מי זה הזקן הזה?"
הכינוי הנפוץ הנוסף היו ראשי התיבות האנגליים של שמו: ביג'י.
סיסמת הבחירות של 1959 הייתה בעקבות זאת "הגידו כן לזקן".
מתוך "הזירה הלשונית", רוביק רוזנטל

"בורמה - בן גוריון יוצא לטיול אחרי צבא במזרח.... "

בשנת 1961 יצא דוד בן גוריון עם מזכירו הצבאי יצחק נבון לביקור בבורמה.
בן גוריון התייחס ברצינות לבודהיזם.
הוא הוזמן לתרגל מדיטציה שנמשכת עשרה ימים במנזר בודהיסטי, אך בשל מעמדו הרם קיבל אישור מיוחד לקצר לשמונה ימים בלבד.
בארץ התייחסו לכך בזלזול ויצחק נבון נמנע מלדבר על חלקו בדבר במשך שנים רבות...

התמונה באדיבות אוסף בית בן גוריון

בן גוריון מתנגד לטלוויזיה

הזקן היה ידוע ביחסי שנאה ואהבה לתקשורת.
לגבי טלוויזיה היה מהמתנגדים הבולטים בטענה שהטלוויזיה הורסת ומקלקלת את הנוער!

העיתונאי מרדכי חיימוביץ' כתב ב 28.11.12 במעריב:
דוד בן-גוריון היה מזועזע. כשביקר באוקספורד אצל בתו גאולה, עזבו נכדיו הכול ורצו לטלוויזיה. "רציתי לראות מה הם רואים וחשכו עיניי. נכנס גנגסטר עם אקדח ויורים אחד על השני". השנה הייתה 1958, ישראל חיה עדיין מחוץ לקופסה, אך המראה לא הרפה מסבא דוד. חמש שנים מאוחר יותר, בעיתון 'דבר', חזר על התיאור והוסיף: "זה מביא לידי שחיתות. זה לא הופך אותם לרוצחים, אבל זה לא מחנך".

דוד בן גוריון הוא האיש היחיד בעולם שקיבל תואר ד"ר כבוד בארכיטקטורה!

במאי 1962 העניק הטכניון לבן גוריון את התואר המיוחד על בניית מדינת ישראל.
בנימוק לתואר נכתב כי הוא ניתן "לאות הכרה והוקרה לפעילותו החלוצית, לחזונו הנעלה ולעוז רוחו אשר זיכוהו במקומו בתולדות עמנו כאדריכל מדינת ישראל ומעצבה"
בן גוריון אמר שהמיוחד במדינת ישראל הוא העם ולא היה משוכנע שהתואר אדריכל נכון לעיצוב פני המדינה.