דלג אל

כנס מורי הביוטכנולוגיה תשפ"ג

חזרה
פתיח יהודית דסקלו מפמ"רית ביוטכנולוגיה וצוות הפיקוח

כנס מורי הביוטכנולוגיה תשפ"ג אשר התקיים ב-9.5.2023 הינו הכנס הפרונטלי הראשון מאז משבר הקורונה, ועמד בסימן מפגש מקצועי וחברתי מעשיר ומפרה, אשר אורגן ונוהל באופן מופתי על ידי סיסי קרמרמן, והמפמ"רית יהודית דסקלו.

הכנס נפתח בדברי פתיחה של יהודית, הצגת צוות הפיקוח, והקשבה להרצאה הראשונה שהייתה מעניינת וחדשנית כאחד: "בינה מלאכותית בחקר חיידקים פתוגנים". במהלך ההרצאה זרע המרצה מאוניברסיטת תל אביב פרופ' טל פופקו, "גימיקים" מלהיבים של בינה מלאכותית, אולם עיקרה היה פיתוח ושימוש בלמידת מכונה (AI) לאיתור מערכת הפרשה (סוג 3 ) של אפקטורים - חלבונים הגורמים לפתוגניות של חיידקים. מערכת החלבונים המופרשים אותרה על ידי הבינה המלאכותית בחיידקים רבים התוקפים מגוון של אורגניזמים: החל בחיידק הלגיונלה ועד חיידקים שונים התוקפים צמחים, תוך איתור מאפייני רצף המאפשרים לחזות את קיומה בחיידקים נוספים. ההרצאה פתחה בפנינו צוהר לעידן החדשני של הביוטכנולוגיה שאנו נמצאים רק בתחילתו: שיתוף פעולה בין הביולוגיה לבין למידת מכונה (AI).

לאחר ההרצאה המרתקת התפצלנו לשלושה חדרים ונחשפנו לעשייה הפדגוגית היצירתית והמעשירה של נציגים מקרב מדריכי המגמה.
ד"ר ליאת אבוביץ גלעד הציגה אוריגמי ללימוד מבנה ה- DNA; ראידה רינאוי הציגה מחולל תשבצים למושגים הנלמדים בתכנית הלימודים; ד"ר אסתר סבן הציגה התנסות בקיבוע אצות בסידן אלגינט ומעקב אחר פעילות פוטוסינתטית של האצות המקובעות; עדנה כהן הציגה פעילות ללימוד גורמים המשפיעים על תגובה אנזימטית תוך שימוש בתלמידים עצמם כ"אנזימים", טיפים של פיפטורים כ"סובסטרט", שולחנות כ"כלי בו מתבצעת התגובה האנזימטית", בשילוב הרבה הומור ותנועה. ד"ר רותם פניגר בריש הציגה יחידת לימוד מובנית בנושא: "פתרונות ביוטכנולוגים להתחממות הגלובלית" בעזרתה לומדים התלמידים גם מיומנויות של איתור ובחירת מידע רלוונטי, סיכומו והצגתו, כמו גם פיתוח יצירתיות במציאת פתרונות לבעיה ההולכת ומשנה את פני הכדור עליו אנו חיים. ד'ר רונית שינה הציגה את פרויקט הביוטק שפיתחה בנושא פעילות אנזימים, המפתח את מיומנויות החקר של התלמידים ומניח את התשתית לכתיבת מיני-מחקר ופרזנטציה באמצעות כרזה מדעית. כל הפעילויות שהוצגו בכנס על ידי המדריכים יועלו לאתר המגמה לשימושם של כל מורי המגמה.

הראשונה מבין הרצאות אחר הצהריים עסקה בקשר הידוע בין התפרצות מחלות אוטואימוניות לבין מצבי סטרס נפשיים, אפקט הפלצבו המיטיב, ותופעות נוספות במצבי בריאות וחולי המקשרות בין גוף ונפש אשר אין להן עד כה הסבר מנגנוני-מדעי. ההרצאה עסקה בהשפעה של הפעלת מערכת התגמול במוח על מערכת החיסון, וכן בחקר האיזור במוח בו מאוחסן המידע אודות התגובה החיסונית. כותרת ההרצאה הייתה: "האם המוח זוכר את התגובה החיסונית?". סדרת ניסויים בעכברים שבוצעו בפקולטה לרפואה בטכניון והוצגו ע"י ד"ר אזולאי דבי, הראתה כי הפעלה של מערכת התיגמול במוח מייעלת את התגובה החיסונית בהרג חיידקים של המערכת המולדת-קיימת, והנרכשת-זוכרת, בהאטת ההתפתחות של גידולים סרטניים, ובשינוי מבנה הצלקת בהחלמה מהתקפי לב. כמו כן הוצג הקשר בין תגובה דלקתית במעי לבין הפעלה של איזור האינסולה קורטקס במוח - איזור המעורב במגוון תיפקודים מוחיים מורכבים. הניסויים הראו הפעלה של האינסולה וספציפיות של ההפעלה לתגובת דלקת, וכן עיכוב של איזור האינסולה במוח אשר גרם לעיכוב הדלקת. אין ספק כי חקר הדיאלוג בין המוח למערכת החיסון הוא נושא מרתק אשר נחשף בפנינו בהרצאה מחכימה זו.

ההרצאה המדעית האחרונה הייתה של ד"ר אילנה לויתן ממכון ויצמן אשר חשפה בפנינו נדבך נוסף בנושא המיקרוביום: הקשר בין גידולים סרטניים לבין חיידקים ופטריות הגדלים בתוכם. המחקר לא רק התפרסם בכתב העת Science , אלא אף עיטר את השער של המגזין היוקרתי. תחילתו לפני מספר שנים, אז נמצא כי חיידקים הגדלים בתוך תאי סרטן לבלב משביתים את פעולתן של תרופות כימותרפיות כגון ג'מסיטבין תוך פירוק התרופה ע"י אנזים המצוי בתוך החיידקים השוכנים בתוך התאים הסרטנים. התוצאה היא הגנה של החיידקים על תאי סרטן הקטלני ממילא, וחוסר תגובה של המטופלים לתרופה. מחקר בסוגי סרטן שונים מצא כי בתאי סרטן השד נמצאת כמות החיידקים הגדולה והמגוונת ביותר, וכי החיידקים שוכנים לא רק בתאי הגידול עצמם אלא גם בתאי מערכת החיסון בגידולים, וכן בתאים השכנים הבריאים. המרצה הציגה סדרה של מחקרים מעניינים אודות הקשר בין מיקרוביום לגידולים סרטניים: מחקר בסרטן ריאות של מעשנים בהשוואה ללא מעשנים גילה עושר רב יותר של חיידקים בסרטן שמקורו במעשנים, וגנים בחיידקים אלה המעורבים בפירוק ניקוטין וחומרים נוספים המצויים בסיגריות. מחקר נוסף העלה כי במלנומה יש חיידקים מסוימים הקיימים אצל מי שהגיבו לטיפול אימונותרפי וכי קיים קשר בין שרידות של חולים לבין חיידקים הנמצאים בתאי הגידול שלהם. לא רק חיידקים אלא גם פטריות כמו שמרים ואספרגילוס נמצאים בתוך גידולים סרטניים, ומחקר שהשווה בין סוגי החיידקים והפטריות בגידולים לבין מימצאים בבדיקות דם העלה כי ניתן לאפיין גידול על ידי הסוגים של החיידקים והפטריות הנמצאים בו. באופן כללי יש כחמש קבוצות של פטריות בהשוואה לסוגים רבים של חיידקים המאפיינים גידולים סרטניים. ההרצאה שפכה אור על תחום נוסף בו המיקרוביום משפיע עלינו -מחלת הסרטן. להוסיף תמונה של ד"ר אילנה לויתן

לקראת סיום הכנס יהודית התייחסה למבחן ההדמיה החל למחרת הכנס, למעבדות חדשניות שעתידות להיכנס לרשימת המעבדות (יש למה לחכות), ולתודות על הארגון ועל הצלחת הכנס.


נכתב ע"י ד"ר ליאורה סגל

אולי תתעניינו גם ב...

תוכנית הלימודים מקצוע מוביל – מערכות ביוטכנולוגיה
תוכנית הלימודים והמיומנויות הנדרשות במקצוע המוביל של מגמת ביוטכנולוגיה
אתרים, ספרי לימוד ומקורות מידע למגמת ביוטכנולוגיה
רשימת אתרים, ספרי לימוד ומקורות מידע למורי מגמת ביוטכנולוגיה לסיוע בתהליכי ההוראה
קהילת המורים בביוטכנולוגיה
חדר המורים בביוטכנולוגיה פועל בסביבת ה-Moodle ומכיל חומרים ופעילויות לשימוש המורים.
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.