מי מפחד מגאופוליטיקה?

מה הקשר בין החלטות פוליטיות לבין הטבע והסביבה?

במרכז מדע ודעת בכרמיאל נבנה קורס הבנוי משילוב שני תחומי דעת אקדמיים: גאוגרפיה ומדעי המדינה. הקורס שזכה לכינוי 'מי מפחד מגאופוליטיקה?' הזמין את התלמידים לרכוש תחומי דעת המאפשרים פיתוח יכולות חקר ודורשים מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ולהעמיק בתחומים אלו. קורס זה הוא הזדמנות להעמיק בסוגיות גאוגרפיות ייחודיות שבהן נבדק הקשר בין החלטות פוליטיות לבין הטבע והסביבה. התלמידים נחשפו במהלך הקורס לתחום דעת שהיה בעבורם חדש ולא מוכר והתמודדו עם ידע רב, חשיבה מסדר גבוה ואתגרים ערכיים.
בוגרי הקורס יוצאים מצוידים בכלים נוספים לחקר עצמי, והקורס מעצים את סקרנותם למתרחש בעולמנו.

נושאים שבהם עסק הקורס:

1. היכרות עם מגוון רחב של מפות, התמקדות במפה המדינית: אילו שינויים חלו במפת העולם ב-20 השנים האחרונות? מהן ההשלכות של השינויים האלה? היכרות עם אוכלוסיות שונות, עמים ומיעוטים. חקר קבוצות מיעוט על פני הגלובוס ועריכת השוואה בין קבוצות מיעוט שונות בעולם: מה מצבן הפוליטי ומהן דרכי מאבקן?
2. בעקבות התעניינות התלמידים בנהרות בין-לאומיים ובקשר בין נהר לסכסוכים פוליטיים, התקיים דיון על הקריטריונים הבין-לאומיים לחלוקת מי נהרות. הנושא נלמד בדגש על מחלוקות סביב הדנובה והריין. התלמידים הקימו 'בית דין בין-לאומי' והציגו את הטיעונים של המדינות השותפות במי נהר על זכויותיהן לשימוש בו.
3. שני מפגשים עסקו בנושא גבולות: האם גדר טובה יוצרת שכנים טובים? מהו גבול מדיני ומהם אזורי ספר? התלמידים למדו על הקמתם ועל משמעותם של גבולות חדשים ועל ביטולם של גבולות ישנים ביבשות שונות.
4. בעיות של הגירה ופליטים: מהם הקשיים והלבטים בצמצום תופעה זו? הנושא פתח דיון ערכי על תפקידו של העולם המפותח בסוגיה זו.
5. תפקידם של ארגונים בין-לאומיים דוגמת האו"ם או ה-G-8, ומה מעמדה של ארה"ב מול האיחוד האירופי ומול המעצמות העולות במזרח.
   לקראת סוף הסמסטר בחרו התלמידים מוקדי סכסוך עולמיים, חקרו את הסכסוך, את הגורמים לו ואת השלכותיו. התלמידים התבקשו לבדוק כיצד הסכסוך בא לידי ביטוי בפועל (האם זהו סכסוך אלים? מלחמה? מתיחות פוליטית? מאבק כלכלי? מאבק על משאבים?) ומהן השלכותיו של סכסוך זה על אזור נרחב יותר (עוד מדינות? יבשת? סכסוך כלל עולמי?)
   תהליך החקר שבדק את הגורמים ליצירת הסכסוך התייחס גם למידע אקטואלי, ובכלל זה אִתגר את התלמידים לבדוק אם היו ניסיונות לפתרון, מה נעשה, מה הצליח ומה נכשל ולנסות לשער מדוע. נוסף על כך, הציעו התלמידים יוזמות לפתרון הסכסוכים שבהם התעמקו ובדקו מה אפשר ללמוד מתוך הסכסוך שנחקר על סכסוכים אחרים בעולם.