בראשית כה: יעקב ועשו - מכירת הבכורה
סיפור בראשית פרק כ"ה נסוב סביב שני אחים תאומים. כל אחד מהם מועדף על ידי הורה אחר: יעקב- על ידי רבקה האם, עשו- על ידי יצחק האב. הסיבה לכל אחת מהעדפות אלו היא שונה: יצחק אוהב את עשו אהבה התלויה בדבר - "כי ציד בפיו", כלומר - משום שעשו הוא המפרנס והמכלכל את המשפחה. רבקה, לעומת זאת, אוהבת את יעקב אהבה שאינה תלויה בדבר, רק משום הוא הבן שלה: "ורבקה אוהבת את יעקב".
עשו נולד ראשון- מה שמעניק לו באופן אוטומטי את זכויות הבכורה בכל הקשור לירושה. אמנם, ידועים במקרא מקרים בהם בחר האב לנשל את בנו הבכור מבחינה ביולוגית מהירושה, ולהכריז על בן אחר כבכור מבחינה משפטית. אולם, במקרה זה יצחק ממילא העדיף אתבנו בכורו עשו, ולכן זכויות הבכורה הטבעיות שלו לא עמדו בפני סכנת נישול. יעקב הבן הצעיר אינו מוכן להשלים עם אובדן זכויות הבכורה, ורוקם עסקת חליפין עם עשו במסגרתה הוא "רוכש" ממנו את הבכורה, ולאחר מכן משיג בדרך של הטעייה ותרמית את "ברכת הדרך" מאביו יצחק.
סיפור יעקב ועשו מעלה את השאלות: מהי משמעות הבכורה ומי הראוי להיקרא "בכור"? האם הבכורה היא עניין ביולוגי גרידא, או שמא ענין של תכונות אופי ומעשים המצדיקים את הזכות לרשת את אבי המשפחה?
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}