מלכים: היסטוריוגרפיה כסיפור לכיד
נקודת מבט
שלושה גורמים מרכזיים מחוללים הוראה משמעותית: סקרנות, מהלך נרטיבי ותכנים המעוררים שאלות מהותיות וקיומיות. גורם חשוב התומך משמעותית בהוראת הפרק הוא ראייתו כחלק מִשָּׁלֵם. בדומה לשיעור, תכנית הלימודים אינה מורכבת מאוסף אקראי של פרקים אלא יוצרת מהלך למידה המעצב סיפור שבו כל פרק תורם את חלקו.
במה מתמקד המאמר
מאמר זה מציע את מהלך הסיפור של אחד הנושאים שלא מעט מורים מתלבטים בו – סיפור החורבן, נביאי בית ראשון ושיבת ציון. המאמר מניח את ידיעת תוכניהם של פרקי הלימוד, לרבות שאלות מרכזיות העולות מהם.
הדילוג יוצר בהירות
מורים רבים חוששים ש'קפיצה' ממלכים ב' לנביאים תיצור אי הבנה ובלבול. לטענת כותבי המאמר, ההפך הוא הנכון: ה'קפיצה' דווקא יוצרת בהירות. חלקו הראשון של התנ"ך, מבראשית ועד מלכים ב', הוא רצף היסטורי מבריאת העולם ועד לחורבן יהודה. יש תלמידים המצפים שישעיה יהיה המשכו של קו הזמן, ולאחריו ירמיהו, יחזקאל ונביאי התרי עשר. ואולם רוב הנביאים חיו בישראל או ביהודה בתקופה שעליה מסופר במלכים. המעבר ממלכים ב' י"ז לנביאים הוא אחת הדרכים להבהיר את מבנהו של התנ"ך. אנו קוראים על התקופה מנקודת מבטו של כותב ההיסטוריה בספר מלכים ושומעים את דברי הנביאים על אותם המאורעות בספרי הנבואה.
עושים (אי) סדר
המאמר מציע אי סדר מבוקר בהוראת הפרקים. בין השאר הוא דן בשאלה למה לא כדאי להירתע משילובו של עמוס בהוראת מלכים ב' י"ז וישעיהו בהוראת מלכים ב' י"ח.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}