יום המאבק הבין-לאומי באלימות כלפי נשים, 25.11, א' בכסלו

​תופעת האלימות נגד נשים היא העבירה הסמויה ביותר בעולם. נשים מוכות פיזית, נפשית, מינית, כלכלית וחברתית על ידי בני זוגן – ושומרות את קורבנותן בסוד, לעיתים גם מהקרובים להן ביותר. על פי נתוני ה- F.B.I כל 18 שניות אישה מוכה פיזית על ידי בן זוגה. נשים נרצחות, נאנסות, מוכות קשה ונזקקות לטיפול רפואי – והכל על ידי בני זוגן - ולמרות זאת, מעל 60% מהנשים המוכות שפנו לנעמ"ת מעולם לא העזו לפנות למשטרה. אין ספק כי אלימות נגד נשים הוא אחד הפשעים הפחות מדווחים, אפילו פחות ממקרי אונס.

להערכת F.B.I. רק 10% מהמקרים מדווחים (Martin, 1976), ווקר מעריכה כי פחות מ- 10% מהמקרים מדווחים (Walker, 1979) ואילו Pagelow (1981) סבורה כי רק שתים מתוך מאה נשים מדווחות, בעוד ש- 98% נשארות בבתיהן עם הבעל המכה, ולא מדווחות. היום סבורים כי 20% מהמקרים מדווחים, וזאת לאור המודעות הגבוהה שקיימת בצבור לתופעה.

המושג "אלימות נגד נשים" מקפל בתוכו תחומים שונים מהיבטים רבים, שהמכנה המשותף שלהם הוא התנהגות אלימה נגד נשים.
זכותן של נשים לחיים, לביטחון אישי ולשלמות הגוף. לכאורה אלו הם ערכים בסיסיים ומובנים מאליהם בחברה מודרנית ודמוקרטית, אפילו הדיון בהם מתמיה ונראה אנכרוניסטי. אולם נשים מכל שכבות הגיל, מעמד סוציו אקונומי או אינטלקטואלי חשופות לתופעה זו של אלימות מסוג זה או אחר. בתרבויות שונות אנו עדים אף כיום, לאלימות נגד נשים המעוגנת בנורמות התנהגותיות כמו למשל הפלת עוברי נקבה בסין, הריגת כלות מעוטות נדוניה בהודו, עריכת מילה לבנות ועוד.

אמנם בעולם המערבי ה"נאור" החוק מבטיח לכל אדם באשר הוא אדם, בלי הבדלי גזע, דת ומין, את הזכות לחיים, לביטחון אישי ולשלמות הגוף, וגם בישראל רצח או הריגה, פגיעה בשלמות הגוף, הפחדות ואיומים, אסורים בתכלית האיסור ונחשבים כמעשים פליליים שחלה עליה ענישה – כלפי גברים ונשים כאחד. אולם המציאות החברתית מכתיבה יחס אחר לביטחון האישה ולחייה מאשר לגבר.
התנהגות אלימה נגד נשים מופיעה בדרגות שונות החל בתופעה אלימה או אף באיום באלימות וכלה בשימוש באלימות. על פי התיאוריה של פלאק (1981) תופעה זו היא תלוית סדר חברתי.

כיום, כאשר נשים דורשות שוויון, ומפגינות אותן תכונות של יכולות אינטלקטואליות, יכולת כלכליות ושליטה בחייהן, גברים רבים חשים מאויימים ונדחקים ממקומם המסורתי. מאחר ובסדר המסורתי, מעמד הנשים נמוך מזה של הגברים, גברים רבים חוששים שבמצב כזה ימצאו את עצמם בתחתית הסולם החברתי. הם אינם יודעים תמיד לנתב ולבטא את רגשותיהם או תסכוליהם, והאישה היא הקורבן.

25 בנובמבר הוא יום המאבק הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים. על כך החליטה העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 1999. מטרותיו של יום זה: לעורר מודעות לנושא, להגביר חקיקה, אכיפה של חוקים וענישה הולמת, וכן לעודד נשים לפנות לעזרה.
על אף המודעות הציבורית הגוברת, לצערנו לא חולף כמעט יום ללא דיווחים על אלימות כלפי נשים.