תוכנית הלימודים בפילוסופיה נועדה ליצור מסגרת וכיוון ללימודי הפילוסופיה בחטיבה העליונה בבית הספר הכללי. התוכנית ערוכה לפי חלוקה של הפילוסופיה לתחומים, כמקובל במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובחוץ לארץ. בכל אחד מהתחומים ניתנת לתלמידים הזדמנות לקנות את ראשית הידע ואת הכישורים הדרושים לזיהוי בעיה פילוסופית ולבחינה ראשונית שלה, הן בהדרכתו הישירה של המורה הן בעבודה עצמית. מטבע הדברים, בשלב זה של הלימודים מקבל הטקסט הפילוסופי מקום חשוב, והדבר מובלט היטב בתוכנית. ניתוח טקסטים יאפשר לתלמידים להתוודע אל האופנים השונים שבהם ניסחו גדולי ההוגים בכל הדורות את הבעיות שהתחבטו בהן ולהתוודע לפתרונות שגיבשו. אגב כך יתוודעו התלמידים גם לנקודות ציון עיקריות בהתפתחות הרעיונות הפילוסופיים במרוצת הדורות ויעמדו במידת האפשר על חשיבותם של רעיונות אלה בימינו. ברם, אין הכוונה שהפרשנות הטקסטואלית תהיה עיקר הלימוד בשיעורים אלא הטקסט ישמש נקודת מוצא ועוגן לדיון רחב יותר. דיון זה יתרום להעמקת ההבנה מתוך פיתוח גישה ביקורתית לתורות ולעמדות הקיימות.
תוכניות לימודים
חזרהתוכנית הלימודים בפילוסופיה
מטרות תוכנית הלימודים
להפגיש את התלמידים מפגש ראשון עם חטיבה מיוחדת של היצירה התרבותית האנושית;
לפתח ראשיתה של חשיבה ביקורתית מקיפה, חשיבה המצריכה חריגה אל מעבר לגבולותיהם של מקצועות הלימוד;
לטפח את יכולתם של התלמידים לחשוב חשיבה מופשטת ולהרגילם בניתוח מושגים כלליים;
להביא את התלמידים לידי הבנה של הדרישה לשיטתיות ולעקביות בתחום העיון ובתחום המדע;
להביא את התלמידים לזיהוי הקשר שבין פילוסופיה לתחומי דעת אחרים;
לפתח אצל התלמידים רגישות לבעייתיות הפילוסופית שבתחומי ידע אחרים ובחיי היום-יום.
התוכנית מיועדת לשתי הכיתות העליונות של החטיבה העליונה. משך התוכנית – שנתיים.
בשנת הלימודים הראשונה יילמדו נושאי החובה (בסיס הידע והמיומנויות): תורת המידות (אתיקה) ותורת ההכרה (אֶפיסטמולוגיה) ומטפיזיקה. כל אחד מנושאי החובה – בהיקף של 60 שעות.
בשנת הלימודים השנייה יילמדו פרקי ההרחבה וההעמקה. פרקי ההרחבה וההעמקה כוללים נושא אחד (לפי רשימה מוצעת או לפי בחירת המורה) שיילמד בהיקף של 60 שעות ומקבץ אחד משלושה מקבצים לבחירת המורה שיילמד גם הוא בהיקף של 60 שעות. באישור מפמ"ר אפשר יהיה לבחור טקסטים ממקבצים שונים.
בשנת הלימודים השנייה יכינו התלמידים גם עבודה אישית. העבודה תתבסס על העמקה בנושא מסוים, רצוי מתוך הנושאים שנלמדו בכיתה ולפי מידת העניין של התלמידים.
את העבודה ינחה המורה המלמד בכיתה או אדם מוסמך אחר.
תוכנית לימודים להשכלה כללית בפילוסופיה
העיסוק בפילוסופיה של המוסר מתאים באופן ייחודי להגשמת כל היעדים האלה יחדיו: הוא מקרה פרטי של עיסוק פילוסופי שזהירות מחשבתית היא סימן ההיכר המרכזי שלו. ההחלה של הסטנדרט הזה על עניינים מוסריים שעל סדר יומנו יש בה מסר חשוב והוא שגם בשאלות בוערות אפשר וראוי לדון באותה מידה של רצינות אינטלקטואלית ופתיחות מחשבתית שבה דנים בנושאים פילוסופיים מופשטים יותר. התוכנית רלוונטית ומשמעותית לבני נוער הרגישים במיוחד לשאלות מוסריות ועומדים תוהים ונבוכים מול אירועים המתרחשים בסביבתם ובעולם.
העיסוק בשאלות הגדולות מתאים להגשמת יעדי התוכנית להשכלה כללית ומשלב באופן ייחודי השכלה כללית, רלוונטיות לעולמו של התלמיד, הנחלת יכולות חשיבה וטיפוח נורמות של שיח ודיון משותפים, של מחויבות אינטלקטואלית, כבוד הדדי, פתיחות ורצינות. התלמיד, ובמיוחד התלמיד בגיל הנעורים, עסוק ומוטרד בשאלות כגון מוסר וצדק, בעיית הרוע, שאלות של זהות עצמית, שאלת קיום האלוהים, הפרט ויחסיו עם המדינה, מקורות הידע העיסוק וכדומה. הפילוסופיה מאפשרת לתלמיד המתלבט בשאלות אלו מקום שבו יוכל לעצב את עצמו דרך דיאלוג כיתתי. לכל אחד מן המשתתפים בדיון הפילוסופי בכיתה יש מעמד שווה, וכולם יחדיו מחפשים תשובות לשאלות.
הלוגיקה הייתה מאז ימי יוון העתיקה הכלי המרכזי של הפילוסופיה המערבית – כלי לחשיבה, לחקירה, לביקורת של רעיונות, להבניה ולארגון של רעיונות חדשים. החשיבה הלוגית היא הציר המרכזי של החשיבה הביקורתית, ויש לה תפקיד חשוב בחיי הפרט כאדם חושב וכאדם מוסרי. לוגיקה היא התחום המובהק המקנה מיומנויות חשיבה כעיסוק מרכזי ולא רק ערך מוסף. הדברים הללו נכונים גם כשמדובר במדעים ואף במתמטיקה. כמו כן, הלוגיקה היא הבסיס לדיון רציונלי בזירה הציבורית והפוליטית. לכן היא עיקרון וכלי חיוני באורח חיים דמוקרטי.
במציאות היום-יומית של התלמידים הם חשופים לתכנים לא ביקורתיים וזקוקים למיומנויות בסיסיות בלוגיקה כדי לפתח עמדה ביקורתית כלפי תכנים אלו ולחשוב עליהם עצמאית. מדובר הן בחומרים שהם נחשפים אליהם במהלך השיעורים השונים במקצועות השונים הן בחומרים שהם קוראים בספרים או נחשפים אליהם במחשב ובכלי התקשורת. בשיעורי הלוגיקה ייחשפו התלמידים להבנה שאת הידע הנרכש במקצועות השונים בבית הספר ומחוצה לו אפשר לבחון על פי עקרונות לוגיים.
"המדיום הקולנועי מאפשר להדגים ולהחיות סוגיות פילוסופיות ולהפוך את ההוראה לרלוונטית ולמשמעותית לתלמידים.
העיסוק בפילוסופיה בקולנוע מתאים להגשמת יעדי התוכנית להשכלה כללית. התוכנית משלבת באופן ייחודי השכלה כללית, רלוונטיות לעולמו של התלמיד, הנחלת יכולות חשיבה וטיפוח נורמות של שיח ודיון משותפים, מחויבות אינטלקטואלית, כבוד הדדי, פתיחות ורצינות."
עולים חדשים
זכויות תלמידים עולים הנבחנים בבחינת הבגרות