מיומנויות גמרא - מבנה

מבנה הסוגיה

הגמרא מופיעה בפנינו כתובה ברצף ומחולקת על פי פרקים ומשניות. מעבר לחלוקה זו יש חלוקה על פי סוגיות. כל סוגיה שונה מחברתה בתוכן בו היא עוסקת, (מה שהיא "אומרת"), אבל הסגנון, הגישה והמתודולוגיה (מה היא "עושה") משותפים לכל הסוגיות. ככלל, התיאור של מה שהגמרא עושה הוא "שקלא וטריא", דהיינו המשא ומתן המהווה את הדיון התלמודי המופיע בצורה לא ליניארית. לסוגיה תשעה אפיוני שקלא וטריא מרכזיים. המופיעים בהרכבים שונים בסוגיות שונות על פי הצורך.

• נספח 7 – אפיוני הפסקאות בשקלא וטריא

חילוק, אפיון וקישור - חא"ק

אחד המאפיינים המרכזיים של סוגיית הגמרא הוא היותה בנויה בצורה לא ליניארית. דהיינו לעיתים קרובות הסוגיה איננה מסודרת ברצף ופִסקה מסוימת יכולה להתייחס לפִסקה שאינה סמוכה לה. מבנה זה מקשה על ההתמצאות בסוגיה ומעקב אחר התפתחותה. כדי להתגבר על קושי זה ולעקוב אחר השקלא וטריא של הסוגיה יש לעשות חא"ק– חילוק, אפיון, קישור.
חילוק - לחלק את הסוגיה לפסקאות בסיסיות (דהיינו יחידות שקלא וטריא).
אִפיון - לאפיין כל פסקה על פי אחד מתשעה אפיוני השקלא וטריא.
קישור - אחר ששני שלבים אלה בוצעו, יש לקשר כל פסקה מאופיינת לפסקה מאופיינת אחרת על פי מבנה השקלא וטריא של הסוגיה. למעשה, השקלא וטריא הוא המבנה הבלתי-ליניארי המקשר בין האפיונים השונים של הדיון.

1. ניתן לחלק את הסוגיה ליחידות שקלא וטריא בעזרת שלשה מדדים עיקריים:
   I. מילות מפתח II. שינויי שפה, מעברית לארמית והפוך. III. "מאן דאמר" חדש.
2. כל פסקה בסוגיה ניתן לאפיין על פי תיפקודה והקשרה בשקלא וטריא של הסוגיה.
3. המאפיינים העיקריים בשקלא וטריא הם פתיחה, שאלה, תשובה, וסיוע.
4. איפיונים אלה אפשר לחלק לעוד חלקים: פתיחה – פתיחה והשלמה. שאלה – שאלת בירור, קושיא, וסתירה. תשובה – תשובה מבארת, תשובת אוקימתא ותשובת מסקנה.
5. עורכי התלמוד רב אשי ורבינא השתמשו במערכת של מילות (ובטויי) מפתח לזיהוי חלקי השקלא וטריא. (ראה נספח 8א – רשימת מילות מפתח עם איפיונן והסברן, נספח 8ב – הצעה לחלוקה של הלמידה, נספח 8ג – רשימת מילות מפתח מרכזיות) כל מילת מפתח מצביעה על כוונת ומטרת הפסקה בשקלא וטריא. לשאלה תשובה, סיוע וכו'. חשוב לציין שישנן מילות מפתח שלהן יש יותר מתפקיד אחד כלומר שמשתייכות לכמה אפיונים. ועל הלומד להפעיל שיקול דעת כדי לזהות לפי ההקשר מהו תפקיד, אפיון המילה הזו בהקשר של הסוגייה.
   
6. בהתפתחות השקלא וטריא קיימים קשרים לוגיים אותם מציינות מילות המפתח. בהתאם לכך ישנן תת קבוצות של מילות מפתח שמופיעות באופן שיטתי. באמצעות זיהוי מילת מפתח אחת יוכל הלומד לצפות איזו מילה או מילות מפתח צפויות להיות בהמשך הסוגיה.

1. התלמיד יתחום סוגיה לפסקאות (חילוק).
2. התלמיד ייעזר בעקרונות הבאים של תיחום סוגיה לפסקאות: מילות מפתח, שינויי לשון ו"מאן דאמר".
3. התלמיד יגדיר את המאפיינים השונים בשקלא וטריא.
4. התלמיד יזהה איפיונים אלה בסוגיה.
5. התלמיד יגדיר את מילות-המפתח ויסביר אלו אפיונים הן מיצגות.
6. התלמיד יאפיין את הפיסקה שבסוגיה באמצעות מילת מפתח.
7. התלמיד יִצְפּה מה תהיה מילת המפתח הבאה על בסיס זיהוי מילת מפתח בסוגיה.
8. התלמיד יארגן את הסוגיה באמצעות החא"ק של השקלא וטריא בסוגיה שנלמדה.
9. התלמיד יארגן את הסוגיה באמצעות החא"ק של השקלא וטריא בסוגיה שטרם נלמדה.
10. התלמיד ייעזר במילות המפתח להסביר את הסוגיה – בסוגיה מוכרת
11. התלמיד ייעזר במילות המפתח להסביר את הסוגיה – בסוגיה לא מוכרת.
12. התלמיד יתרגל לחשיבה תלמודית עד שתהפוך לחלק ממבנה החשיבה שלו.

1. יכולת חלוקת סוגייה לפסקאות ואפיון כל פסקה.
2. יכולת זיהוי מילות מפתח בסוגיה שטרם נלמדה.
3. יכולת אפיון של מרכיבי השקלא וטריא וקישור ביניהם באמצעות מילות מפתח.
4. יכולת לִצְפּות איזו מילת מפתח תופיע לפני ו, או אחרי מילת מפתח שזיהה זה עתה, הן בשלבי שקלא וטריא, הן בתוך פסקה עם כמה שלבים.
5. יכולת לִצְפּות מה יתרחש בסוגיה בהתבסס על השלב של שקלא וטריא שהגיע אליו בינתיים.
6. יכולת שליטה בקבוצות של מילות מפתח דומות, מאותה "משפחה", כגון: מיתיבי, איתיביה, מתיב.