אירוע בימות טד בבית חינוך ע"ש שמעון פרס בראש העין
מי לא מכיר את טד?
בשנת 1984 החליט האדריכל והמעצב ריצ'רד סול ווּרמן להגשים חלום ולקיים כינוס קצר בקליפורניה שבו ידברו אנשים על נושאים מעניינים. כל דובר קיבל 18 דקות ובמהלכן סיפר על נושא מרתק ומעמיק לבחירתו.
כך נולד ארגון TED (Technology, Entertainment, Design – טכנולוגיה, בידור, עיצוב), ארגון ללא מטרות רווח שעניינו המוצהר הוא רעיונות הראויים להפצה.
משנת 1990 מתקיימים כינוסים של טד מדי שנה בשנה ובמסגרתם מועברות הרצאות בידי טובי המרצים בעולם (בין השאר הופיעו ונשאו דברים: ביל קלינטון, ביל גייטס, בונו, פיליפ סטארק, פרנק גרי, ג'יי ג'יי אברמס ואחרים).
טד הפך לשיגעון עולמי הרושם לזכותו כמיליארד הרצאות מעוררות השראה מרחבי העולם ומישראל. במרוצת השנים הועלו ההרצאות לרשת, ואפשר לצפות בהן חינם.
אז למה לא בבית הספר?
טד ג'וניור: הנואמים הצעירים
בבית הספר על שם שמעון פרס בראש העין החליטו להביא את רעיון טד גם לתלמידים. באירוע מרשים וחגיגי הוקמו בבית הספר 'בימות דיבור' ועליהן התקיימו באותה עת עשר הרצאות שונות. בסך הכול נישאו באירוע 130 הרצאות (100 של תלמידים ו-30 של הורים) בכ-20 זירות דיבור בו זמנית. ההרצאות הועברו מול קהל של מאות צופים ובהם גם עומר שכטר, אחראי תיק התרבות בראש העין וממלא מקום ראש העיר. שכטר גם נשא הרצאה בנושא ההשפעה והמעורבות של צעירים בעיר.
נושאי ההרצאות היו שונים ומגוונים ונבחרו בידי התלמידים עצמם בלא הגבלה או סייג – החל בתחביבים, בסרטים ובספורט וכלה בנושאים אישיים וכואבים כמו גירושי הורים או מחלה של קרוב משפחה.
עילאי ועקנין מכיתה ה' הרצה על התנהלות כלכלית נכונה כבר מגיל צעיר ואף הכין מצגת מלווה בנושא; מאיה נחום מכיתה ב' הרצתה על תחביב הריקוד שלה; כרמל מיכאל מכיתה ג' הרצה על DNA.
יובל בליאבסקי מכיתה ו', לעומת זאת, בחרה לדבר דווקא על נושא שחנק את גרונה לדבריה כל אימת שחשבה עליו: מחלת הסרטן שעימה מתמודד אחיה בן השנה וחצי. בהרצאתה דיברה על הטלטֵלה שעברה משפחתה עם גילוי המחלה לצד הגיבוש המשפחתי שבא עם הקושי וההתמודדות. בתום ההרצאה אמרה יובל שהדיבור על המחלה מול קהל סייע לה להוציא את הרגשות החנוקים שלה החוצה, והיה בעבורה כמו התרעננות במים קרים.
זהר בר וגילי לוי מכיתה ה' בחרו לדבר על ההתמודדות של ילדים להורים גרושים, נושא שעניין אותן לדבריהן בשל שכיחות התופעה בבית הספר. הן ערכו מחקר היסטורי מקיף בנושא והתחקו אחר הסיבות וההשלכות של התופעה. בהרצאתן זכו לקשב ולעניין רב מצד הקהל.
דיבור מול קהל – זה קללללל!
את הרעיון של בימות טד בבית הספר הגתה ויקי גלבוע, הרכזת הפדגוגית של בית הספר, ואילו מנהלת בית הספר מירי ניצני אימצה אותו בשתי ידיים. השתיים מספרות שלאירוע השיא קדמו הכנות רבות שכללו הקניית כלים לתלמידים לדיבור מול קהל.
בשבועות שקדמו לאירוע צפו התלמידים בהרצאות טד המתאימות לגילם, בחרו נושא הקרוב לליבם והכינו עליו מצגת תומכת זיכרון. את המצגת הציגו שלוש פעמים בפני חבריהם לכיתה כדי לתרגל דיבור מול קהל ולקבל משוב אמיתי. בכל פעם דייקו ותיקנו את ההרצאה בעזרת מורים שעבדו עימם בשעות פרטניות. גם הורים התגייסו לפרויקט והגיעו לבית הספר לסייע ולשמש מנטורים לתלמידים הנואמים.
התלמידים רכשו למעשה את המיומנות הכי חשובה בכישורי שפה: דיבור מול קהל. הם קיבלו כלים וטיפים ולמדו כיצד לרתק את הצופים, לשמור על קשב, ריכוז ועניין מצידם לכל אורך ההרצאה – מיומנויות שערכן לא יסולא בפז בחיים האמיתיים שמחוץ לכותלי בית הספר.
ויקי מספרת שהתלמידים שבחרו לעמוד על במה ולשאת דברים מול קהל יצאו בתחושה עילאית של העצמה אישית. בתגובותיהם: היה כל כך כיף! כולם מחאו לי כפיים אחרי ההרצאה! הקהל היה מרותק!
האירוע סוקר ב"המהדורה הצעירה" עם גדעון אוקו.