מדי שנה נהרגים בישראל 124 ילדים בממוצע כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת. הגורמים העיקריים לתמותת ילדים הם תאונות דרכים וטביעה. גורמים נוספים הם חנק, שכחה ברכב, שרפה, נפילה, הרעלה ועוד.
תאונות ילדים מתרחשות בבית, בחצר הבית, במרחב הציבורי ובבית הספר. רוב מקרי המוות כתוצאה מהיפגעות ילדים מתרחשים עקב פציעה בבית או בחצר הבית.
כ- 26,000 ילדים מתאשפזים וכ- 206,000 ילדים מגיעים לחדרי המיון, יותר מ-50% מהפניות למיון עקב פציעות הן תוצאה של תאונות בית ופנאי.
נפילות ומכות הן הגורם המרכזי לאשפוז ילדים כתוצאה מהיפגעות. ילדים הם סקרנים מטבעם ונוטים לבחון ולחקור את סביבתם. בגיל צעיר אין להם מודעות לסכנות או יכולת לאמוד גובה או מרחק ואילו בגיל ההתבגרות הם נוטים לקחת סיכונים באופן מכוון (דוגמת ספורט הפארקור).
נתוני רישום הטראומה של משרד הבריאות מלמדים שמקום הפגיעה השכיח ביותר של ילדים הוא דווקא הבית (33%), אחריו הכביש והרחוב (41%), המרחב הציבורי (18%), המוסד החינוכי (4%) והיתר מרחבים שונים.
80% ממקרי המוות היו יכולים להימנע על ידי מניעה נכונה ושמירה על כללי בטיחות בבית ומחוץ לו.
כדי לצמצם היפגעויות של ילדים מוסדות החינוך מתבקשים:
א. לשלב תכני בטיחות בתוכנית בית ספרית;
ב. לקיים בבית הספר שבועות שיא - שבוע בטיחות ילדים, שבוע לאומי למניעת כוויות;
ג. לרענן נהלים לפני חגים וחופשות ממוסדות החינוך.
מטרת שילוב הנושאים ורענון הנהלים:
א. העלאת מודעות התלמידים להתנהגות בטוחה במרחבים השונים;
ב. זיהוי התנהגויות מסוכנות;
ג. מניעת היפגעות בקרב התלמידים במרחבים השונים;
התאמת הסביבה לילדים ואימוץ הרגלי התנהגות בטוחה יש בכוחם למנוע ולצמצם היפגעות של ילדים.