שמות א: סיפור הולדתו של מנהיג
אחרי מות
משה הוא הגיבור המרכזי בארבעה חומשי תורה, החל מספר שמות וכלה בספר דברים. השפעתו ההרואית על עם ישראל נזכרת לאחר מותו בדברי הנביאים והכתובים ובספרות חז"ל הענפה.
דברי סיכום להערכה לדמותו ולמפעלו באים לידי ביטוי בפסוקים המסיימים את החומש, בדברים פרק ל"ד, פסוקים 12-10: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים; לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ; וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל".
קווים לדמותו של משה
על פי אפלטון: "המנהיג אינו בהכרח החזק, המקובל או זה שמוּנה אלא זה שראוי להנהיג". ההסבר המקראי לבחירת משה לתפקיד שהוטל עליו נעוץ באישיותו של משה ובדפוסי התנהגותו המעידים על ערכיו המוסריים ועל חתירתו לצדק מוחלט, מתוך נכונות להסתכן ולשלם מחיר אישי. משה בהליכותיו משמש מודל לחיקוי.
משה יכול היה להמשיך להתפנק בחצר המלוכה של פרעה, לאחר שבת פרעה אימצה אותו לבן, אבל הוא אינו מרשה לעצמו להיות אדיש לסבל עמו ויוצא אל אחיו. רגישותו האנושית והאמפתיה שלו לסבל עַמו באות לידי ביטוי בפסוק: "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם". עפ"י פירוש רש"י: "נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם". ואולם משה אינו מסתפק רק ברגשות של הזדהות ואמפתיה אלא הם מניעים אותו לפעולה.
בשלושה אירועים משה מתערב:
- בראותו איש מצרי מכה איש עברי - אירוע בין נכרי לעברי;
- בראותו שני עברים נצים - אירוע בין שני עברים;
- בראותו שרועי מדין אינם מאפשרים לבנות יתרו להשקות את הצאן - אירוע בין נכרים.
בשלושת האירועים נחלץ משה לימין החלש באשר הוא, גם אם אינו מבני עמו.
יתר על כן, לאחר שברח למדיין בעקבות האירוע השני, משהובהר לו שנודע דבר הריגתו את האיש המצרי, הוא אינו מחפש שקט ושלווה לעצמו אלא פועל בנחישות מתוך תחושה של צדק מוחלט. בראותו ליד הבאר רועים המונעים בתקיפות מבנות יתרו להשקות את צאנן, הוא נחלץ מיד לעזרתן.
באירוע הבא, לפני סיפור ההתגלות בסנה, נאמר: "וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג', 1). ומפרש רש"י: "להתרחק מהגזל שלא ירעו בשדות אחרים". ועל כך אומר מדרש שמות רבה (ב'): "אמר הקב"ה: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך חייך אתה תרעה את צאני ישראל".
ואכן מנהיג נמדד באורחות חייו, והן המקור העיקרי להשפעתו על מונהגיו.
תודעת השליחות
השליחות המוטלת על משה מתוארת במעמד של התגלות האל למשה בסנה (שמות פרק ג'). אפשר לראות בטיעונים שמעלה משה בפני האל שלא להטיל עליו את התפקיד – מונולוג פנימי של משה, שבהכירו את תובענות התפקיד המנהיגותי מתלבט בינו לבין עצמו אם להירתם למשימה, אם לאו.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}