העשרה - לשון המקרא
לשון המקרא מכונה גם עברית מקראית, עברית תנ"כית ולשון התנ"ך. לשון המקרא אינה רק השפה שבה כתובים ספרי התנ"ך. היא הייתה שפה חיה ששימשה את בני ישראל מאז כבשו השבטים את ארץ כנען בשנת 1,200 לפני הספירה לערך ועד שנת 300 לספירה.
בשפה זו כתובים כאמור ספרי המקרא, מלבד הפרקים הכתובים בשפה הארמית, ויש לה עדויות מממצאים ארכאולוגיים. מעריכים כי אוצר המילים בלשון המקרא מכיל 8,000 ערכים מילוניים. בלשון המקרא יש מילים המושפעות משפות שמיות, לרבות שאילה משפות שכנות כגון ארמית ואכדית. במקרא יש כמה מילים יחידאיות שמשמעותן לא התבררה די צורכה. ככל שפה גם לשון המקרא עשויה רבדים שונים. קטעי השירה בה מתאפיינים מטבעם באוצר מילים נרחב יותר ביחס לשאר הטקסט המקראי. אף שלשון המקרא קדומה, בחינה מדוקדקת שלה מעלה שאינה כה שונה מלשון ימינו.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}