מלכים ב' כד: ממלכת יהודה גוססת

יהויקים בן יאשיהו הומלך  בפרק הקודם על ידי מלך מצרים למלוך על ממלכת יהודה. אבל מצרים מאבדת לאט לאט את כוחה כמעצמה המשפיעה ונדחקת על ידי הבבלים:  עוד בימי יהויקים "עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים" (פסוק א). אחרי שלוש שנים יהויקים מורד בנבוכדנצאר.  בתגובה  לכך,  גדודים של בעלי בריתם של הבבלים מטרידים את יהודה.

יהויכין, בנו של יהויקים, משלם את המחיר על מדיניות אביו. הוא מולך שלושה חודשים בלבד עד שמגיע נבוכדנצאר וצר על ירושלים.  יהויכין, במאמץ להציל את העיר, נכנע לפניו: "וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו" (פסוק יב). אולם נבוכדנצאר לא מסתפק בכניעה. הוא מחליף את השלטון ואת יהויכין; את האצולה הירושלמית ואת בני המעמד הגבוה והמשפיע הוא מגלה לבבל: "וְהִגְלָה אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גּוֹלֶה וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ" (פסוק יד).

במקום יהויכין ממליך מלך בבל את "מַתַּנְיָה דֹדוֹ", בנו השלישי של יאשיהו  ומסב את שמו ל"צִדְקִיָּהוּ" (פסוק יז) כדי לסמל את ריבונותו באזור.

ואולם, גם צדקיהו מורד בסופו של דבר בבבל.

תוצאות המרד:  נְבוּכָדְנֵצָר צר על ירושלים  במשך כמעט שנתייםַ: "ויֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ" (פסוק ג). בתשעה לחודש הרביעי (חודש תמוז) נפרצת חומת ירושלים. צדקיהו המלך שמנסה להימלט- נתפש, נלקח למלך בבל ונשפט על ידו בחומרה ובאכזריות. בשבעה לחודש החמישי (חודש אב) נשרף המקדש, וחומות ירושלים נותצו. העם – מוגלה לבבל. כלי המקדש ואוצרותיו נבזזו ונלקחו לבבל.

ומי נשאר בארץ?

"וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" (פסוק יב). על החקלאים שנותרו לעבד את אדמת יהודה, ולעבוד את מלך בבל, כלומר להעלות לו מס, הופקד גדליה בו אחיקם. אבל בחודש השביעי (תשרי) נרצח גדליה כתוצאה מסכסוך יהודאי פנימי; ומי שנותר - ברח למצרים.

פרטים חשובים על המצור על ירושלים ניתן למצוא בנבואות ירמיהו ויחזקאל.