סהרנה, ט''ז בניסן

בשנות הגלות, קהילות יהודיות ברחבי העולם טוו מסורות ייחודיות סביב מעגל השנה.
מועדים אלו הולכים ותופסים מקום בציבוריות הישראלית ובתוך מעגל השנה הישראלי.

חג הסהרנה, חג היציאה אל הטבע, נחגג בימות האביב בחול המועד פסח או באסרו חג. זכר ליציאת מצרים, בני הקהילה היהודית עוזבים את בתיהם ומתיישבים במתחם מחוץ לעיר לחגיגה הכוללת תפילות מיוחדות, טקסי שידוכים ואירוסין, הכנסת ספרי תורה, שירה וריקודים.

היציאה אל הטבע, לפיקניק בתקופת האביב מסמלת התחדשות והנאה. חג הסהרנה מבסס קשרים חברתיים טובים בין קהילות. בזכות אופיו השמח, הצבעוני והאופטימי הוא יוצר חיבורים מפתיעים בין אנשים.

החג נשתמר בקרב יהודי כורדיסטן. בעבר נחגג בחסות ראש השבט הכורדי המקומי שהקצה שטח התכנסות ודאג לשמירה על היהודים. בעשורים הראשונים להקמת המדינה נמנעו יהודי כורדיסטן מחגיגות הסהרנה בארץ. בשנת 1972 חוּדש המנהג אך נקבע בחול המועד סוכות. מרכז החגיגות נקבע בטבריה במעמד ראש העיר ופוליטיקאים נוספים

• למידע נוסף – אתר הלו"ז העברי