מיומנויות - גמרא - יסודות התורה שבעל-פה

תורה שבעל פה היא הפירוש והפירוט של המצוות הכתובות בתורה שבכתב. בלעדיה, לא היינו יודעים איך לקיים שום מצווה בצורה נכונה, עם כל דקדוקיה ופרטיה.
תורה שבעל פה נמסרה מדור לדור ללא הפסקה מרב לתלמיד, מאב לבנו, ממשה רבינו עד ימינו.
תורה שבעל פה מכילה שלשה חלקים:

1. זו שנמסרה למשה בהר סיני, הכוללת תיאור על אופן קיום המצוות והמידות שהתורה נדרשת בהן.
2. הלכות שנתחדשו מאוחר יותר בעזרת המדרש, ובאמצעות המידות שהתורה נדרשת בהן שנמסרו למשה בסיני.
3. תקנות וגזירות – שחכמינו תקנו וגזרו מכוח סמכותם שניתנה להם מהר סיני.

מאחר והיה אסור לכתוב תורה שבעל פה, היא נמסרה מדור לדור בעל פה, ומכאן שמהּ.

התורה שבעל פה נמסרה מאב לבן ומרב לתלמיד. אחרי חורבן בית שני, כאשר התברר לחכמינו שנוצר קושי לזכור את כל התורה שבעל פה והיה חשש כבד שהיא תשתכח מכלל ישראל, התכנסו החכמים ביבנה והחלו בסידור שיטתי של המשנה.
כמאה וחמשים שנה אחרי החורבן, הושלם מפעל חיבור ספר המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא ובית דינו. סמכותם של ששת סדרי המשנה התקבלה על ידי כלל ישראל כולו. כל היצירה התנאית שלא נכללה במשנת רבי יהודה הנשיא נקראת "ברייתא". חלקה נקבץ בחיבורים אחרים כגון התוספתא ומדרשי ההלכה.

האמוראים, פירשו ונתחו את המשניות. דרך הלימוד של האמוראים היתה בצורה של "שקלא וטריא". דהיינו דיון הלכתי הכולל שאלות מבררות, תשובות מבארות, דילמות, קושיות וסתירות ממקורות שונים, אוקימתות, סיוע ממקורות שונים, ומסקנות. בגמרא משולבים גם קטעי אגדה שאינם עוסקים בנושא הלכתי אלא בנושאים ערכיים. קטעים אלו נלמדו בדרך לימוד שונה. הדיונים של האמוראים נערכו על ידי רבינא ורב אשי וסודרו בתלמוד הבבלי [כשבמקביל קיים גם תלמוד ירושלמי שלא נעסוק בו כאן]. העריכה של הגמרא מבוססת עפ"י החלוקה של המסכתות, הפרקים והמשניות של המשנה.

אחד העקרונות המרכזיים של תורה שבעל פה הוא הכרה בקיומן של מגוון דעות: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים". ריבוי המסורות ודרכי הפרשנות השונים בקרב החכמים, הבאים לידי ביטוי במושג "מחלוקת" הם מאבני היסוד של ההתפתחות של התורה שבעל פה.

1. התלמיד יגדיר את המושג "תורה שבעל פה".
2. התלמיד ידע שהפסוקים בתורה ובהם הציווי לקיום המצווה, נאמרים בתמצות רב, וחז"ל ביארו את הפסוקים ע"פ המסורת שהיתה בידם, או על פי דרכי לימודם את התורה.
3. התלמיד יבין כי התורה שבעל פה מכילה שלושה חלקים כפי שמפורט בעקרון ג' לעיל.
4. התלמיד יבין את הצורך בכתיבת התושב"ע.
5. התלמיד יכיר את שמותם, אופיים וסמכותם של חיבורי התנאים והאמוראים.
6. התלמיד יבין את תוקף סמכותם של חז"ל ביצירת התורה שבעל פה.
7. התלמיד ידע למצוא מידע רלוונטי מתוך מאגרי מידע תורניים.

1. יכולת הבחנה בסוגיה התלמודית בין דברי אמוראים לדברי תנאים ולמקורות מן התורה.
2. יכולת התחקות אחר הקשר שבין ההלכה שבמשנה ובגמרא ובין המקורות בתורה.
3. יכולת התמצאות במאגרי מידע.

כיתות ה-ו: 1-10, 12
כיתות ז-ח: 1-12

1. העתק את המקור שבתורה המופיע בגמרא.
2. העתק את המקור התנאי המופיע בגמרא.
3. כתוב בתורה: "בסוכות תשבו שבעת ימים" דני רוצה לדעת כיצד לקיים את מצוות הסוכה. איזה מידע יכול דני להבין מהפסוק? חבר שאלות נוספות שיש לדני. היכן ימצא את המידע?
4. צור "עץ חיים" או "ציר זמן" של שלשלת המסורה ממשה רבינו עד ימינו.
5. שאל את רב בית הספר, רב בית הכנסת, רב השכונה שאלה הלכתית. תאר כיצד נעזר הרב בספרות ההלכה של ראשונים ואחרונים על מנת להגיע לפסק הלכה. ציין את מקומה של הגמרא בתהליך התהוות ההלכה. (מיועד לכיתות ז,ח)

תורה שבעל פה נמסרה מדור לדור ללא הפסקה מרב לתלמיד, מאב לבנו, ממשה רבינו עד ימינו.

ידע והבנה

1. התלמיד יעקוב אחרי התפתחותה של מצווה כפי שהיא מופיעה בתורה שבכתב דרך שלבי המסורה עד לקיומה הלכה למעשה.

1. צור "עץ חיים" או "ציר זמן" של שלשלת המסורה ממשה רבינו עד המורה.
2. שאל את רב השכונה, בית הכנסת, העיר על שאלה הלכתית שהופנתה אליו והיה צריך לעיין בספרות ההלכה של ראשונים ואחרונים על מנת להגיע לפסק הלכה. כתוב עבודה המתארת את התהליך.
3. חשוב: מהן ההשלכות של שרשרת מסורה בלתי נפסקת על החיים שלי?

כיתות ה-ו: תנ"ך משנה גמרא
כיתות ז-ח: ראשונים ואחרונים

התלמוד מאורגן לפי סדר מסוים המאפשר יכולת ניווט. היסודות המארגנים המפורשים של המשנה והגמרא הם: ששה סדרי משנה (ש"ס) מסכת, פרק, משנה, דף, עמוד.
דף הגמרא בדפוס וילנה המקובל בימינו, בנוי באופן שמאפשר יכולת לזהות את כל החלקים של הדף. היסודות המארגנים המפורשים הבסיסיים הם: גמרא, רש"י, תוספות. היסודות המארגנים המפורשים הנוספים הם: ר"ח [בדר"כ], עין משפט, מסורת הש"ס, תורה אור, הגהות הב"ח.
היסודות המארגנים שאינם מפורשים הם: מקרא, סוגיה, ברייתא ומימרא.
בגמרא שלושה סוגי מקורות: מקור תנכ"י (פסוק/מקרא), מקור תנאי (משנה/ תוספתא/ ברייתא, ומקור אמוראי (מימרות וסוגיות).

ידע והבנה

1. התלמיד ימנה את ששת סדרי המשנה ויסביר מהו תוכנו של כל סדר.
2. התלמיד ימנה מסכתות נבחרות מכל סדר ויסביר את תוכנן.
3. התלמיד ידע באיזה סדר או מסכת נמצא נושא מסוים.
4. התלמיד יזהה חלקים של דף הגמרא ויסביר את מהותם ותפקידם בהבנת הסוגיה.
5. התלמיד יוכל להתמצא בדף הגמרא באמצעות יסודות מארגנים שאינם מפורשים כמו מקרא, סוגיה, ברייתא ומימרא.

1. יכולת ניווט בדף גמרא לא מוכר (אנסין) וימצא את כל חלקיו.
2. יכולת שימוש ב"קישורים": עין משפט, תורה אור, מוסרת הש"ס וימצא את הציטוט במקור.
3. יכולת זיהוי מקרא, משנה, ברייתא מימרא בגמרא לא מוכרת.
4. יכולת לשייך נושא למסכת, ומסכת לסדר.

חז"ל הם מקור השראה משמעותי ויסודי של עם ישראל.
במשניות משתתפים דורות שונים של תנאים. בסוגיות הגמרא מופיעים תנאים ואמוראים, שמתקיימים ביניהם קשרים שונים כגון רב ותלמיד. במהלך הסוגיה הגמרא מקשה קושיות מאמרותיו של אחד על משנהו.
תקופת חז"ל נחלקה לשלוש:

1. תקופת אנשי כנסת הגדולה והזוגות
2. תקופת התנאים – תקופת יבנה ותקופת הגליל
3. תקופת האמוראים

הפרטים הביוגראפיים של כל תקופה הם: שמות החכמים, הדור בהם חיו, רבותיהם, חבריהם, תלמידיהם הבולטים, מקום מגוריהם ופעולתם.

1. התלמיד ישלוט בידע ביוגראפי בסיסי של תנאים ואמוראים נבחרים.
2. התלמיד יברר את הפרטים הביוגרפיים החשובים הקשורים לחכמים המופיעים במשנה או בגמרא כדי לעמוד על ההקשר של התוכן הנלמד (שיטת בית המדרש, היררכיה, ערכים, רקע היסטורי).
3. התלמיד יתחקה אחר ייחודיותם, מאפייניהם, פועלם של תנאים או אמוראים לפי בחירתו תוך שימוש במקורות מידע כתובים או מקוונים.
4. התלמיד יסיק תובנות המתבססות על ידע שרכש אודות התנאים והאמוראים כדי לאפשר לו הזדהות והבנה של המשנה או הגמרא וערכיה.

1. יכולת שאילת שאלות בקשר לתנא, אמורא כדי להבין את התוכן הנלמד בהקשרו.
2. יכולת שימוש במקורות מידע כתובים או מקוונים לשם מציאת פרטים על חז"ל.
3. יכולת הסקת תובנות המתבססות על הידע שרכש אודות חז"ל בהקשר למשנה או לסוגיה הנלמדת.

כתיבת עבודת חקר על ייחודיותם, מאפייניהם, פועלם של תנאים או אמוראים תוך שימוש במקורות מידע כתובים או מקוונים ובהלימה לכללים של עבודת חקר.

קיימים מושגי לימוד המתייחסים לצורה שבה נלמדת ההלכה מן המקור שבתורה או בדברי חז"ל (דרכי לימוד), כגון 13 מידות שהתורה נדרשת בהן
קיימים מושגי לימוד המגדירים מעמד הלכתי. כמו: דאורייתא, דרבנן, לכתחילה בדיעבד.
קיימים מושגי לימוד נוספים שאינם מאופיינים כגון: מחלוקת.

1. התלמיד יזהה מושגי לימוד המופיעים בצורה מפורשת בגמרא.
2. התלמיד יזהה דרכי לימוד בגמרא.
3. התלמיד יסביר את מושגי הלימוד.

1. יכולת זיהוי של דרך הלימוד.
2. יכולת הגדרה של מושג, עיקרון הלכתי.
3. יכולת שימוש במושג, עיקרון בהבנת המהלך של הדיון.
4. יכולת תרגום המושג, העיקרון ברובד היומיומי.

1. לפניכם סיפור. עליכם לזהות ולהגדיר את דרכי הלימוד הבאים בסיפור (כגון: דיוק, וכדומה).
2. קבעו איזה מושג או עיקרון נאמר בסיפור מפורש ומה ניתן ללמוד על הסיפור בעזרת דיוק?
3. חברו סיפור ושלבו בו מושג או עיקרון של לימוד.​