בישראל חיים כ-1,700,000 איש עם מוגבלות, כ-270,000 מהם תלמידים עם מוגבלות. מוגבלות יכולה להיות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, ובשלה מוגבל מהותית תפקודו של האדם.
המונח 'נגישות' מוגדר בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (תיקון מס' 2 תשס"ה-2005): "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי".
החוק קובע את החובה להנגיש לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות כל מקום שניתן בו שירות לציבור ובכלל זה אתרי אינטרנט. משרדי ממשלה, בתי משפט, בתי עסק כמו בתי קולנוע ומסעדות, פארקים ובתי מלון, בתי ספר, מופעים וכדומה – חייבים להנגיש את השירות שניתן בהם למבנים, לתשתיות ולסביבת הבניין.
על החברה לשלב בתוכה אדם עם מוגבלות כשווה בין שווים ולהבטיח לו שוויון הזדמנויות.
נגישות במערכת החינוך
האגף האחראי לנושא נגישות במשרד החינוך הוא אגף זהירות בדרכים, נגישות ואורח חיים בטוח.
מערכת החינוך רואה ערך עליון בחינוך לנגישות ולקבלת השונה. לפיכך היא מובילה מהלך חינוכי מקיף המושתת על ערכים של כבוד ורגישות כלפי אנשים עם מוגבלות ופועלת ליישום ערכים אלו.
מערכת החינוך שואפת לקדם השתלבות של תלמידים עם מוגבלות כך שיוכלו ללמוד בכל מוסד לימוד שיבחרו.
על אנשי חינוך לקדם נגישות בדרכים אלו:
- להעלות את הנושא למוּדעות
- להכשיר את הלבבות
- להעלות למוּדעות את תחושותיו של אדם עם מוגבלויות
- לקדם מוּדעות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות לרבות הנגשה חברתית
