יישוב עירוני
יישוב עירוני הוא יישוב גדול שגרים בו אלפי תושבים. כאשר מספר תושביו מגיע ל-20 אלף בקירוב הוא מכונה עיר. יישובים עירוניים הם יישובים צפופים. רוב התושבים גרים בבתים רבי קומות, והמרחק בין הבתים קטן. ברחובות הראשיים בעיר יש פעילות רבה. בערים יש מרכזי קניות ובילוי, מפעלי תעשייה, בתי מלאכה ובנייני משרדים. תושבי הערים עובדים ובאים אל מרכזי הקניות לצורכי קניות ובילויים. רוב תושבי ישראל חיים ביישובים עירוניים.
יישוב כפרי
יישוב כפרי הוא יישוב קטן שחיים בו כמה מאות תושבים. רובם גרים בבתים בני קומה אחת או שתיים מוקפים גינות, הרחובות שקטים ואינם סואנים, והתושבים מכירים זה את זה. מסביב ליישובים הכפריים יש שטחים פתוחים, פארקים וחורשות, שדות ומטעים מעובדים. ברוב היישובים הכפריים יש מרכז מסחרי קטן, בית ספר, מרפאה וכדומה. בעבר כל תושבי הכפרים עסקו בחקלאות וכיום רק מעטים מהם. רוב התושבים נוסעים מדי יום ביומו לעבוד במקומות עבודה בערים ובמרכזי תעשייה מתקדמים סמוך ליישוב שלהם. מקצת מתושבי ישראל חיים ביישובים כפריים. ואולם מספר היישובים הכפריים גדול, ובכל יישוב יש מעט תושבים.
שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 90%, מן הגבוהים בעולם. יותר מ-75% מתושבי ישראל מתגוררים ב-76 ערים. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים שמתגוררים בהן יותר מ-200 אלף איש: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה ובאר שבע.