ידע
מטרת הידע בתפיסת הלמידה המתחדשת מכוונת ליצירת ידע פעיל אצל הלומדים המקדם הבנה מעמיקה ונדרש לפיתוח ערכים ומיומנויות. ערכים מגובשים ומיומנויות מפותחות מסייעים ללומדים להבין ידע באופן עמוק יותר ואף לייצר ידע חדש. למידה במאה ה-21 מתמקדת בהבנה של רעיונות גדולים הקושרים בין פריטי מידע רבים ומפתחים יכולת קישור בין תחומים ויישום של ידע בהקשרים משתנים.
ידע פעיל
תפיסת הלמידה המתחדשת מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומדים. הבחנה זו תכוון את תכנון הידע והלמידה במערכת המתחדשת ותוביל לבניית הידע כתהליך שהלומדים משתתפים בו באופן פעיל – הידע נבנה על ידם ולא נקלט על ידם. ידע פעיל מאופיין על ידי שלושה היבטים:
התפתחות
ידע פעיל הוא דינמי, מתפתח ורגיש לגילויים חדשים ולקיומן של נקודות מבט שונות.
קישוריות
ידע פעיל הוא מבנה מורכב ומקושר הכולל מושגים, רעיונות, עובדות ופרטי מידע – מתחום דעת אחד או מכמה תחומי דעת – אשר שלובים אלה באלה.
הצדקה
ידע פעיל נוצר בתהליך אינטראקטיבי של הבניה והצדקה, ששורשו בהקשר התרבותי והחברתי.
סוגי הידע
כדי לפתח ידע פעיל, על התלמידים לרכוש בכל אחד מתחומי הדעת שלושה סוגים של ידע:
-
ידע תוכני
-
היכרות מעמיקה עם עובדות, תכנים, מושגים, סוגיות ורעיונות מרכזיים בתחומי הדעת השונים, למשל: תפניות גדולות בהיסטוריה, יצירות אומנות גדולות, תאוריות מרכזיות במדעים וכיו"ב.
-
ידע מעשי
-
מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת הנדרשות לרכישת הידע והרחבתו בתחומי הדעת השונים (בשונה מהמיומנויות הבין-תחומיות של דמות הבוגרת והבוגר). למשל: קריאת מפה טופוגרפית, שימוש במיקרוסקופ, קריאת תווים.
-
ידע על אודות יצירת ידע
-
מייצר הבנה של מושאי הידע של תחום הדעת הנדון והיכרות עם התפתחות הידע בתחום הדעת הנדון ועם דרכי ביסוסו, מסייע לזהות מה טיבה של מומחיות בתחום הדעת הנדון. למשל: הבנת הזיקה שבין תאוריה לניסוי בתחום המדעים המדויקים, בנייה נאותה של טיעון, הבנה ופרשנות של טקסטים.
תכנון התכנים הנלמדים
רעיונות גדולים מקדמים יצירה של ידע פעיל. הרעיון הגדול הוא בדרך כלל יעד למידה מרכזי של יחידת נושא בהוראה ולא של שיעור בודד. לא נדרש להגדיר רעיון גדול אחד מחייב ליחידת הוראה, וכל תוכן נלמד יכול להיות מקושר בדרך אחרת לרעיונות שונים. רעיון גדול רלוונטי לעולמם של הלומדים, וינוסח לרוב במשפט טענה קצר המקושר לתוכן הנלמד אך משמעותי גם מעבר לו. למידה זו יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת בשתי דרכים:
מערכות חינוך בעולם בנו את תכניות הלימודים שלהם על פי רעיונות גדולים. מערכת החינוך הישראלית מבקשת, בתפיסה הפדגוגית המתחדשת, לשלב בין חילוץ רעיונות גדולים מתוך תכני הלמידה הנוכחיים לבין למידה בין תחומית המאורגנת סביב רעיונות גדולים.
ממדי הלמידה
ממדי הלמידה מארגנים את הידע המוצע בתוכניות הלמידה בתחומי הדעת השונים. המערכת תאפשר שילוב וגמישות בין הממדים, מתוך בחינה מחודשת של תוכניות הלימודים בשלבי הגיל השונים. החיבור בין התכנים, קשירתם לרעיונות גדולים ובחירה בממד הלמידה המתאים להם, בשילוב גיוון בדרכי הלמידה והתנסות בלמידה התנסותית, עצמאית ושיתופית – יקדמו למידה המובילה להבנה מעמיקה של ידע ומעורבות.
למידה תחומית (דיסצפלינרית)
למידה המבקשת לחזק את תחום הדעת, עולם המושגים של התחום, התפיסות האפיסטמולוגיות שלו והמיומנויות המיוחדות לו.
למידה רב-תחומית ובין-תחומית
למידה המבקשת לחבר בין תחומי דעת שונים, להבין רעיונות ואתגרים מנקודות מבט דיסציפלינריות שונות ולהבין את תרומתן של הדיסציפלינות השונות לכלל הבנה מורכבת. למידה זו יכולה להיות רב-תחומית (כאשר התחומים נלמדים במקביל) או בין-תחומית (כאשר התחומים נלמדים ביחד).
למידה מבחירה אישית
למידה המבקשת לאפשר לתלמידים לבחור ללמוד תוכן המעניין אותם וקרוב לליבם, מעבר לתוכנית הלימודים.
אשכולות הידע
הלימודים במערכת החינוך הישראלית יחולקו לארבעה אשכולות: לימודי יסוד מקובלים בין-לאומית, לימודי זהות ושייכות הנגזרים מחוק חינוך ממלכתי, לימודי אומנויות ותנועה ולימודי בחירה והעמקה. כל תחום דעת מעוגן בתוכנית לימודים המגדירה את המושגים והרעיונות הגדולים שעל התלמידים להבין ואת גופי הידע שעליהם לדעת בשלב גיל מסוים. פיתוח המיומנויות נסמך על גופי הידע ומאפשר יישום של הידע בתחומים שונים ובהקשרים משתנים.
-
אשכול יסוד
- שפת אם
- אנגלית
- מתמטיקה
- מדע וטכנולוגיה
- עברית לדוברי ערבית
-
זהות ושייכות
- היסטוריה
- ספרות
- תנ"ך ומורשת
- אזרחות
- גאוגרפיה
-
אמנויות ותנועה
- אומנות חזותית
- מוזיקה
- תיאטרון
- קולנוע ומדיה
- מחול
- חינוך גופני
-
בחירה והעמקה
- תחומי המדעים
- הומניסטיקה
- אומנויות
- מדעי החברה
- שפות
