נביאי אמת ונביאי שקר (כללי): נביאי אמת ונביאי שקר
חוק הנביא
הנביא היה נציגו של אלוהים ושליחו אל העם, לכן לעם היה חשוב לדעת מי באמת נשלח על ידי אלוהים ומי מעמיד פנים שדבריו הם דברי אלוהים. "חוק הנביא" (דברים י"ח, 22-9) קובע שנביא אמת הוא נביא שה' שלחו ושנבואתו מתגשמת, ואילו נביא שקר אומר דברים שלא נמסרו לו מפי ה', ולפיכך נבואתו אינה מתגשמת. דינו של נביא כזה הוא מוות.
החולשה בחוק הנביא
לפי חוק הנביא, התגשמות הנבואה הייתה סימן ההבחנה בין נבואת אמת לנבואת שקר, ומכאן נבעה חולשתו. העם נאלץ לבחור בין שתי עמדות מנוגדות של נביאים שטענו שה' שְלחם, בלי שהמתין להתגשמות הנבואה.
המחוקק גם לא הבחין בין נביא שמטרתו הגדת עתידות לנביא שמטרתו להחזיר את העם בתשובה או לשמש לו מנהיג חברתי-מוסרי. נביאים, שהטיפו לעם להיטיב את דרכיו לבל יקרהו אסון, ובעקבות נבואותיהם חזר העם בתשובה ולא נענש, נחשבו לנביאי שקר. מאחר שנבואתם לא התגשמה, היא לא עמדה במבחן החוק.
הקושי לזהות נביא אמת גרר יחס מזלזל או עוין כלפי נביאי ה'. הם נחשדו באמירת נבואות שקר בהטעיה ובהסתה והיו שמצאו את מותם בשל כך.
ירמיהו: לזהות נביא אמת
הנביא ירמיהו, שהתמודדותו עם נביאי השקר תופסת חלק גדול בפעילותו הנבואית, ניסה לקבוע אמות מידה לזיהוי נביאי אמת ושקר שלא כמקובל בחוק הנביא.
בנבואתו בפרק כ"ג הוא קובע שנביאי השקר יודעים בלבם שהם מנבאים שקר. לדבריו, אילו היו חוֹוים התגלות אלוהית או מקבלים מסר אמתי מה', היו מבינים שהנבואה משפיעה בחזקה על כל גופו ופנימיותו של הנביא ובוערת בקרבו 'כָּאֵשׁ... וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע'. ירמיהו הטיל על כל נביא לבדוק קודם בואו לנבא אם חווה חוויה מטלטלת כמתואר לעיל או חלם חלום של דברים בטלים.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}