ציון יום הזיכרון בגני הילדים

רציונל ומטרות:

מערכת החינוך שוקדת לחנך ילדים החל מן הגיל הצעיר על מורשתו של העם, ההיסטוריה שלו ותרבותו, ובתוכה החגים והמועדים וימי הזיכרון, חלק בלתי נפרד מההוויה החינוכית.

את יום הזיכרון לשואה ולגבורה קבעה הכנסת בחוק החל משנת תשי"ט (1959). ביום זה מושמעת צפירת דומייה של שתי דקות, מתקיימות אזכרות בטקסים ממלכתיים, וכלי התקשורת משדרים בנושא.

ילדי הגנים, ככל אזרחי המדינה, נחשפים לצפירה ולאווירה המיוחדת ביום זה. בעידן של אמצעי תקשורת הנגישים לכול הילדים נחשפים לאירועים בדרגות שונות של חשיפה וקולטים קטעי מידע ללא יכולת קוגניטיבית לתת להם פשר ומשמעות. תפקידם המרכזי של המבוגרים ואנשי החינוך ביום זה הוא לעזור לילדים בארגון המידע שקלטו, במתן פשר לאווירה השוררת ובוויסות הרגשי.

גן הילדים הוא המסגרת החינוכית שאליה הילדים משתייכים. תפקידו לשמר להם את תחושת הביטחון והמוגנות מחד גיסא ולאפשר להם להיחשף באופן מבוקר לתכנים העולים בתקשורת ובקרב הציבור ביום הזיכרון לשואה ולגבורה מאידך גיסא. יש לשים לב לגיל הילדים: להמעיט ככל האפשר בחשיפת בני שלוש לנושא שכן התפתחותם הקוגניטיבית והרגשית אינה בשלה לכך. חשוב להיות מודעים לכך שגם טווח התפתחותם של בני ארבע וחמש רחב, והם שונים זה מזה ביכולתם להיחשף לנושא כה טעון רגשית מבלי להיפגע. ועל כן, חשוב מאוד שהגננת תתייחס להיכרות המוקדמת והמעמיקה שיש לה עם כל אחד מן הילדים ועם אפיוני הקבוצה. באחריות הגננת לנקוט חשיבה זהירה, רגישות מרבית וגמישות בתכנון המהלכים החינוכיים לקראת יום הזיכרון ובמהלכו.

1. הכנה לצפירה: מתן הסבר להיות הצפירה סמל ממלכתי לזיכרון קולקטיבי, הכלת הילדים ומגוון רגשותיהם ותגובותיהם. חשוב להציג בפני הילדים כמה מאפיינים מיוחדים ליום זה כגון סגירת מקומות הבילוי בקניונים, השמעת שירים שקטים ועבריים ברדיו. ביום זה נשמעת צפירה, ובעת השמעתה עומדים דום.
2.  בעת הצפירה: הגננת והמבוגרים בגן יהיו מודל לעמידת דום. יוצע לילדים להצטרף לעמידה, אך אין לצפות מילדים צעירים לעמוד לאורכה או לבטא עצבות. חשוב להבהיר לילדים כי אין הכוונה לשנות את שגרת היום: "לפני הצפירה ואחריה אנו ננהג בגן כרגיל".
3.  בעקבות הצפירה: אפשר להציג לילדים נר זיכרון כסמל מאחד נוסף. לפי קבוצת הילדים תחליט הגננת אם לערוך טקס קצר של הדלקת הנר (בגני חובה בלבד).

4. הצעה למבנה שיחה עם הילדים לקראת יום השואה והגבורה ובמהלכו:
   בפתיחה אפשר להסביר לילדים כי היום הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה. יום זיכרון הוא יום שבו רוצים להזכיר לכל האנשים תקופה שהייתה לפני הרבה שנים (חשוב להבהיר כי תקופה זו הייתה עוד בטרם נולדו הילדים והוריהם) שקרו בה אירועים עצובים.

   יודגש הריחוק: "זה קרה בארצות רחוקות". באותה תקופה, אנשים (שאפשר להגדירם בשם "נאצים", אם הגננת הבחינה שהילדים משתמשים במושג זה) עשו מעשים חמורים כלפי היהודים, ולזה אנו קוראים "שואה" (הגדרת המילה "שואה" אסון גדול, משהו רע מאוד).

   במהלך השיחה חשוב לתאר את גבורת היהודים באותה תקופה בדוגמאות כגון "גם כשלאנשים היה מעט מאוד אוכל, הם נתנו ממנו לאחרים. הם גם עזרו זה לזה ושמרו על תקווה". חשוב להוסיף ולהדגיש כי בתקופה זו היו גם אנשים שאינם יהודים שעזרו ליהודים.