מדע הכלכלה נולד מתופעת המחסור והרצון להוביל ליעילות כלכלית, לתעסוקה ולצמיחה בנות קיימה.
בחברה הישראלית והעולמית התרחשו תהליכי גלובליזציה כלל עולמיים, החרפת הוויכוח בין תפיסות כלכליות וחברתיות, הצורך להתמודד עם מחסור, בחירת חלופות וּויתור.
לימודי הכלכלה יעניקו לתלמידים כלים להתמודד עם תהליכים כלכליים במציאות מורכבת ובעולם משתנה. כמו כן יגבירו ויטפחו מיומנויות בתהליכי בחירה בין חלופות וגיבוש עמדה אישית מושכלת בכל הקשור למדיניות כלכלית וחברתית בנושאים האלה: אי שוויון ועוני, מחוללי צמיחה, כשלי שוק, בניית תקציב מדינה, מדיניות סחר בין-לאומי ומקומי, ביקוש והיצע ועוד.
לימודי הכלכלה יסייעו לתלמידים לצרוך נכון מידע כלכלי זמין, להפעיל שיקול דעת ולגלות מוּדעות למורכבות ולריבוי הפנים של נתונים כלכליים בתחומי כלכלת המשפחה, כלכלת השוק וכלכלה גלובלית.
התלמידים יקבלו כלים מעשיים לבניית סדרי עדיפויות כלכליים וחברתיים אשר יובילו לקבלת החלטות מושכלות ומיטביות בניהול כלכלת המשפחה והחברה.
א. כלכלה נלמדת בהווה בהיקף של 2 יח"ל כחלק ממקבץ של 5 יח"ל במדעי החברה.
המקבץ מורכב משתי חטיבות בהיקף של 2 יח"ל בשני תחומי דעת הנכללים במדעי החברה (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה) לבחירת בית הספר ועוד 1 יח"ל שהיא עבודת מחקר על סוגיה מתחום מדעי החברה.
ב. מבנה הלמידה וההערכה במדעי החברה:
1. תלמיד הבוחר ללמוד מדעי החברה ייבחן בתחום דעת אחד במבחן בגרות חיצוני. תחום הדעת השני ועבודת החקר יהיו להערכה בית ספרית מגוונת.
2. בתחום הדעת שנבחר להערכה חיצונית נקבעו ליבה משותפת של ידע ומיומנויות שעליה יתקיים מבחן הבגרות ופרקי בחירה והעמקה להערכה בית ספרית מגוונת.
3. המקצוע שנבחר להיבחנות פנימית יילמד בדרכי למידה והערכה מגוונות לפי מסמכי תוכנית הלימודים לתלמידים המתחילים את לימודיהם בכיתה י'.
החלוקה לנושאי חובה ולנושאי בחירה והעמקה:
התוכנית המוצגת להלן נבנתה לאור הנחיות המשרד להפריד בין נושאי הלימוד שיהיו בסיס לבחינת בגרות חיצונית בכלכלה ויהיו 70% מנושאי הלימוד אשר אושרו במסמך ההתאמה בשנת תשע"ד. להלן ייקראו בשם נושאי פרקי חובה.
נושאים אלה יהיו אחידים וזהים בעבור כל בית הספר ויילמדו על ידי כלל התלמידים שבחרו בתחום דעת זה.
שאר הנושאים שנכללו בתוכנית הלימודים הבסיסית בכלכלה במסמך ההתאמה לשנת תשע"ד יועמדו לבחירה של בית הספר והמורים המלמדים.
הבחירה בנושאים אלה תאפשר למורה למידה מעמיקה יותר ושימוש בשיטות הערכה חלופיות. על ההישגים בנושאים אלה תתקיים הערכה פנימית או חלופית של בית הספר והם לא ייכללו בנושאי בחינת הבגרות החיצונית. להלן ייקראו בשם נושאי הרחבה והעמקה.
שיקולים לבחירת הנושאים שיילמדו במסגרת 70% בבסיס הידע והמיומנות (פרקי חובה להיבחנות חיצונית):
תוכנית הלימודים שהוכנסה להוראה בשנה"ל תשע"ג (התוכנית החדשה) מתמקדת בכמה מודלים כלכליים בסיסיים המשמשים נדבך לדיון בסוגיות כלכליות חברתיות ולניתוח מדיניות כלכלית. התוכנית מושתתת על למידה פעילה ועל הבניית ידע על ידי הלומדים ולכן היא כוללת דרכי הוראה-למידה-הערכה המאפשרות למידה משמעותית של הלומדים.
כבר בעת כתיבת תוכנית הלימודים ניתנה הדעת למיקוד הלמידה בכמה מודלים כלכליים בסיסיים על חשבון מודלים אחרים, במטרה לאפשר זמן לדיון ולהעמקה בסוגיות אקטואליות. לאור האמור לעיל, ההתלבטות של ועדת המקצוע הייתה להבחין אילו מודלים ורעיונות הם אכן בסיס הידע והמיומנות ואילו הרחבה של מודלים ורעיונות אלה.
השיקולים שהנחו את חברי ועדת המקצוע בבחירת התכנים:
א. נושאים שהם הליבה של תחום הדעת
ב. נושאים רלוונטיים לחיי הלומד ומשמעותיים בחיי החברה הישראלית
שיקולים לבחירת הנושאים שיילמדו במסגרת הרחבה והעמקה 30% להערכה בית ספרית (מסומנים בירוק)
ועדת המקצוע החליטה להרחיב את אפשרויות הבחירה ולאפשר הוראת נושאים שלא נכללו במסמך ההלימה תשע"ד כדי לאפשר גמישות רבה למורים ולאפשר יצירתיות בדרכי למידה הוראה והערכה.
