עדכון תוכנית לימודים בתרבות יהודית ישראלית, ממלכתי

עדכון תוכנית לימודים בתרבות יהודית ישראלית

בתוכנית הלימודים משולבים טקסטים רבים ומגוונים ממזרח ומערב. להלן דוגמאות ממורשת יהדות ספרד והמזרח

דוגמאות מתוך תוכנית הלימודים על פי שכבות הגיל:

כיתות א

  • פתגמים ומימרות חכמה ממורשת קהילות ישראל – ממזרח וממערב, כגון: לדינו: "אילו החמור היה שלי, לא הייתי צוחק";
  • שירים ופיוטים מן המסורת היהודית וממורשת קהילות ישראל – מלים ולחנים ממזרח וממערב, כגון: הפיוט 'אדון עולם'
  • לוח השנה: סמלים ומנהגי חגים ממורשת קהילות ישראל – ממזרח וממערב: סימני ראש השנה, מנהגי ליל הסדר;

כיתות ב

  • מקורות המתעדים או משקפים את מורשת קהילות ישראל – ממזרח וממערב: על הכניסה ללימוד, ערך הלימוד ומסורות לימוד, כגון: "אצלנו בכפר טודרא" (יהושע סובול ושלמה בר והברירה הטבעית); סיפורי שֵמות – ממזרח וממערב (שם משפחה ושם פרטי), למשל דרך מאגר בית התפוצות; "אנו באנו ארצה": סיפור עליה של משפחה; מקורות ספרותיים מודרניים על ערך המשפחה, שגרת חיי משפחה ומנהגים במזרח ובמערב, דילמות במשפחה וכו' – למקורות ר' למשל: א' בשן, הורים וילדים בהגותם של חכמי צפון אפריקה
  • סיפורים על התמסרותם של חכמים ללימוד בקהילות ישראל בעולם כגון: סיפור על הרב עובדיה יוסף ("ספר בהשאלה ליומיים", ברשת)
  • לוח השנה: פיוטי שמחת תורה בקהילות שונות, כגון: "מפי אל", "אשורר שירה"; פיוטי רשב"י לל"ג בעומר ("ואמרתם כה לחי, ר' שמעון בר יוחאי");

כיתות ג

  • חכם אברהם ערוסי: "וידוע שאפילו אצל הקדוש ברוך הוא נאהבת ההתאחדות וההתחברות זה עם זה, בין בדברי תורה בין בדרך ארץ בין בכל ענייני העולם, שהיא מצווה כוללת כל התרי"ג - מצוות בסוד..."
  • שירים, סיפורים ומשלים בני זמננו על חברות ומנהיגות כגון: אגדת גשר - שלמה אבס (סיפור); חברים = שייקה לוי (שיר);
  • לוח השנה: שירה ופיוט ממחזור התפילה וסדר הסליחות ומן השירה העברית ליום הכיפורים, כגון: "אדון הסליחות", אל נורא עלילה - ר' משה אבן עזרא; שירים על ערך השונות והסובלנות ליום הזיכרון לרצח רה"מ רבין, כגון: ניצוץ האהבה (אהוד בנאי ודקלון);

כיתות ד

  • קטעים מהרמב"ם, משנה תורה, הלכות קידוש החודש; השנה מוקדשת בעיקרה לטקסטים קלאסיים קדומים בעיקר פרקי אבות

כיתות ה

  • סידור התפילה: היכרות כללית עם סידור התפילה, סידורים של עדות וזרמים שונים; פיוטים ושירי תפילה מודרניים: "לכה דודי" (ר' שלמה הלוי אלקבץ, מגוון לחנים מקהילות ישראל), "תפילה" (עפרה חזה), "שמע ישראל", "נדליק ביחד נר" (שרית חדד); אלוהי - קובי אוז – הפיוט של אביו המשולב בשיר, מדבר על הזיקה לארץ ועל קיבוץ גלויות; אוחיל יום יום אשתאה - ר' דוד חסין ממרוקו , שיר על טבריה;
  • עמיות יהודית: הרב בן ציון חי מאיר עוזיאל, הגאולה ותעודתה, הגיוני עוזיאל שער כ"ח, פרק א (מופיע בחכם היומי); כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא - מאיר בוזגלו;

כיתות ו

  • מדרש ופרשנות: מדרשים מודרניים של נשים מזרחיות, בתוך: "א-מיתיות - צדק חברתי מגדר ומדרש", הנרייט דהאן כלב, דפנה חורב בצלאל, אלי ברקת ואביגדו שנאן (עורכים), ידיעות אחרונות, תל אביב, 2011, עמ' 260-261;
  • עצמאות אישית ולאומית: שירי עצמאות, כגון: למולדת שובי רוני - ר' אשר מזרחי; אך בך מולדתי - ר' דוד בוזגלו;
  • לוח השנה: שמחת תורה: פיוטים (כגון: מפי אל (מחבר לא ידוע), אשורר שירה - ר' רפאל ברוך טלדאנו "שישו ושמחו"); פורים - אסתר - אמה של מלכות - אסתר שקלים; פסח – סיפור יציאתם של יהודי אתיופיה – למשל, שיר החסידה - מילים חיים אידיסיס, לחן שלמה גרוניך, בביצוע עם מקהלת שבא; השיר יציאת מצרים, אתי אנקרי;

כיתות ז

  • דמויות מופת: סיפורים וכתיבה אישית (אגרות וכו') סביב דמויות מפתח בימי הביניים ובראשית העת החדשה, כגון: סיפורה של דונה גרציה נשיא; סיפור הרבנית אסנת ברזאני -ראשת ישיבה בכורדיסטן - פעמים, 82, 2000, עמ' 863-878); סיפורו של רבי חיים בן עֲטַר, "אור החיים הקדוש";
  • קטעי יומן ומכתבים של דמויות מופת מודרניות (מראשית הציונות), המלמדים עם הדמות ועל מאבקיה, כגון: הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל , הרב יהודה ליאון ביבאס, ר' דוד בן שמעון, אהרון שלוש, הרב אלקלעי, רפאל ביבאס, הרב ישראל צעירי, הרב יחיא קאפח, הרב יוסף קאפח
  • טקס הבר-מצווה, עיצובו ומשמעותו: דרכים שונות לציון ולחגיגת בת ובר מצווה בקהילות ישראל ממזרח וממערב;
  • שורשי המשפחה כגשר אישי לזיקת היחיד כלפי העם והחברה (וראו המלצה להכנת עבודת שורשים-חקר בזיקה למורשת קהילות ישראל ממזרח וממערב);

כיתות ח

  • חוק ומשפט: במסגרת משל האצבעות - רבי ישועה ללום, ליקוטי אהרן, דרשה יז; על היחס שבין משפט לצדק – מדברי הרב חיים בן עטר; החברת
  • מופת: הרב משה כלפון הכהן - חברת מופת בארץ ישראל - צדקה וגאולה, הוצאת ידיעות אחרונות עמ' 47; שירים עכשוויים כגון: איזו מדינה - אלי לוזון ויוני רועה ( מול המקור בערבית), יושבים בבית קפה - קובי אוז, מיליונים - אתי אנקרי;
  • לוח השנה: תיקון ליל שבועות; ט"ו באב: סביב "המחוללות בכרמים" – סוגיית ההדרה או הכלה באהבה (ר' למשל החיד"א- חכם יוסף חיים דוד אזולאי שירת נשים - ראש דוד, פרשת בשלח, דף נ"ד ע"ב. דפוס אליעזר שלמה, מנטובה איטליה, תקל"ו 1776);

כיתות ט

  • ר' אליהו בן אמוזג, אם למקרא, ויקרא, פרשת קדושים, דף מ"ו, ליוורנו, (אתר החכם היומי): 'ואהבת לרעך כמוך' - ממה ששינה וכתב 'ואהבת לרעך' ולא אמר 'לבני עמך', שמענו שבכלל 'רעך' - כל מין האדם ..."; ז' דרידה, "הכנסת אורחים";
  • לוח השנה: ראש השנה: הפיוט "עוקד והנעקד" יוצר בסופו של דבר עמידה רכה ואופטימית לפני האל;
  • בואו לגני – "בואו לגני" היא תוכנית ייחודית שמטרתה להפגיש גננות, ילדים והורים עם המורשת הרב-קולית של שירת הפיוטים ממסורות ישראל השונות, מתוך מגמה לשלב אותה בשגרת החיים של הגן. התכנית יצאה לדרך בשנת הלימודים תשע"ו והיא חלק מראייה רחבה יותר המבקשת להעשיר את פס הקול של התרבות הישראלית, בדגש על מערכת החינוך, במקורות מגוונים של חכמת הדורות.
  • שיר של יום - בתי הספר היסודיים הממלכתיים יפתחו את היום מדי שבוע בשיר שיבחרו מתוך שירון (ראשון) ובו 41 שירים.
    השירים נבחרו מכלל קהילות ישראל, ביניהם: לתת - בעז שרעבי, שירו של שפשף - מאיר בנאי, ילדים זה שמחה - שלמה בר, ניצוץ האהבה - אהוד בנאי, כינור דוד - אביהו מדינה ועוד.
  • תוכנית שורשים המתחדשת – פעילות לימודית וחווייתית לכיתות ה-ז שמכוונת לכתיבת עבודות חקר בתחום השורשים, תוך מתן ביטוי לסיפורי מורשת משפחתיים מקהילות ישראל השונות.
  • יום הזיכרון לציון היציאה והגירוש מארצות ערב ואיראן – ציון יום זה ב-30 לנובמבר בעזרת שלל חומרי הוראה ומערכי שיעור

במהלך שנת הלימודים מתקיימות השתלמויות למורים ומדריכים על תוכנית הלימודים. בהשתלמויות אלו ניתן מקום נרחב להיכרות, הוראת טקסטים וז'אנרים, ופעילות שירה וחוויה ממורשת יהדות ארצות האסלאם כגון: פיוט, דמויות מרכזיות, יצירות ועוד.

עדכון תוכנית לימודים בהיסטוריה חמ"ד

תוכנית הלימודים בהיסטוריה חמ"ד

נושאים חדשים להיבחנות (בעקבות הכנסתה של תוכנית לימודים חדשה בהיסטוריה חמ"ד החל מתשע"ג): גורל היהודים בצפון אפריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה ועלייתם וקליטתם של יהודי אתיופיה.

נושאים הקשורים ליהודי ארצות האסלאם נכללים כנושאי חובה גם כאשר תוכנית הלימודים מאפשרת בחירה בין נושאים שונים.