העשרה - ט"ו בשבט בראי התורה: כי האדם עץ השדה
"כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
....
אהבתי וגם שנאתי
טעמתי מזה ומזה
קברו אותי בחלקה של עפר
ומר לי, מר לי בפה
כמו עץ השדה.
כמו עץ השדה" (נתן זך) .
לקראת ט"ו בשבט נוטים רבים לעסוק בשיר 'כי האדם עץ השדה', מתוך ניסיון להשוות בין האדם לבין העץ וליצור זיקות בין השניים כדי להזכיר לנו את המחויבות שלנו לטבע ולשמירתו.
מקור הביטוי 'כי האדם עץ השדה' בספר דברים בהקשר של כללי התנהגות הלוחמים בשעת מלחמה והטלת מצור על עיר אויב: "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. כ רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ" (דברים כ יט-כ).
קווי דמיון רבים קיימים בין האדם ובין העץ. שניהם מתחילים בזרע, שניהם דורשים בתחילת דרכם טיפול והאכלה: העץ הצעיר רגיש וזקוק לתמיכה וכן התינוק. שניהם צומחים עד לבגרותם, לשניהם יש שורש: שורש העץ הוא ממשי, תקוע באדמה, שורש האדם הוא הקשר שלו למקום שבו נולד, למשפחתו ולתרבותו. גם לעץ וגם לאדם יש פֵּרות:"פרי הבטן" הוא ביטוי ספרותי המציין תינוק, בן אמו. גם האדם וגם הצמח זקוקים לדישון הקרקע עליה הם גדלים (לגבי בני אדם הכוונה לטיפוח והשקעה, הנחלת ערכים ומידות). האדם והצמח פורחים, צומחים ובסופו של דבר קמלים ומתים.
ואולם, נראה כי במקור, בספר דברים, נאמרו המילים "כי האדם עץ השדה" כשאלה רטורית שהתשובה עליה שלילית: האם האדם הוא כמו עץ השדה? כלומר: בשעת מלחמה עזבו את העץ - המלחמה שלכם היא עם בני אדם, לא עם עצים. עץ השדה אינו אדם, ולכן אין להשחיתו.
ביחידה זו מגוון פעילויות, סרטונים וחומרי הוראה על משמעויותיו השונות של הביטוי "כי האדם עץ השדה" ועל יחסה של התורה לעצים ולצומח באופן כללי.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}