קסם של תיאטרון – מדריך לגננת

אודות המדריך

כתבו: סמדר מור, אביבה סברדלוב
במדריך מגוון הצעות לפעילויות לטיפוח היכולות התיאטרליות הטמונות בכל ילד.
שילוב פעילויות אלה ונוספות, כיד הדמיון והיצירתיות של המחנכים, בחיי הגן יאפשר להפיק את מרב ההנאה מהחוויה התיאטרונית.
במדריך מבוא ושבעה פרקים. הפרקים הראשונים עוסקים בכל אחד ממרכיבי שפת התיאטרון: הדמות, האבזר, המקום, העלילה.
המדריך לגננת בשפה העברית
המדריך לגננת בשפה הערבית
לכל מרכיב מוצעות פעילויות במבחר נושאים ומודרגות לפי מורכבותן:
פעילויות בסיסיות
פעילויות מתקדמות המשלבות יותר ממרכיב אחד
פעילויות בעלות מורכבות גבוהה.
הפרק "מסיפור להצגה" משלב את כל המרכיבים המובאים לעיל. אפשר לעסוק בו לאחר שהילדים התנסו במגוון פעילויות מכל אחד מהפרקים הקודמים או לחלופין להתחיל בו ולשלב בו פעילויות מהמרכיבים השונים.

רוב הפעילויות מיועדות לקבוצות של 15-12 ילדים אלא אם צוין אחרת.

סדר הפעילויות ומספרן בכל מפגש יותאמו לאוכלוסיית הילדים. כל אחד מהמחנכים יֵדע לבחור בפעילויות שיתאימו לילדי הגן ויפעיל את שיקול דעתו כדי לקבוע את התזמון, המינון והקצב המתאימים.

מקצת מהפעילויות מלוות בדוגמאות מפורטות להנחיות. הוראות אלה מובאות בציטוט בסוגריים ונועדו להבהרת הכתוב ולהמחשת רוח הדברים. מובן שכל אחד מהמחנכים יוכל לתרגם את הדוגמאות ולהתאימן לילדי הגן.

רוב הפעילויות כתובות בסדר קבוע המתחיל בחימום (איך נתחיל?), נמשך אל גוף הפעילות (נצא לדרך!) ומסתיים בהצגה (ועכשיו נעבור להצגה...). בדרך זו הילדים יוצאים מנקודה לא ידועה אל מסע המוביל אותם לסוף, להצגה המחברת את כל האלמנטים שחוו בדרך. מסע זה בא לידי ביטוי גם במבנה המדריך כולו, מפרקים העוסקים בכל אלמנט תיאטרוני לחוד אל הפרק המחבר – ההצגה – או איך מחברים את הכול.

עם זאת, אפשר להפוך את הסדר המוצע: להתחיל בהצגה ולשלב לתוכה את החלק של ההפעלה (נצא לדרך!). דרך זו מאפשרת זרימה אל תוך ה"תרגילים" מתוך משחק ספונטני של הילדים.

• המדריך לגננת בשפה עברית
• המדריך לגננת בשפה ערבית

תוכן העניינים

פתח דבר
מבוא
חינוך לתיאטרון בגיל הרך – מדוע?
חינוך לתיאטרון בגיל הרך – כיצד?
תיאטרון מהו? מושגי יסוד בתיאטרון?

הדמות – או כיצד נהפוך למישהו אחר?
מחוות גוף ותנועה – מהן?

• נתחיל בתנועה
• נפסל פסלים
• נביט במראות
• נבנה "מכונות"
• נביע רגשות ותחושות
• נציג פעולות יום-יומיות
• דמות וקצב
• מחיות לדמויות
• מי יושב על הכיסא?
• מתמונה להצגה

איפור – לשם מה?

• דמויות מתאפרות

תלבושת מהי?

• הדמות שמתחת לכובע
• נלביש ונלבש דמויות

בואו נשמיע קול

• נדבר ג'יבריש
• קול במעגל

האבזר – חפץ אמיתי ודמיוני או איך נהפוך למשהו אחר?
הגוף כחפץ

• נהפוך לחפצים

חפצים עוברים שינוי (טרנספורמציה)

• חפצים ורגשות
• מה נעשה עם כיסא?
• ומה עם בלון?
• ועם עיתון?

המקום בתיאטרון או איך נהפוך למשהו אחר?
ניצור מקום בדוי

• נצא למסע מודרך
• נטייל ב"שדות" שונים
• נבקר מקומות שונים

נקים תפאורה

• נעצב מקום
• נעצב תפאורה

העלילה – או מה הסיפור?
רצף הפעולות (התחלה-אמצע-סוף)

• רצף בסיפור

קונפליקט (התנגשות בין רצונות)

• ניצור קונפליקט (מפגש בין דמויות)
• נפתור קונפליקט

דו-שיח (דיאלוג)

• דו-שיח בתנועה

ההצגה – או איך מחברים את הכול?

• מתמונה להצגה
• מסיפור להצגה
• בואו נציג סיפור
  

פעילויות חד פעמיות – או משחקי תיאטרון לחג ומועד

• סוכות; חנוכה; פורים; פסח
• משחקי תיאטרון להורים וילדים
  

ההצגה המקצועית – אז בואו לתיאטרון

• נכין את הילדים לקראת הצפייה בהצגה
• פעילויות לפני הצפייה בהצגה
• ניצור בעקבות הצפייה בהצגה

ביבליוגרפיה מוערת

קטעים נבחרים ואחריהם הצצה למדריך עצמו

חינוך לתיאטרון בגיל הרך – מדוע?
ההתנסות בתיאטרון מעניקה לילדים חוויה משמעותית, דרכהּ הם יכולים לממש את משאלות לבם ומאווייהם הכמוסים, לבקר בעולמות קסומים, להתמודד עם פחדים ולהכניעם.

באמצעות העולם הקסום של התיאטרון, עולם של דמיון ויצירתיות, ובעזרת תמיכה של המבוגרים, תוכל להיבנות אצל הילדים גישה חיובית שתגרום להם לרצות לחזור לעולם זה שוב ושוב, אולי גם בהיותם בוגרים.

כיצד נזמן חוויות כאלה?

הצורך הפנימי לעבד את המציאות ולהחריבה, היכולת להזדהות עם דמויות שונות, להפוך למשהו או למישהו אחר "כאילו", הניסיון למצוא מקום להבעת רגשות והצורך בחוויה אקטיבית – כל אלו באים לידי ביטוי במשחק הסוציו-דרמטי אצל ילדים בגיל הרך. כמו כן הם התשתית להתנסות בפעילות מודרכת משמעותית ומעניינת הקשורה לעולם התיאטרון.

התנסות זו לא נועדה להיות תחליף למשחק חופשי ולא לפגום ביצירתיות ובדמיון של משתתפיה. היא עשויה רק להשביחם, ויש לה מטרות הקשורות בפיתוח אישיותו של הילד ובחינוך אומנותי-אסתטי. למעשה אפשר להרחיב את אופקיו של הילד, להעשיר את עולמו על ידי היכרות עם עולם התיאטרון ועם שפתו, כשנקודת המוצא היא נטייתו הטבעית לשחק.

הילדים בגיל הגן אוהבים להציג. הם מכינים הצגות, מקיימים במות מאולתרות ומחפשים קהל להציג בפניו. הגננות מאפשרות לילדים להציג, ואף יוזמות בעצמן "המחזות" לסיפורים שונים.

ניסיונות אלה נעשים בדרך כלל במסגרת משחק חופשי. עם זאת הם נושאים לפעמים אופי מתסכל הן בעבור ה"שחקנים" הן בעבור הצופים: ההצגות נושאות תוכן בלתי ברור, הן בעלות רצף מעורפל של פעולות, בלא סוף, הדמויות אינן מוגדרות, וההצגה הופכת להתרוצצות בלא כיוון בפני קהל משועמם ומפריע. כל זה קורה משום שלילדים בגיל הרך אין תפיסה כוללת של במה, ויכולתם לעבוד בעת ובעונה אחת על כל מרכיבי התיאטרון מוגבלת.

ואולם בהדרכה מתאימה של הגננת, אפשר לטפח ולפתח את מיומנויות הילדים בתחום זה ולהעניק להם בסיס להתנסות מעניינת ומספקת יותר. התנסות זו תוכל להיות בשבילם כלי ביטוי אישי ויצירתי, ובה בעת תזמן להם אפשרות להכיר את עולם התיאטרון.

דרך נוספת לטיפוח אהבת התיאטרון היא הצפייה בתיאטרון המקצועי. ילד שיִצפה בהצגות המתאימות לגילו, הצגות בעלות איכויות דרמטיות ואיכויות ביצוע גבוהות, ייהנה מן החוויה והיא תעשיר את עולמו. במדריך הוקדש פרק לנושא הצפייה בהצגות ובו המלצות לבחירת ההצגה והכנת הילדים לצפייה בה.

במדריך זה מובא מגוון של הצעות לפעילויות לטיפוח היכולות התיאטרליות הטמונות בכל ילד. שילוב פעילויות אלה ונוספות, כיד הדמיון והיצירתיות של המחנכים, בחיי הגן, יאפשר להפיק את מרב ההנאה מהחוויה התיאטרונית.

חינוך לתיאטרון בגיל הרך – כיצד?

דרכי עבודה
הקניית שפת התיאטרון תתבסס על פעילות הילד, על ההתנסות שלו בפעילות יוצרת.
חשוב להיות ערים ליכולות של כל אחד מהילדים, כדי לא ליצור לחץ על ילדים שאינם מעוניינים להשתתף מחד גיסא, ומאידך גיסא לתת לכל ילד מקום להביע את עצמו. יש להיות ערים לאופי הקבוצה: מידת שיתוף הפעולה בין הילדים ומערכת היחסים ביניהם. חשוב ביותר להקפיד על קיום כבוד הדדי בין חברי הקבוצה. המחנך הוא המפעיל. עליו לצפות מהצד בהתרחשות ולהתערב במקרה הצורך. על כן הוא אינו משתתף פעיל בהפעלה אלא המנחה שלה. ההומור הוא אחד האמצעים החשובים ביותר להצלחת הפעילות. כדאי לתבל את ההפעלות בהרבה הומור, כדי לתת לילדים תחושה שיש כאן עניין חיובי, מצחיק, נעים ונטול מתחים ולחצים.

מבנה ההנחיות הוא כלי מרכזי בבניית החוויה:
על ההנחיות להיות פשוטות, לא מאיימות ובנויות על פעולות שהילד יכול לבצע בקלות.
על ההנחיה להיות קצרה ובנויה מנתון אחד בלבד, לדוגמה: "לך בחדר כחתול", ולא – "לך בחדר כחתול שיורד עליו גשם".
הוראה חדשה נבנית על בסיס הוראה קודמת, כך שבכל פעם נוסף פרט אחד בלבד ועליו מושם הדגש.
לדוגמה:
"לכו בחדר" (הילדים הולכים).
" לכו בחדר כמו חתולים" (הילדים מבצעים).
"על החתולים יורד גשם" (הילדים "חתולים" מגיבים).
ההנחיה המתוארת לעיל מאפשרת לילד להגיע מפעולות יום-יומיות לפעולות דרמטיות מורכבות, והחשוב מכול: בתוך עיקרון זה טמון הקסם של התיאטרון. הילדים נחשפים לתהליך שבו המציאות משתנה אט אט ובהדרגה והופכת למשהו אחר. לנגד עינינו הילד הופך לחתול רטוב בגשם. לפלא הזה אין תחליף!

היכן נציג?
את החלק הראשון של כל פעילות כדאי לערוך במקום מרווח: כיתת הגן, מרפסת גדולה או חדר מרווח אחר, כך שלילדים יהיה מרווח תזוזה גדול ככל האפשר. אפשר להכין בגן אזור שבו יוכלו הילדים להציג הן באופן חופשי הן באופן מובנה במסגרת הצגה מבוימת.

אם יש בגן מקום ואפשרות לבנות במה מעץ, יש לבנותה בגובה של 20-10 ס"מ לערך מעל הרצפה ובגודל של x22 מטרים או x32 מטרים מסרט דביק על הרצפה לבמה לא מוגבהת. כמו כן אפשר להוסיף קלעים (מסך או מעמד שמסתיר את ירכתי הבמה), כך שהילדים יוכלו להסתתר מאחור לפני שהם עולים לבמה. לפני הבמה יוצבו כיסאות שיהיו אזור הקהל. במשך הזמן יפנימו הילדים את התחושה של קהל-במה ויַפנו את קולם וגופם אל הקהל. תוספות כמו מראָה, כלי איפור, ארגז או מתלה עם תלבושות יהיו חגיגה ויעשירו את הצגות הילדים.

שילוב פעילות תיאטרונית בחיי הגן
המדריך כולל מגוון רחב של הצעות לפעילויות שאפשר ליישמן באופנים שונים בעבודה בגן:
1. כאשר התיאטרון הוא נושא מרכזי אשר סביבו מתרכזת הפעילות בגן, אפשר לשלב בו את הפעילויות המופיעות במדריך.
בדרך זו תתמקד פעילות הילדים בהיבטים השונים של התיאטרון:
מה זה תיאטרון, תפקידים שונים בתיאטרון, מקומות שבהם מציגים, ביקורת, מוסכמות בתיאטרון, פרסום ושיווק, סוגים של תיאטרון, השונה והמשותף בין תיאטרון לאמצעי תקשורת אחרים, טכנולוגיה שמשתמשים בה בתיאטרון ועוד – הכול לפי היכולות, תחומי העניין ורמת העניין של הילדים. ההתנסות החווייתית במגוון הפעילויות שמציע המדריך תעניק לילדים אפשרויות לביטוי יצירתי מחד גיסא ותאפשר מאידך גיסא היכרות מוחשית עם שפת התיאטרון.
2. שילוב של פעילויות בנושאים שונים שבהם עוסקים בגן.
אפשר לבחור בפעילויות את אלה המשלבות באופן אינטגרלי בנושא הכללי. האופי החווייתי של הפעילויות המוצעות במדריך יעשיר ויגוון את הפעילות בגן.

הדמות או כיצד נהפוך למישהו אחר?
דמות במחזה היא אישיות פרי יצירתו של המחזאי, אדם הפועל, מדבר ומשתתף בהתרחשויות בחלק מהמחזה או בכולו.

מחוות גוף ותנועה – מהן?
נתחיל בתנועה; נפסל פסלים; נביט במראות; נבנה מכונות; נביע רגשות ותחושות; נציג פעולות יום-יומיות; דמות וקצב; מחיות לדמויות; מי ישוב על הכיסא? מתמונה להצגה
איפור – לשם מה?
דמויות מתאפרות
תלבושת מהי?
הדמות שמתחת לכובע; נלביש ונלבש דמויות
בואו נשמיע קול
נדבר ג'יבריש; קול במעגל
מחוות גוף ותנועה – מהן?
מחוות גוף (ג'סטה) היא הנעת איבר מאיברי הגוף להדגשת הדיבור, לליווי הדיבור או כתחליף לו. לרוב המחווה רצונית ונשלטת בידי השחקן.
תנועה היא הפעולה של הדמות על חלל הבמה, ריצה, הליכה או כניסה ויציאה.

נתחיל בתנועה
מה יקרה פה?
נתקדם במרחב באופנים שונים.
איך נתחיל?
נזמין את הילדים למסיבת תה בביתה של הפיה הטובה או המכשפה הרעה ביער מכושף או לחגיגה בארץ הרובוטים. נסמן על הרצפה מסלול או שביל אל היער ונשאל את הילדים מי הולך למסיבה או לחגיגה כזו ואיזו מין הליכה או דרך התקדמות יש לו. (נוכל לעזור בהצעות: אחורה, בסיבובים, בקפיצות, גבוה, נמוך, ועוד). לאחר שיציעו הצעות שונות, נזמין את הדמויות שהציעו הילדים למסיבת התה או לחגיגת הרובוטים. כלומר, כל אחד מהילדים יהפוך כעת לדמות שאותה הזכיר ויתקדם בדרך ההתקדמות שלה אל בית הפיה/מכשפה/חללית.

נצא לדרך!

הילדים ילכו בחדר הליכה חופשית. נחליט מראש על סימן מוסכם לעצירה: מחיאת כף, נקישה בתוף, הפסקת המוזיקה (אם מחליטים לעבוד בליווי קטע מוזיקלי), או המילה "פְרִיז" (פריז היא המילה שבה נשתמש בכל פעם שנרצה שהילדים יקפאו במקום).

הילדים יתקדמו בחדר בתפיסות חלל שונות: גבוה, נמוך, רמת ביניים, רחב, צר, ארוך, קצר, עגול ועוד ("התקדמו בחדר בצורה הכי גבוהה שאתם יכולים..."). נעצור את הילדים ב"פריז". הילדים יעלו אסוציאציות בקשר לצורת ההתקדמות שלהם ("למי או למה אתם דומים? אולי לעמוד חשמל או לג'ירפה, אולי לכדורסלן או ל...").
הילדים יתקדמו במסלולים שונים: בקו ישר, בקו משופע, בקו מתפתל, במעגל. חשוב לתת לילדים די זמן להתנסות בכל מסלול ומסלול ולבקש מהם להציע כיצד אפשר להתגבר על מגבלות המקום ("אם נתקעתם בקיר או בשורת הכיסאות, מה תעשו?").
כל ילד יבחר לעצמו מסלול: ישר, משופע, מתפתל... ויתחיל ללכת בו. לאחר כמה שניות נעצור את הילדים ב"פריז". לפי סימן מוסכם יחזרו הילדים לתחילת המסלול וילכו בו שוב פעמים אחדות כדי לזוכרו היטב.
ילדים יתקדמו במסלול שלהם בצורות התקדמות שונות לפי ההוראות: הליכה איטית, הליכה מהירה, דילוגים, קפיצות.
כל ילד יבחר את צורת ההתקדמות שלו במסלול. בכל פעם אפשר להציע לילד אחד להדגים את צורת ההתקדמות שלו, וכל הילדים ינסו אותה במסלולם.
הילדים יתקדמו על המסלול כאילו הם דמויות שונות: חתול, ליצן, איש עייף, איש הממהר לעבודה, ילד עם כדור (דמיוני) ועוד כיד הדמיון הטובה עליהם.
הילדים ידמיינו לעצמם את המקום שהמסלול מוביל אליו: הביתה, לארמון, לגן הרפתקאות, למערב, ליער... נציע לילדים לצייר את המקום הדמיוני. נחלק להם גירים צבעוניים לציור על רצפת החדר או גיליונות נייר וצבעים לציור.
ועכשיו נעבור להצגה...
נעבור לפינת ההצגה (ראו: על המדריך, עמ' 9). הילדים יֵשבו באזור הקהל, ובכל פעם יעלו ילד אחד או קבוצת ילדים לבמה ויציגו.

נספר שוב את סיפור המסגרת שבו התחילה הפעילות, והילדים יציגו את הדמויות ההולכות לחגיגת הרובוטים או לביתה של המכשפה או הפיה או כל סיפור אחר שימציאו הילדים. בכל פעם תזמין הגננת ילד או קבוצה להציג את הדמויות.
הסיפור יכול להסתיים במסיבת תה דמיונית שבה ישתתפו כל הדמויות, כשכל אחד מברך לשלום את הנוכחים, מתיישב לשולחן, שותה תה ומשוחח עם ידידיו בדרכו המיוחדת או בריקוד רובוטים סוער לכבוד סיום החגיגות.

נכתב באגף לחינוך קדם יסודי בשיתוף עם האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים של משרד החינוך בשנת 2001.
הוצא לאור בהוצאת "מעלות", רח' קרליבך ‏29, תל אביב, טלפון: 03-5614121