בראשית א: סיפור בריאת העולם
מאז ומעולם רצו בני האדם לדעת כיצד ומתי התהווה העולם. נראה שהאדם מטבעו חש צורך רוחני להכיר לא רק את טבעו של העולם הגשמי, אלא גם את משמעותו ותכליתו; לא רק לחשוף את החוקיות של הטבע, אלא גם להבין מדוע יש טבע בעל חוקיות. אם נתבונן במדעי הטבע של ראשית המאה העשרים ואחת נראה כי גישתם שונה מתפיסת הבריאה במקרא. סיפור התורה על בריאת העולם בשישה ימים אינו עולה בקנה אחד עם גרסת המדע על התפתחות העולם ויצירתו. מה גם שהמושג 'עולם' עבר תמורות מהעת העתיקה לימינו, שעה שמשגרים אל החלל טלסקופים משוכללים.
ואולם חשוב לזכור כי המקרא אינו מורה לנו פרק בפיזיקה כי אם עוסק בשאלות ערכיות שהפיזיקה אינה יכולה ואף אינה מתיימרת להשיב עליהן. חלקו הראשון של ספר בראשית מוקדש לבריאת העולם ולראשית האנושות. זהו חלקו 'האוניברסלי' של הספר. הסיפורים ביחידה זו פותחים בבריאת העולם, עוברים לקורות האדם הראשון, משם לתולדות המשפחה הראשונה בעולם, להתהוות הציביליזציה ולהתפתחותה – יצירת עמים, לשונות, מקצועות ואמנויות, בסופו של חלק זה מגיע סיפור המבול, השמדת האנושות הראשונה והקמתה של האנושות החדשה. מדוע התנ"ך, שהוא קובץ ספרים המתמקדים בתולדות עם ישראל, פותח בבריאת העולם ובראשית האנושות? כוונת התורה בפרשת הבריאה להורות שכל העולם וכל מה שבו נבראו במאמרו של האל היחיד וכפי רצונו הפועל בלא הרף.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}