רציונל
היחיד והיחד (כיתה י)
מַארֶק אדלמן מתאר את תחושותיו בכיכר השילוחים בוורשה במילים: "האדם היה לבד, לגמרי לבד, בהמון הזה של אלפים...". השואה – אסון שפקד אומה שלמה – פגעה פגיעה אנושה במרקם החברתי של יהודי אירופה. עוד לפני הרצח ההמוני החלו באירופה הכבושה בידי הגרמנים ובעיקר במזרחה תהליכי התפוררות בתא המשפחתי היהודי, בקהילה ובכל המסגרות החברתיות התרבותיות והדתיות. עם זאת, לאורך כל תקופת השואה אפשר להצביע על תופעות של סולידריות והמשך היאחזות במשפחה בתנועה ובקבוצות אורגניות אחרות, לצד התגבשותן של מערכות קבוצתיות חדשות. אלה גם אלה העניקו כוח ומשמעות לכול.
בשלבים הקודמים התמקד הדיון ביחיד ובקהילה, ובשלב זה נשלבם למכלול אשר יביא את מנעד הקולות ויעסוק ביחסי הגומלין ביניהם. בכל אחד מהנושאים שבהם נעסוק אפשר לבחון את הכוחות הטמונים ביחיד ואת משמעותה של הקבוצה. פעמים שהפרט הוא שיוצר קבוצה ובכך מעניק לכלל מסגרת ומשמעות, ופעמים שהקבוצה (מוחשית או ערטילאית) מחזקת את הפרט. לרוב יחסי הגומלין הללו מורכבים ודו צדדיים.
להוראת נושא השואה ערך חינוכי רב וגלומה בה התפיסה הדוגלת בעיסוק בשאלות של חיים בעולם של תוהו ומוות ובדילמות ערכיות בסיסיות בחיי האדם והחברה. העיסוק בנושא יחסי הגומלין בין ה'יחיד' ל'יחד' בתקופת השבר הגדול של השואה יאפשר דיון במשמעותם של ערכים שונים (כגון נתינה, מסירות אחווה ועוד) אשר משנתגלו בעולם זה קיבלו משמעות ייחודית. בכל אלה יש חשיבות לעסוק לצד בירור משמעותי של השברים של אותה התקופה, כדי לא לעוות התמונה ולאפשר הארת תופעות אלו בהקשר ההיסטורי הנכון שלהן.
בין שבר להמשכיות (כיתות ט-יב)
ממדי השואה חרגו מכל אסון אחר שאירע עד אז בהיסטוריה האנושית ובכל רחבי אירופה. בתקופה זו קרסו ערכי מוסר בסיסיים, התערער האמון בשוויון בין בני האדם ובזכותו של כל אדם לחיים. הופר הצו הבסיסי והָעתיק ""לא תרצח"". השואה התרחשה במרכז התרבות המערבית, וחוללו אותה בני אדם לשכניהם שחיו עימם מאות בשנים.
לצד השינוי שחוללה השואה בממד האוניברסאלי והמוסרי, היא השפיעה דרמטית על העולם היהודי. העולם היהודי שינה את פניו מבחינה דמוגרפית פשוטה. ואולם לא פחות מכך שאלות של זהות יהודית, קיום יהודי ואופיו הפכו נוקבות ומשמעותיות.
בשלב זה נטווים יחדיו מוקדי הלימוד השונים למארג הכולל של סיפור השואה. ייעשה בו שילוב בין הבנת התקופה כפרק היסטורי הכולל את רצף והתפתחות לבין העיסוק בסיפור השואה בממדיו האנושיים.
נקודת מבט מקיפה זו מאפשרת להעלות את שאלת משמעותו של השבר העמוק שיצרה השואה לצד העמקה ודיון בשאלת התמודדות עם שאלות של המשכיות. בחומרים שלהלן אפשר להיפגש עם שאלות אלו כפי שעסקו בהן בתקופת השואה עצמה, לצד הדרכים שבהן הן עולות בימינו.
