שבוע העליות במערכת החינוך

השיר נכתב בעקבות "מבצע משה" (1985-1984), המבצע הראשון להבאתם של עולים רבים מאתיופיה לישראל. מבוגרים וילדים נאלצו לעבור בדרכים קשות ומסוכנות. השיר מבטא את הכמיהה להגיע לארץ ישראל ולירושלים ולהקים שם את ביתם. הפעילויות המוזיקליות עוסקות במבנה השיר, בחלקים חוזרים ומשתנים, במרווחים ובמהלכים מלודיים, בקשר בין לחן לטקסט ובביצוע בשירה ובנגינה

"שיר ישראלי" הוא השיר המסיים יצירה גדולה הנקראת "סוויטה ישראלית" שכתבו אהוד מנור ושלמה גרוניך. שלמה גרוניך מבצע את השיר עם מקהלת מורן ומקהלת שבא שבה שרים ילדים מהעדה האתיופית. השיר עוסק במאפיינים ייחודיים של החברה הישראלית ובמגוון האנושי והתרבותי שלה. הפעילות המוזיקלית עוסקת בקו המלודי, בקשרים בין לחן לטקסט ובהיכרות עם היצירה "סוויטה ישראלית״

השיר מוקדש ליהודי אתיופיה ולגעגועיהם לארץ טרם עלייתם. החסידוֹת הנודדות מאפריקה לאירופה בכל שנה עם בוא החום עוברות במסען מעל אתיופיה ומעל ארץ ישראל. בעבור יהודי אתיופיה, בני קהילת "ביתא ישראל", סימלה החסידה את הגעגועים לארץ ואת המסע אליה. הפעילות המוזיקלית עוסקת בשירת מענה, בקשר בין לחן לטקסט ובהיכרות עם כלי נגינה אתיופיים

השיר עוסק בעלייה ההמונית של עולים מארצות ערב עם קום המדינה. בשיר באים לידי ביטוי געגועים למקום שעזבו העולים לצד קשיי הקליטה וההסתגלות הרבים שאיתם הם נאלצים להתמודד בארץ החדשה, קשיים חומריים ונפשיים כאחד. הפעילות המוזיקלית עוסקת במבנה השיר וחלקיו, ברצ׳יטטיב ובעבודה עם תווי השיר

שיר בוקר הידוע יותר בשורותיו הראשונות "בהרים כבר השמש מלהטת" נכתב בשנת 1935 לסרט ההסברה הציוני "לחיים חדשים". הסרט הופק לצורך גיוס כספים להתיישבות בארץ. הפעילות המוזיקלית עוסקת באופי השיר, בקשר בין לחן לטקסט ובהשוואת ביצועים

פיוט ממסורת יהודי תוניסיה. בשיר פונה הדוד (כלומר, האוהב, כינוי לאֵל) ברַכּות ובחֵן לרעיה, עם ישראל, לשוב לארץ ישראל ולחדש את ימיהם כקדם. שיר זה מבשר את הקמת המדינה ואת ההתיישבות בארץ אחרי אלפי שנות גלות. הפעילות המוזיקלית עוסקת בהיכרות עם הרכב כלים רב-תרבותי, מצלולי חריזה ומצלולי תיפוף גוף ואפיוני הקו המלודי בתרבות הערבית

בשיר באים לידי ביטוי געגועים למקום שעזבו העולים לצד קשיי הקליטה וההסתגלות הרבים שאיתם הם נאלצים להתמודד בארץ החדשה, קשיים חומריים ונפשיים כאחד

את השיר כתב אהוד מנור כהמנון למכבייה, אירוע ספורט בהשתתפות ספורטאים יהודים מכל העולם. מילות השיר מעוררות את תחושת הזיקה, הקשר והשייכות לעם היהודי. הפעילות המוזיקלית עוסקת בקשר בין הלחן לטקסט, בכיווניות המנגינה, בביצוע ובתזמור

בשנת 1934 ביקשה קרן היסוד של ההסתדרות הציונית להפיק סרט תעמולה של 80 דקות שיתאר בפני העולם היהודי בגולה את המעשה החלוצי בארץ ויעודד יהודים לעלות לארץ ישראל וליישב אותה. שיר העמק הוא אחד משלושה שירים בפסקול הסרט. הפעילות המוזיקלית עוסקת בפיסוק מוזיקלי, בתבניות חוזרות, בהקניית מקצב הסינקופה, בקשר בין לחן לטקסט ובהשוואת ביצועים