העשרה - מגילת אסתר
מגילת אסתר נחשבת בהלכה היהודית לחשובה ביותר מבין חמש המגילות בתנ"ך, והראיה לכך שהיא המגילה היחידה אשר מהווה בסיס בלעדי לחג יהודי. על סמך המגילה אף תיקנו חז"ל תקנות שונות הנוגעות לחג הפורים, ובמשנה ובתלמוד ישנה מסכת שלמה העוסקת במגילת אסתר - מסכת מגילה.
ראיה נוספת לחשיבותה של המגילה טמונה בהשוואת דרך הכתיבה שלה לדרך כתיבת התורה. בפרק ט' פסוק ל במגילת אסתר נכתב :" וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֶל-שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה--מַלְכוּת, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: דִּבְרֵי שָׁלוֹם, וֶאֱמֶת". מהמילים "דברי שלום ואמת" קבעו חז"ל כי המגילה "צריכה שרטוט כאמיתה של תורה" (בבלי, מגילה ט"ז, ע"ב), כלומר – סופר סת"ם מחוייב לשרטט קווים על הקלף לפני כתיבת המגילה בדיוק כפי שהוא מצווה לעשות בעת כתיבת ספר התורה.
המצווה של קריאת המגילה בפורים היא כה חשובה עד שחז"ל קבעו כי היא אחד משלושה דברים שנגזרו בבית דין של מטה (הכנסת הגדולה) והסכימו עמם בית דין של מעלה. עוד קבעו כי אין קוראים "הלל" במהלך פורים מאחר שמגילת אסתר מהווה תחליף ראוי לקריאת הלל.
שלושה מנהגים גזרו חז"ל מתוך המגילה:
משלוח מנות בין איש לרעהו - לפחות שתי מנות לכל איש;
מתנות לאביונים - לפחות שתי מתנות לשני אביונים;
סעודת פורים – נערכת ביום ולא בלילה ומצוה על הסועד להשתכר עד שלא ידע להבדיל בין "ארור המן" לבין "ברוך מרדכי".
את חג הפורים חוגגים בתאריך י"ד באדר. ביום זה חדלו היהודים מן המלחמה בשונאיהם, שביקשו להשמיד אותם. בערים מוקפות חומה (דוגמת ירושלים) חוגגים את החג בט"ו באדר, שכן יהודי הבירה שושן הפסיקו להילחם ביום זה.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}