רעיונות לפתיחת שנה בתנ"ך

רעיון של המורה אורלי שווקי.

בשיעור התנ"ך הראשון בשנת הלימודים חשוב לסייע לתלמידים להציף רגשות ולשאול אותם מה הם חשים כלפי לימודי התנ"ך. טווח הרגשות יכול לנוע בין שמחה, ציפיה וסקרנות לבין עצב, תסכול, חשש, וניכור ואפילו תחושה של כפיה דתית או הדתה. ניתן לעשות זאת באמצעות לוח רגשות  המוקרן על הלוח, באמצעות דיון פתוח או אף באמצעות כלי שיתופי דוגמת פדלט.

אחרי חשיפת הרגשות מנהלים דיון בשאלה: האם חשוב  ללמוד תנ"ך? ואם כן , מדוע? אפשר לשוחח עם התלמידים גם על ציפיותיהם מלימודי התנ"ך השנה, מהשיעורים, מהחברים לכיתה וגם מעצמם.

רעיון של המורה שרית כהן.

מחלקים לתלמידים דף ובו היגדים שונים הנוגעים לעולם המקרא דוגמת:

• יש בתנך פסוק ממנו ניתן להבין שאלוהים נלחם במפלצת ים;
• לפי חוקי המקרא הבנות אינן יורשות מאומה, רק הבנים;
• רבים מחוקרי המקרא אינם יהודים;
• בתנך מסופר שהאישה והגבר נבראו יחדיו.

התלמידים מתבקשים לכתוב ליד כל היגד: נכון, לא נכון.

אחרי שהתלמידים מסיימים לסמן תשובותיהם עוברים יחד על ההיגדים ובודקים אלו מביניהם היו נכונים ואלו לא. הפעילות מאתגרת את התלמידים להשיב נכונה  ומעוררת בהם סקרנותם.

אפשר להכין סדרה של היגדים לפי סיפורים התנ"ך שכבר נלמדו או לפי סיפורים שצפויים להילמד במרוצת השנה, כמובן לפי רמת הכיתה. ככל שההיגדים יהיו מפתיעים ומעניינים יותר, כך הם יעלו את רמת העניין וההקשבה של התלמידים.

רעיון של המורה דפנה ליקבורניק.

מניחים ספר תנ"ך במרכז הכיתה ומבקשים מהתלמידים לעמוד במרחק ממנו לפי היחס שלהם כלפיו. התלמידים שבחרו לעמוד קרוב לתנ"ך מתבקשים לספר מדוע עשו זאת ומה התנ"ך מסמל בעבורם. לפני שהכל שבים למקומותיהם מצלמים את התלמידים לפי עמידתם במרחק מספר התנ"ך. את התמונה שומרים לחזרה על תרגיל ה'מקראמטר' בסיום השנה ולבדיקה אם חל שינוי ביחסם לתנ"ך.

לאחר מכן משמיעים את השיר ויקיפדיה של חנן בן-ארי ומחלקים לתלמידים את מילות השיר. מנהלים דיון ובו על התלמידים לעמוד על הקשר בין השיר לבין תרגיל ה'מקראמטר'.  

הדיון מציע לתלמידים לא "לכלוא" את התנ"ך – לא לסגור אותו במגירה ולתפוס ממנו מרחק בגלל סטיגמות שנרקמו סביבו (כגון ארכאי ומיושן, לא חינוכי, מכיל אגדות שאין להן קשר לימינו, מסמל כפיה דתית וכדומה). הדיון קורא לתלמידים להיפתח ללימודי התנ"ך בדרך של של מחקר ושיח, ביקורת והתוויית ערכים.  את נושאי השיחה אפשר עד ליחס של התלמידים כלפי עצמם: האם הם מאפשרים לעצמם להשתנות, לקבל ביקורת, להתפתח וללמוד תוך כדי תנועה לא רק במסגרת הלימודית אלא גם במסגרת חברית משפחתית וכדומה.

 רעיון של המורה אורנית פרידמן.

סרטון פתיחה ללימוד ספר מלכים בהשראת סדרת הפנטזיה הטלוויזיונית משחקי הכס. בדיוק כמו בסדרה, גם ספר מלכים הוא סיפור של מלחמה על מלוכה וירושה, סיפור על יצרים, תאוות וחטאים, על שושלות רבות כוח הנמצאות במאבק מתמיד בין טוב לרע, בין דת לפיתויים זרים. באמצעות סצנות ותמונות מהסדרה המצליחה ובתוספת מעט דמיון ויצירתיות נפלאה, הפך ספר מלכים לסאגה מרתקת לא פחות מזו של משחקי הכס היוצרת ענין וציפיה רבה ללימודו בקרב התלמידים.

סרטון מעורר השראה לפתיחת השנה עם אחד הספרים המרתקים בתנ"ך - ספר מלכים.   

• לצפייה בסרטון משחקי הכס גרסת התנ"ך

רעיון של המורה ירדן טלור.

פעילות פתיחה סביב השמות הפרטיים של תלמידי הכיתה הלקוחים מהתנ"ך:

שמות עבריים רבים ניתן למצוא בווריאציה זו או אחרת בין דפי התנ"ך. בפעילות המוצעת כל ילד מקבל פתק עם מראה מקום או קטע כלשהו בתנ"ך, ועליו לגלות את השם הפרטי המסתתר בו. לעתים השם מופיע בתנ"ך בשונה מהמקובל היום או רק במרומז.

ילדים לרוב נרגשים למצוא את שמם בפסוקים ולגלות שהוא בעצם לקוח מהתנ"ך.

את מראי המקום והקטעים הרלבנטיים ניתן לאתר בתנ"ך בעזרת קונקורדנציה או באמצעות מנוע חיפוש דוגמת free find

יש לזכור לבקש מהתלמידים להביא עמם לשיעור הראשון ספר תנ"ך או לאפשר להם להשתמש ביישומון (אפליקציה) של תנ"ך בטלפון הנייד.

רעיון של המורות אתי בר-און וסיון טל.

שעור פתיחה מקורי וכייפי לשיעור תנ"ך הפותח את שנת הלימודים העוסק בפתגמים או ביטויים שמקורם בתנ"ך:

הכיתה מתחלקת לחמש קבוצות. על הלוח מוקרן פתגם או ביטוי, ועל כל קבוצה להחליט אם הוא לקוח מהתנ"ך או לא. על כל תשובה נכונה מקבלת הקבוצה נקודה. הקבוצה המנצחת היא זו שצברה את רוב הנקודות.

דוגמא לביטויים: לשקר אין רגליים, עזה כמוות אהבה, הרצחת וגם ירשת, על הדבש ועל העוקץ  וכדומה.

לאחר שהתלמידים מגלים מה מקורו של הפתגם או הביטוי, הם דנים יחד במשמעותו. בתום הפעילות מקיימים דיון על השפעתה העמוקה של לשון התנ"ך על השפה ועל התרבות העברית  העכשווית, גם בחלוף השנים.  

• למצגת משפטים מהתנ"ך.. האומנם?!
• לפעילות בתנ"ך או לא? – אתר 929

רעיון של המורה שירלי נתן.

מצגת המתארת בצורה בהירה ועניינית את השתלשלות האירועים בתנ"ך בסדר כרונולוגי מימי בראשית ועד עצם היום הזה.

• למצגת ציר הזמן מבראשית ועד היום

רעיון של המורה רחל הראל.   

השיעור נפתח בפתרון תשבץ שכל ההגדרות בו קשורות לדמויות מקראיות ולסיפורים מקראיים, קצתם מוכרים יותר וקצתם פחות. לאחר פתרון התשבץ מנהלים עם התלמידים דיון סביב השאלות: כיצד ייתכן שהם זוכרים סיפורים מסוימים? אילו סיפורים משמעותיים יותר בעבורם? אילו דמויות תנ"כיות נצרבו יותר בזכרון ובתודעה שלהם, ואילו סיפורים פחות?  

לאחר מכן התלמידים יושבים במעגל ומטילים קוביית משחק שעל שש פאותיה שאלות שונות כגון דמות שזכורה לי מהתנ"ך; דמות תנ"כית שעצבנה אותי; הסיפור האהוב עלי; הסיפור שאף פעם לא הבנתי; הדמות המשמעותית בעיניי; ספר שהייתי שמח ללמוד מספרי התנ"ך. כל ילד בתורו נדרש להשיב על השאלה שיצאה לו בקובייה.

"פִּתְאֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת", כתב אמיר גלבוע.

לכל עם סיפור משלו, קורות חיים משלו, שיוצרים לו זהות ותודעה לאומית המייחדות אותו מעמים אחרים.

מהו סיפורו של העם היהודי כפי שהוא מובא במקרא? מהו הרקע ההיסטורי, הדתי, התרבותי והדמוגרפי של בני ישראל היושבים כיום בארץ ישראל?

שיעור התנ"ך הפותח את שנת הלימודים הוא הזדמנות מצויינת לחשוף את תלמידים לסיפור המסגרת הכולל של עם ישראל בצורה תמציתית וקלילה, באמצעות מצגת מידע משולבת בחידות ובתמונות בקריצה הומוריסטית שהכינה מורה לתנ"ך בחטיבת הביניים. בנוסף אפשר להקרין לתלמידים את הסרטון מה קרה במקרא? (אתר מקראנט) המגולל בארבע וחצי דקות את סיפור התהוותו של עם ישראל על פי המסופר בתנ"ך, מאברהם אבינו ועד להצהרת כורש ובניית בית המקדש השני, ומטרתו לסייע לתלמידים לעשות את ההקשר הנרטיבי ולהסתכל על היחידה הקטנה שהם לומדים בהקשר הרחב. 

מהם טעמי המקרא ומה החשיבות שבזיהויים בעת קריאה בתנ"ך? מה החשיבות בקריאה מנוקדת של התנ"ך? מהי ו' ההיפוך וה' המגמה וכיצד הופכים אותיות למספרים בתנ"ך באמצעות גימטריה?

לשון המקרא (מכונה גם עברית מקראית) מיוחדת באלמנטים לשוניים, במילים ובביטויים ייחודיים ובתופעות תחביריות מעניינות נוספות. לשפת המקרא סימני פיסוק משלה המכונים 'טעמי המקרא' ויש להם תפקיד מכריע בהבנת הטקסט המקראי. חשוב ללמד את התלמידים להתמצא בתנ"ך כבר בתחילת הדרך: לפרוש בפניהם את החלוקה לספרים, פרשות, פרקים, עמודים ופסוקים, לתרגל עמם גימטריה שעל פיה מסודרים פרקי התנ"ך, לחשוף בפניהם את תופעות הקרי והכתיב, את חשיבות הניקוד במקרא ועוד.

התמצאות נכונה והכרה של כללי הניקוד והפיסוק יקלו על התלמידים בלימודי התנ"ך ואף יסייעו בהפחתת תחושת הניכור והריחוק שחשים חלקם כלפי יצירה מופלאה ומורכבת זו. 

• למצגת: החשיבות בקריאה עם ניקוד