רעיון של המורה אורלי שווקי.
בשיעור התנ"ך הראשון בשנת הלימודים חשוב לסייע לתלמידים להציף רגשות ולשאול אותם מה הם חשים כלפי לימודי התנ"ך. טווח הרגשות יכול לנוע בין שמחה, ציפיה וסקרנות לבין עצב, תסכול, חשש, וניכור ואפילו תחושה של כפיה דתית או הדתה. ניתן לעשות זאת באמצעות לוח רגשות המוקרן על הלוח, באמצעות דיון פתוח או אף באמצעות כלי שיתופי דוגמת פדלט.
אחרי חשיפת הרגשות מנהלים דיון בשאלה: האם חשוב ללמוד תנ"ך? ואם כן , מדוע? אפשר לשוחח עם התלמידים גם על ציפיותיהם מלימודי התנ"ך השנה, מהשיעורים, מהחברים לכיתה וגם מעצמם.