יום תל-חי, י"א באדר

בשנת 1902 גויס לצבא והיה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה. הוא שירת במלחמת רוסיה-יפן (1905), שם נפצע בקרב וידו נקטעה. אף על פי כן ביקש לשוב לחזית. הוא נפל בשבי ונלקח ליפן. ב-1906 קיבל דרגות קצונה ואותות הצטיינות לרוב. את המדליות שקיבל ענדה לו הצארינה עצמה והעניקה לו באותו מעמד יד תותבת. טרומפלדור השתחרר מהצבא ולמד משפטים.

בשנת 1912 עלה לארץ ישראל והיה פועל חקלאי בדגניה א' ובחוות מגדל. ב-1913 שימש נציג בקונגרס הציוני ה-11. כעבור שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה. טרומפלדור סירב לקבל את האזרחות העות'מאנית וגורש לאלכסנדריה שבמצרים. הוא השתתף במערכה בחצי האי גליפולי בתפקיד סגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות" בצבא הבריטי. ביוני 1917 חזר טרומפלדור לרוסיה לעשות למען הציונות וארץ ישראל. הוא שאף לגייס כוח יהודי של מאה אלף איש שיישלח לחזית קווקז או פרס ויגיע משם לארץ ישראל, אך הניסיון לא צלח. בראשית 1918 הצטרף לתנועת החלוץ.

ב־1916 נחתם הסכם חשאי בין הממלכה המאוחדת לבין צרפת בדבר חלוקת האימפריה העות'מאנית לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. לפי הסכם זה, הידוע בשם הסכם סייקס-פיקו, נכלל צפון הגליל (כולל אצבע הגליל) בתחום השפעתה של צרפת. צרפת לא ביססה את שלטונה באזור ולא שלחה אליו כוחות צבא מספיקים, אלא נאחזה תחילה לאורך החוף באזור צידון. ערביי המקום ניצלו את המצב כדי למרוד בשלטון הצרפתי ואף להתנכל לכפרי הנוצרים בסביבה. כנופיות רבות של בדואים פעלו באזור בעידוד מסוים של הבריטים. ארבעה יישובים יהודיים שהיו באזור הצרפתי נקלעו לתוך מאורעות אלו: המושבה מטולה, הקבוצות תל-חי וכפר גלעדי וקבוצת מייסדי המושב חמארה. ב־9 בפברואר 1920 כתב טרומפלדור לוועד ההגנה מאיילת השחר כי מנהיגי הערבים קיבלו החלטה "להחריב ולהשמיד את היישוב היהודי בגליל העליון". באותה עת הורגשה תכונה של ערביי הסביבה. טרומפלדור שלח למנהיגי היישוב בקשה לתגבר את הכוחות ולשלוח אספקה בדחיפות.

ביום י"א באדר תר"פ, 1 במארס 1920, הגיעו כמה ערבים חמושים לתל-חי וביקשו להיכנס ולבדוק אם אין שם חיילים צרפתים. אחרי דין ודברים הותר להם להיכנס. זמן מה אחר כך החל קרב יריות. כמה מהערבים התבצרו בעליית הגג. טרומפלדור הספיק לתת פקודת אש קודם שנפגע מכדור ונפצע אחר כך בבטנו ובידו. שני הצדדים ספגו פגיעות ואבדות. מגיני תל-חי הצליחו לבסוף לסלק את התוקפים. ואולם עם צאתם התחדשה האש ביתר שאת ונמשכה כשלוש שעות. אז הוסכם על הפוגה. בתום ההפוגה התחדש הקרב והתחמושת הלכה ואזלה. לנוכח האבדות הכבדות והתמעטות התחמושת, התקבלה החלטה לנטוש את תל-חי ולסגת. טרומפלדור פונה לכפר גלעדי ומת מפצעיו בדרך. יוסף טרומפלדור נקבר בו בלילה בבית הקברות של כפר גלעדי סמוך לקברי השומר בקבר אחים עם שבעת הלוחמים והלוחמות שנהרגו בתל-חי. מעל קברם הוצב פסל "האריה השואג" ועליו האמרה שיוחסה לו ברגעיו האחרונים "טוב למות בעד ארצנו". קריית שמונה הסמוכה למקום מותם וקבורתם של טרומפלדור ושבעת חבריו שנהרגו בתל-חי קרויה על שמם. תחילה נקראה קריית יוסף על שמו של טרומפלדור.