נעמי שמר

נעמי שמר נולדה בקבוצת כנרת לרבקה ולמאיר ספיר, מראשוני הקיבוץ. בהיותה בת שש קיבלה אִמה במתנה פסנתר. הפסנתר הועמד לרשות ילדי הקיבוץ כולם, אך נעמי שמר בלטה בנגינתה בו מבין כולם.
היא יצאה ללמוד באקדמיה למוסיקה בתל אביב ובירושלים ושבה לקיבוץ בתפקיד מורה לריתמיקה. לצורך עבודתה חיברה בעצמה כמה שירי ילדים דוגמת "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן".
לאחר שחרורה מצה"ל נישאה נעמי לגדעון שמר, וב-1956 עברו השניים לתל אביב והעלו בתאטרון אוהל את המחזמר "חמש חמש".
בעקבות הצלחת המחזמר החלה נעמי שמר כותבת שירים ללהקות צבאיות, לסולנים ולאחרים. ב-1957 כתבה שני שירים ללהקת בצל ירוק: "נועה" ו"זמר נודד".
בשנת 1960 זכה שירהּ "הופה הי" בפרס ראשון בפסטיבל בין-לאומי באיטליה.
נעמי נסעה עם בתה ללי לפריז, שם כתבה את השיר "העיר באפור". בשובה לארץ כתבה גרסאות עבריות לשירים צרפתיים רבים ובהם "שלגייה" ו"אילו ציפורים".

שירים – בין תקווה למלחמה

לקראת פסטיבל הזמר 1967 הזמין טדי קולק מנעמי שמר שיר על ירושלים (מחוץ לתחרות). השיר זכה לתשואות אדירות, ובתום הפסטיבל הושר בשנית לבקשת טדי קולק, אז שר הקהל את הבית החוזר עם שולי נתן. שלושה שבועות אחר כך פרצה מלחמת ששת הימים וירושלים שוחררה. משיר תפילה הפך "ירושלים של זהב" למעין המנון. לפני מלחמת ששת הימים כתבה נעמי שמר את השיר "שנינו מאותו הכפר" שביטא את כאב השכול של כל המלחמות.
מלחמת יום הכיפורים הביאה אותה לחבר את השיר "לו יהי", שיר שהיה לאחד משירי התקווה הגדולים ביותר. הזדהותה עם גוש אמונים הקימה עליה ביקורת ציבורית רחבה והרחיקה אותה מלב הקונצנזוס. שיריה של נעמי שמר החלו לעבור פרשנות נוספת, הפעם של מבקרים פוליטיים.
בהמשך דרכה כתבה להיטים רבים כמו "עוד לא אהבתי די", "סימני דרך" ו"על כל אלה". ב-1988 הוציאה להקת הגבעטרון תקליט משיריה.
ב-1993 הוציאה שמר קלטת וידאו לילדים "אצלנו בפסנתר" ובה השיר "הכול פתוח", שיר שהיה ללהיט ענק. במלאת שנה לרצח רבין תרגמה והלחינה לזכרו את שירו של וולט ויטמן "הו רב חובל". ב-1983 קיבלה את פרס ישראל. במרוצת השנים זכתה בתוארי ד"ר לשם כבוד מ-4 אוניברסיטאות בארץ וממכון ויצמן.
בשנת 2000 שבה אל הבמה במופע שקצר הצלחה "אלף שירים ושיר". בשנת 2003 יצא לאור הספר סימני דרך ובו 121 שירים נבחרים ממיטב שיריה של נעמי שמר.