עליות ועולים

נושא-על: המדינה שלי

העלייה הראשונה

גלי עלייה

בשנים 1904-1881 עלו יותר מ-25,000 יהודים לישראל, רובם מרוסיה ומרומניה. תקופה זו כונתה 'העלייה הראשונה' הואיל ובפעם הראשונה הגיעו ארצה עולים ממניעים לאומיים.

בעלייה הראשונה היו שני גלי עלייה עיקריים: הראשון ב-1882-1881 אחרי הפוגרומים ברוסיה הצארית שכונו 'סופות בנגב' והשני ב-1891-1890 עקב גזירות חדשות על היהודים שהגיעו לשיאן בגירוש יהודי מוסקבה.

באותן שנים עלו לארץ ישראל 2,500 יהודים מתימן בשל זיקתם השורשית לארץ ואמונתם המשיחית.

הרכב העולים

רוב העולים מרוסיה היו יהודים שומרי מסורת ובעלי משפחות מן המעמד הבינוני. הם לא ידעו דבר על המתרחש בארץ ישראל, ועבודת האדמה הייתה זרה לרובם. עם העולים נמנו שליחי ערים קהילות ואגודות "חובבי ציון" מרחבי רוסיה שביקשו להקים מסגרות חקלאיות חדשות. השליחים הגיעו לבחון את המצב בארץ ואת האפשרות להתיישב בה. עִמם הגיעו הבילויים, אנשי אגודת ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה) שנוסדה בחרקוב בשנת 1882. הבילויים ראו בארץ ישראל מרכז מדיני ובהגירה מנוף לתחייה של העם העברי. הם דגלו בצדק חברתי בלא ניצול כלכלי, בעבודה יהודית, בשליטה יהודית מלאה על הקרקעות שנרכשו בארץ ישראל ובדיבור בשפה העברית.

מניעיהם של העולים מתימן היו אמונה וקשר עמוק לארץ. רובם בחרו להתגורר בירושלים אך נקלעו לקשיי פרנסה, למצוקת דיור וליחס מנוכר של היישוב הישן. העולים מתימן עסקו במקצועות יצרניים כגון צורפות, בנייה וסתתות. הם התיישבו בשכונות ותיקות מחוץ לחומות ירושלים ודאגו לשמור על מסורתם במסגרת הקהילה ולתמוך בחבריה.

המושבות הראשונות

עשרים ושלוש מושבות הוקמו בתקופת העלייה הראשונה. "חובבי ציון" הקימו את ארבע המושבות הראשונות: ראשון לציון, ראש פינה, זיכרון יעקב ויסוד המעלה. המושבה פתח תקווה חודשה בכוחות משותפים של היישוב הישן והעלייה הראשונה. המושבה השישית עקרון הוקמה ביזמתו של הברון רוטשילד ואת המושבה השביעית גדרה הקימו הבילויים.

רוב העולים בעלייה הראשונה פנו לערים, ורק כרבע מהם – להתיישבות חקלאית. המושבות הראשונות נקלעו למצוקה כלכלית חמורה ונאלצו לבקש את תמיכתו של הברון רוטשילד. איכרי המושבות נאלצו לרשום את האדמות על שם נציגו של הברון והתנהלו תחת מנגנון הפיקוח של פקידי הברון.

העלייה השנייה

גל ההגירה השני היה בשנים 1914-1903. כ-35 אלף יהודים רובם מרוסיה ומפולין עלו לארץ ישראל. המניע לעלייה ב-1903 היה פרעות קישינב ברוסיה. גל עלייה זה פסק בפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

הרכב העולים

בגל הגירה זה בלטו יהודים ממזרח אירופה, צעירים וצעירות רווקים בשנות העשרים לחייהם שעלו בגפם בלי משפחותיהם מתוך אידאולוגיה או מרד נעורים. עם העולים נמנו גם בני המעמד הבינוני שבחרו להתיישב בערים ובעיקר ביפו, אבל השאר פנו לחקלאות.

אנשי העלייה השנייה הטביעו את חותמם על היישוב במלחמות שניהלו למען עבודה עברית ושמירה עברית. הם ייסדו את ארגון ההגנה "השומר" והקימו צורות התיישבות חדשות: הקבוצה וחוות הכשרה. באותה עת הוקמה העיר העברית הראשונה תל אביב.

גם בעלייה זו עלו לארץ ישראל יהודים מתימן. קצתם באו מיזמתם וקצתם נענו לקריאתו של השליח שנשלח אליהם לתימן שמואל יבנאלי.

העלייה השלישית

גל ההגירה השלישי מאירופה לארץ ישראל היה בשנים 1923-1919, בתום מלחמת העולם הראשונה ולאחר הצהרת בלפור וכיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים. גל עלייה זה נעצר בפרוץ המשבר הכלכלי בארץ.

הרכב העולים

גל הגירה זה התאפיין בצעירים חלוצים אידיאליסטיים שהושפעו מן התמורות בעולם ורצו בתקומת המולדת. העולים הגיעו ארצה והחלו לסלול כבישים ולהקים קיבוצים מתוך אמונה בשוויון.

העלייה הרביעית

גל ההגירה הרביעי לארץ ישראל הגיע בשנים 1928-1924 מאירופה ומאסיה מטעמים ציוניים ומפאת התגברות האנטישמיות במזרח אירופה.

הרכב העולים

גל הגירה זה התאפיין בבעלי משפחות עירוניים בני המעמד הבינוני. בשל אופיים של העולים התפתחה הארץ בעיקר בענף הבניין, נבנו בניינים והתפתחו הערים ירושלים תל אביב וחיפה. ב-1 באפריל 1925 היה טקס הפתיחה הרשמי של האוניברסיטה העברית בירושלים. 

העלייה החמישית

גל ההגירה החמישי היה בשנים 1939-1929 מאירופה ומאסיה. הסיבה לעלייה מאירופה הייתה הסכם בין הנאצים לסוכנות היהודית שאפשר את הגירתם מגרמניה.

הרכב העולים

העולים מגרמניה שהצליחו להימלט מהנאצים היו אנשי תרבות ונימוסים שלא שמרו מסורת. הם הרבו לקרוא ספרים והייתה להם חיבה מיוחדת למוסיקה קלסית. רוב המשפחות היו מן המעמד הגבוה והחזיקו במקצועות חופשיים דוגמת רופאים, אדריכלים, מהנדסים ועורכי דין. אנשי העלייה החמישית תרמו להתפתחות הכלכלה בארץ ישראל.

עליות אחרי קום המדינה

העלייה לישראל אחרי קום המדינה הייתה לרוב בשל מניעים ציוניים וכלכליים. מאז הקמת המדינה ועד היום יש עלייה של קבוצות ובודדים ממדינות שונות.

בעליות: עלייה המונית עם קום המדינה ובעקבותיה מגורים במעבורות, עלייה בצל המלחמות, מבצע מרבד הקסמים להעלאות יהודי תימן, מבצע עזרא ונחמיה להעלאת יהודי עיראק, עלייה של ניצולי שואה ושארית הפליטה מאירופה, עלייה מרומניה, מפולין, ממרוקו ועוד.

בשנות השבעים הייתה עלייה ציונית מברית המועצות. בראשית שנות השמונים החל המבצע להעלאת יהודי אתיופיה והגיע לשיאו במבצע משה ב-1984 ובמבצע שלמה ב-1991. בשנות התשעים היה גל עלייה גדול נוסף מברית המועצות. במרוצת השנים עלו ארצה יהודים מאזורים שונים בעולם ובהם אמריקה הלטינית, ארה"ב וקנדה, אנגליה, צרפת ומדינות רבות אחרות.