ישעיה א: בנים גידלתי ורוממתי

ישעיהו משמש נביא ביהודה מימי עוזיה בשנת 750 לפני הספירה לערך ועד למסע סנחריב בימי חזקיה המלך בשנת 701 לפני הספירה.

התקופה אליה מכוונת נבואת ישעיהו בפרק א

הנבואה המובאת בפרק א היא מאחרית ימיו של ישעיהו, ככל הנראה האחרונה בנבואותיו. היא מציגה חורבן כמעט סופי ביהודה ומצביעה על האחראים למצב הקשה. רוב החוקרים רואים בתיאור ממלכת יהודה בנבואה זו הקבלה למסעו של סנחריב מלך אשור אל ממלכת יהודה בשנת 701 לפני הספירה: סנחריב יצא למסע צבאי לדיכוי המרד בכנען ובשכנותיה נגד האימפריה האשורית. הוא חתם את מסעו בממלכת יהודה בה מלך חזקיהו כשהוא מותיר אחריו הרס, חורבן ושעבוד מחדש של העם לאשור. רק עיר הבירה ירושלים ניצלת והמלוכה בה נותרת על כנה.

הנבואה כוללת שתי האשמות קשות כלפי העם ומנהיגיו

ההאשמה הראשונה נוגעת לאי הצדק החברתי השורר בממלכה. לדברי ישעיהו האל אינו חפץ בעבודת המקדש ובקרבנות כשהם נעשים לצד עבירות שבין אדם לחברו: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה'... כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (פסוקים יא-יב). הוא קורא להם לשוב מדרכיהם הרעות ולהקפיד על צדק חברתי: "...דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט... שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (פסוק יז).

ההאשמה השנייה נוגעת לשחיתות בצמרת השלטון ולהיעדר שופטים וסחר הוגן (פסוקים כא-לא): "...שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים. כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים" (פסוק כג). תיקון המצב לפי נבואת ישעיהו יבוא מלמעלה: "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ... וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה..." (פסוקים כה-כו). בין האשמה אחת לאחרת (פסוקים יח-כ) מעביר ישעיהו גם מסר מעודד וחשוב, לפיו התיקון אפשרי: "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ..." (פסוק יח). משמע, כי גם חטא אדום כשני יכול להפוך לבן כשלג. תחילתה של התשובה- ברצון לתקן, ושכרה של התשובה בצידה: "אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם – טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ".