ערבות הדדית היא אחריות של הקהילה כלפי כל אחד מחבריה, ושל כל אחד מחברי הקהילה כלפי הכלל.
ביהדות נקבע על ידי חז"ל כלל מוסרי והלכתי לציון ערבות הדדית - כל ישראל ערבים זה לזה. משמעותו המקורית היא שכל יהודי נושא באחריות
על קיום המצוות של חברו. בעת החדשה רווח הביטוי במשמעות שונה, שלפיה כל יהודי אחראי על שלומו ורווחתו של חברו. הדוגמאות הבולטות לערבות ההדדית בימינו הם ארגוני ההתנדבות השונים המעניקים סיוע לאזרחים ללא תמורה.
במאה ה-20 עקרון הערבות ההדדית בא לידי ביטוי באידאולוגיית הקואופרציה המתבטאת בפועל במוסדות חברתיים קואופרטיביים. הקיבוץ בפרט ויישובים שיתופיים אחרים בהתיישבות העובדת הוקמו על בסיס אידאולוגיה זו.
