אברהם בנימין אדמונד ג'יימס רוטשילד נולד בשנת 1845 בעיירה ליד פריז שבצרפת, בן שלישי להוריו, ג'יימס מאיר ובטי סלומון דה רוטשילד. בניגוד לשני אחיו, אדמונד ג'יימס לא גילה ענין בעסקי הבנקאות ונעשה לחובב אמנות מובהק ולידידם הקרוב של כמה מטובי הסופרים וההוגים בצרפת. בזכות הבנתו הרבה ומומחיותו ביצירות אמנותיות נבחר, ברבות הימים, כחבר האקדמיה לאמנות בפריז.
את השכלתו רכש בנימין בבית ספר מיוחד לאצילים. מפי מורה המשפחה, ד"ר אלברט כהן, למד יהדות וספג ממנו אהבה למסורת ולהיסטוריה של עם ישראל.
בהיותו בן 32 נשא לאישה את עדה, בתו של קרל וילהלם (שמעון-וולף) רוטשילד מפרנקפורט, אשר כונה בשם "הברון הצדיק"- על שם אדיקותו בדת ומעשי הצדקה והחסד הרבים שבהם הצטיין.
לאחר הפוגרומים ברוסיה, התחיל הברון לעסוק בפיתוח יישובים בארץ ישראל. המשבר החריף שבו היו נתונות המושבות הצעירות בארץ ישראל, דוגמת ראש פינה ומזכרת בתיה, דחף את רוטשילד להשקיע כספים רבים בפיתוחן ולגלות מעורבות רבה באופן ניהולן. על-מנת להבטיח שימוש נבון ויעיל בכספיו שלח הברון רוטשילד פקידים משלו לחלק מהמושבות בארץ ישראל אשר פיקחו על אופן הקצאת הכספים (שיטת הפקידות).
בשנת 1901 החליט הברון לבטל את שיטת הפקידות שהנהיג ולהעביר את המושבות הראשונות לידי חברת יק"א, כדי לנתק את התלות שפיתחו בו המושבות ולהביא לעצמאותן הכלכלית.
הברון רוטשילד נפטר בפריז ונקבר בבית הקברות פר לשז שבעיר. בשנת 1954 הועלו עצמותיו ועצמות אשתו עדה ארצה ונטמנו בפארק "רמת הנדיב" שנבנה לזכרו סמוך לזכרון יעקב.
הברון רוטשילד נחשב ל"אבי" היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה, ובזכות פועלו ותרומתו למושבות הראשונות זכה לכינוי "הנדיב הידוע". צאצאיו של הברון רוטשילד מממנים עד היום, באמצעות הכספים של "קרן רוטשילד" (הנקראת גם "יד הנדיב"), מפעלים שונים בארץ דוגמת: השקעות רבות ב"חברה לפיתוח קיסריה", "החברה לישראל" וחברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א).
על שמו של בנימין אדמונד ג'יימס רוטשילד נקראות המושבות ראשון לציון ובנימינה, וכן יישובים ומקומות שונים בארץ: בנימינה, גבעת בנימין, קריית בנימין (שכונה של קריית אתא), "גן בנימין" (גן ציבורי בחיפה), מרכז התרבות "בית רוטשילד" במרכז הכרמל. גם רחובות רבים ברחבי הארץ נקראים על שמו של הברון (למשל, רחוב "שדרות רוטשילד" בתל אביב ועוד). מושבות אחדות נקראו על שם בני משפחתו של הברון: המושבה זכרון יעקב- על שם אביו של הברון, המושבה מזכרת בתיה- על שם אמו, והמושבה גבעת עדה- על שם אשתו.